לקראת ח' אלול תשע"ו יש בליבינו צער כפול. צער על שאירע לפני אחת עשרה שנה, עת נטשה מדינת ישראל חבלי מולדת, ובו ביום שרפו וחיללו ישמעאלים ארורים את בתי הכנסת אשר בגוש קטיף. וצער שני, שמדינת ישראל עתידה חלילה לשוב לאותו החטא ולאותו עוול ולאותה איוולת, בגירוש תושבי עמונה והריסת הישוב כולו, בחנוכה תשע"ז.

אנו מצטערים על ההווה, ששוב בית משפט בישראל מוציא תחת ידיו החלטה כל כך מטופשת וחסרת הגיון, המבטאת אטימות כלפי רגשותיהם של יהודים, ותלישות מהזיקה העמוקה של עם ישראל לארץ. אנו מצטערים שהלקח לא נלמד, ששום דבר טוב לא צומח מגירוש יהודים מבתיהם.

אולם, צער אינו ייאוש. בחסידות מבדילים בין לב נשבר, לבין עצבות. עצבות היא ייאוש, חדלון. אולם לב נשבר מבטא כאב, שיש בתוכו תקווה. מתוך הצער, אנו מאמינים שאפשר לתקן, אנו מתפללים לתיקון, ופועלים להוציאו לפועלו.

תחילת התיקון יהיה בעזרת ה' בעמונה. אנו נמצאים בחודש אלול, חודש התשובה, וכבר כתב הרמב"ם שתחילתה של התשובה היא בראש ובראשונה – קבלה לעתיד. "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו". מתוך הקבלה לעתיד, אפשר גם לפנות ולתקן את העבר.

תיקון החטא לעתיד יהיה בביטול לאלתר של מחשבות הזדון הרוצות בחורבנה של עמונה, ולהיפך, הסדרה חוקית של הישוב על ידי כנסת ישראל, כמו גם מאות בתים ביהודה ושומרון הנמצאים באותו מצב משפטי. תחילת התיקון יהיה בהצלת המשפחות וילדיהם מאימת הגירוש, והחלטה ממשלתית לביסוסו והרחבתו של הישוב, כמו גם ההתיישבות כולה.

זאת תהיה ההתחלה והראשית, לתיקון עמוק ויסודי, של חזרה אל התודעה הבסיסית והבריאה בדבר השייכות העמוקה של העם אל הארץ. מתוך כך גם נגיע בעזרת ה' לתיקון מעשי לאותו חטא של נטישת גוש קטיף וצפון השומרון. יבוא יום, כך אנו בטוחים, שגם אליהם נחזור.

ביום ראשון הקרוב, ח' אלול, יתקיים אירוע ציבורי גדול בבית הכנסת בישוב עמונה. בשעה 17:00 נתכנס לאמירת סליחות ותפילת תענית ציבור (המתענים יקבלו על עצמם את התענית בתפילת מנחה של שבת קודש). בשעה 18:00 תתקיים עצרת מרכזית, בהשתתפות תלמידי חכמים ואנשי ציבור. בשעה 20:00 תתקיים התוועדות חסידית, בניגון ושירה. בכל בתי הכנסת ברחבי הארץ יוסיפו באותו היום תפילה מיוחדת להצלת הישוב עמונה.

הרב יאיר פרנק הוא רב הישוב עמונה