א' חרדי תושב השרון, בן 8 במועד פגיעתו, נפגע במהלך הפסקה בבית הספר כששיחק עם חבריו ובמהלך ריצה, נחתך חתך עמוק ונרחב ברגלו השמאלית בשל מוט ברזל חד שיצא מגדר בית הספר בו למד.

כתוצאה מהחתך העמוק איבד א' דם רב ולא הרגיש את רגלו הפצועה, ומוריו שהוזעקו למקום הזמינו בדחיפות אמבולנס שהבהיל את א' לביה"ח לניאדו.

בחדר המיון בבית החולים הודגם חתך עמוק שבפרוצדורה כירורגית נשטף ונתפר למקום והתובע הושאר להשגחה למשך מס' ימים, תחת אשפוז בביה"ח עם עירויים תוך ורידיים של אנטיביוטיקה.

לאחר שחרורו מביה"ח ובמהלך מעקב של רופא הודגם שהפצע העמוק נפתח לגמרי וזוהם והוא הובהל לביה"ח איכילוב לטיפול ניתוחי נוסף ברגלו. לאחר מכן הופנה לטיפול בריפוי בעיסוק ולטיפול באמצעות יריעות לחץ מסיליקון.

במקביל איבד א' את תחושתו ברגל שמאל ובבדיקת הולכה עצבית אובחן שיתוק חלקי של העצב הפרונאלי השיטחי ברגלו השמאלית.

בימים אלה הגיש א' באמצעות עו"ד אלי מאור מבני ברק כתב תביעה מנומק בסכום של 2.5 מיליון ש"ח, לבית המשפט השלום בפתח תקווה, וזאת נגד משרד החינוך ועיריית נתניה וחברות הביטוח שלהם, ברשלנותן החמורה בהשגחה את א' במהלך הפסקת בית הספר וכן ברשלנותן המתבטאת במחדלן בתחזוקה נאותה של בית הספר לרבות הגדרות העוטפים אותו.

לכתב התביעה צירפו חוות דעתו הרפואית של מומחה בכיר בתחום הכירורגיה הפלסטית שקבע כי לא' נותרה נכות רפואית קבועה לכל חייו בשיעור של 24%. בשל מיקום הצלקת והפגיעה העצבית, הנכות התפקודית של א' לאחר הפעלת תקנה 15, הינה לדעת המומחה, בשיעור של 36% לצמיתות!!!

כן נטען בכתב התביעה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון מקדמת דנא, יש לחייב את משרד החינוך בחובת האחריות מוגברת, מתוקף ההלכה שחובת השגחה של המורים על א' בגילו במהלך היותו תלמיד צריכה להיות כחובת ההשגחה של אב על בנו…

בשל הנזק הגדול שנגרם לא' כתוצאה מפציעתו לבית הספר המתבטא בנכויות קשות ביותר שילוו אותו כל ימי חייו, הוגשה כאמור בימים אלה ע"י א' תביעה מנומקת לביהמ"ש השלום בפ"ת על סכום של 2.5 מיליון ש"ח, גבול סמכות בית המשפט, וזאת נגד כל הנתבעים וחברות הביטוח שלהם. עוד צוין בכתב התביעה כי לאחר ובעקבות האירוע הוזמן קבלן חיצוני לתקן את הגדר ממנה נפגע א'…

כתב ההגנה מטעם חברות הביטוח של הנתבעים בתביעה זו, טרם הוגש לתיק בית המשפט.