חודש אלול, חודש פטירתו של רבה הראשון של ירושלים הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הוא זמן חשוב לבקר בעיר. במרכזה של העיר, בין בתיה של שכונה שכל כולה טובלת בהיסטוריה יהודית בארץ ישראל- שכונת בית דוד והסובב אותה, מצויים ביתו אוצרותיו וספרייתו.

במורד רחוב הרב קוק לכיוון רחוב יפו בסמטה הראשונה מצד ימין מצויה השכונה הקרויה על שמו של נדבן יהודי אמיד בשם דוד רייז ינובר, אשר נענה לקריאתו של ר' יוסף ריבלין שקרא לקהל שומעיו לתרום למען הקמת שכונות יהודיות נוספות מחוץ לחומות (צריך לזכור שריבלין היה אחד משבעת ממייסדי שכונת נחלת שבעה).

הכסף נתרם והאנשים החלו להגיע. היו אלו בעיקר עניי כולל הפרושים והחסידים. בתיה של "השכונה" היו בתוך מתחם אחד הן למען ביטחונם והן למען האפשרות ללימוד משותף בכל עת פנויה. כאשר נתמנה הרב קוק לרבה של ארץ ישראל ולרבה של ירושלים בחרו אנשיו בית עבורו בשכנות לשכונת בית דוד.

המבנה שנבחר כמעונו הרשמי של הרב היה בית חד קומתי, כששלט על שער הכניסה לבניין מספר על השלמת הבניה לקונה נוספת בשנת תרפ"ג. סיור בתוך הבית מגלה עולמות צפונים של תורה, צנעה וספרים.

כאשר ניכנס לתוך הבית נבחין מימין בחדר עבודתו של הרב קוק זצ"ל. כל מי שנכנס לתוככי החדר אינו יכול שלא להתפעל ממראהו הצנוע. שולחן, כיסא וארון מהווים את כל הריהוט. באחת הפינות בחדר השמאלי נבחין בכיסא הרב. צוות המקום מסביר כי כסא זה ניתן לרב קוק במתנה על ידי הנציב הבריטי הרברט סמואל כהוקרה לפועלו למען תושבי ארץ ישראל.

כשנצא מבית הרב, נפנה ימינה וכעבור כמה צעדים נבחין בשלט כתום נוסף הנושא את השם בית טיכו. זהו ביתו של רופא העניים הנודע אברהם טיכו ששמו נודע למרחוק כמטפל בעל שם עולמי. לעיתים רבות היה הוא מטפל בחוליו ללא תשלום ויודעי דבר היו נוהגים לומר מאברהם ( הכהן קוק זצ"ל) עד אברהם (טיכו) לא קם איש. שכנים היו השניים בלב ובנפש. ולאלו החפצים בהרחבת דעת.

כדי לשלב את משנתו ותורתו של הרב יזמו במקום גם סיורים עם שחקן, גם סיורים ברחבי העיר וגם משחק עם תחנות שונות ברחבי העיר. יוזמה ופעילות נהדרת.

איך מגיעים?

נוסעים ברחוב הנביאים (זה המתחיל בדוידקה) עד לפינת רחוב הרב קוק. חונים במורד הרחוב בחניון המוסדר או לאורך הכביש, ונכנסים לסמטת "בית הרב".

צילומים וחפיר במגדל דוד

אחרי התמונות מבית הרב מסע בעקבות צלמיה של ירושלים במגדל דוד. מהפיכה של ממש עשתה כאן אילת ליבר מנהלת המוזיאון. בכל פינה נשקף עברה של ארץ ישראל. עכשיו נפתחו במקום שני אתרים חדשים ומסקרנים עד מאד.

וראשית – לתערוכת הצילומים. ירושלים היא אחד מהמקומות המצולמים ביותר בעולם. נקודה. בהתאם לכך נוכל גם לקבוע שהצלמים הראשונים הגיעו לירושלים באותה השנה של המצאת הצילום .

"לרוב אנו מתבוננים על צילום דרך סיפורם של המצולמים ושל המקומות שעברו שינוי עם הזמן", אומרת לנו חמוטל, המשנה לאוצרת התערוכה. "מי צולם ולמה? מי היה מזמין הצילום? מה הייתה האידיאולוגיה השלטת ומהם הסיפורים שמסופרים או שאינם מסופרים בצילום. התערוכה החדשה מבקשת לספר סיפור שונה", היא מוסיפה.

דוגמא: יודעים מי היתה קבוצת הכדורגל הראשונה בעיר? מסתבר שקבוצת חרדים (עדות לכך בתמונות בתערוכה). בשונה מהצילום הארץ ישראלי בכללו, צלמי ירושלים המקומיים, אלו היו חיי היום יום שלהם, מפגש רב ממדי עם כל שכבות האוכלוסייה שלא ניתן היה להתחמק ממנו בעיר מרובת הדתות והקהילות.

בתערוכה, מספרים למעשה את סיפורם של הצלמים. התערוכה שופכת אור על שהתרחש בתחום הצילום בירושלים בתקופה שבה הצילום ברחבי העולם חווה שינויים רבים. אין ספק. זהו פרק מתולדותיה של ירושלים.

מבטן האדמה בתערוכה אנו יוצאים לבטן האדמה בתוך בית המעצר הידוע בשם הקישלה.

חפיר הקישלה

המבנה הידוע בשם "הקישלה", נמצא מדרום למתחם מגדל דוד, בצמוד לחומת העיר העתיקה, והוא נבנה בשנת 1834 על ידי איברהים פשה, השליט המצרי של ארץ ישראל בתקופה זאת.

הקישלה המשיך לשמש כמתחם צבאי גם כאשר קיבלו העות'מאנים חזרה את השליטה על העיר (1841), ובתקופת המנדט שימש המקום תחנת משטרה ובית סוהר. בין השאר נכלאו בין כתליו אסירי המחתרת היהודית – האצ"ל.

כיום נפרד מבנה בית הסוהר מתחנת המשטרה והוא חלק ממתחם מוזיאון מגדל דוד, כאשר הגישה למבנה היא דרך חפיר המצודה, או האולם הצלבני במתחם המוזיאון. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום בעשור האחרון התגלו, בין היתר, שרידים מן המאה ה-6 לפנה"ס, חומות מימיו של הורדוס וכן עדויות מימי הביניים.

ממצא בעל חשיבות מיוחדת הוא קטע חומת העיר מתקופת בית ראשון, עובדה המאירה באור חדש את נושא גבולותיה של ירושלים בימי בית ראשון, ומוסיפה מימד דרמטי של גילוי לביקור במקום.

השרידים הארכאולוגיים מימי הבית הראשון. כן בהחלט זו לא טעות. וגם מבית המקדש השני, (כולל בריכת הורדוס המרשימה.. ולא נגלה הכל. תבואו לסיור…) משלימים את הממצאים המצויים בגן הארכאולוגי בחצר המצודה.

והיכן לנים?

בחרנו הפעם מקום שיהא קרוב לשני האתרים הללו ובכלל קרוב עד מאד לעיר העתיקה ולאוצרותיה. מלון לאונרדו ירושלים (לשעבר מוריה קלאסיק ירושלים), נמצא במרחק הליכה קצר מהאטרקציות העירוניות, והוא משלב אווירה ייחודית לצד היסטוריה וחידושים. אפילו תמונות הפטיו כולן מאתרי ירושלים באבן ואחרי ביקור ב"מגדל דוד" גילינו שגם דגם גדול של מגדל דוד מצוי כאן בלובי.

בזכות חדרים גדולים ומרווחים, (מתאים למשפחה עם שלושה ילדים ברוחב) ארוחות נפלאות ושירות אישי ומפנק במיוחד, מקבלים חופשה משפחתית קלאסית קרוב לכל מה שמעניין לפגוש ולראות בירושלים – והכל במחיר משתלם במיוחד.

אבל כדי להכיר את ירושלים על כל צדדיה צריך להתארח בה. טיול בן כמה שעות פשוט לא יספיק, והדרך הטובה היא לזכות ברעיון נפלא שיזם מנהל המלון. אירוח וחצי. מגיעים ביום שישי בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר טובה, יוצאים לסיור בין אתריה ואז לקראת צהרים שבים למלון, מקבלים את החדר ומתארגנים לשבת.

אבל זה לא הכל. בכל שבת ב 11:30, יוצא סיור מודרך ואיכותי המתאים עד מאד לציבור הדתי. מיקומו של המלון מול שכונת בית ישראל, מאה שערים והעיר העתיקה רק עושים טוב לכל השוהים בה. חבילה שלמה של קדושה, שהות ומעל הכל ירושלים.

ובכן, עוד פרק מתולדותיה של ירושלים.