הוא היה תלמידו הקרוב ביותר של רבי נחמן מברסלב וגם העלה על הכתב את כל המאמרים והשיחות ששמע מפי רבו, זכה להדפיס את ספרי רבי נחמן ונמנע להחליף את רבו בהנהגת החסידים. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי נתן מנמירוב הידוע בכינויו רבי נתן מברסלב.

א.  בט"ו בשבט שנת ה' תק"ם (22 בינואר 1780) נולד למרת חיה לאנע ורבי נפתלי הרץ שטערנהרץ, בן בכור ונקרא שמו בישראל נתן. האב ר' נפתלי היה מנגידי העיירה נעמירוב, עיר במחוז ויניצה שבאוקראינה. אביו של נתן הכניסו לתלמוד תורה, כנהוג בבתי היראים בעיירה. הילד התגלה במהרה כעילוי ורבותיו ומוריו כינוהו בתואר: "העילוי מנעמירוב". נתן הילד התבלט מאד בהתמדתו ושקדנותו בשונה מחבריו שסבבו אותו. להבדיל מהתלמידים שניסו כוחם בלימוד עם פלפולים יחד עם קושיות ותשובות. נתן שטרנהרץ נהג להתמיד בלימוד בפשטות ובהבנה ישרה. יש שציטטו אותו אומר: "מה אעשה שאין לי קושיות?" המלמד שלו שיבחו ואמר: "אני מעדיף את תרגומו הפשוט של נתן על פני שאלות מפותלות של שאר הילדים". כך הגיע הנער בהתמדתו לעמקות ולגאונות.

ב.  כבר כנער צעיר, לאחר ששמו כעילוי מנעמירוב נתפרסם ברבים שידכו אביו רבי נפתלי לאסתר שיינדל , בתו של אחד מגדולי הדור ההוא הגאון רבי דוד צבי אוירבך ("דער גרויסער רבי דוד צבי") כך כונה החותן שכיהן כרב וכאב בית דין של כמה מחוזות באוקראינה (קרמניץ, מאהליב שריגראד ועוד). חתונת הנער רבי נתן נערכה בעיירה שרירגראד בשנת ה' תקנ"ג (1793). רבי נתן התגורר אצל חותנו וגם למד בבית מדרשו. גם פה התבלט בשקדנותו הרבה. רבי דוד צבי הקדיש זמן רב לחתנו וראה בכך נחת רבה. חלק משיעוריו של החותן לרבי נתן עסקו בדרך ההוראה מתוך כוונה להכינו לקחת עליו חלק מתפקידיו הרבניים בחלק מהמחוזות. המעניין שחותנו היה מזהירו שלא להתקרב ל"כת" החסידות, שלא הייתה לרוחו של החותן.

ג.  אביו שהיה איש עסקים בהיקפים גדולים מאד ושהיו לו סניפים לעסקיו ברחבי אוקראינה, ציפה שלאחר כשנתיים בבית חמיו, יחזור בנו ר' נתן ויצטרף לניהול עסקי המשפחה. ר' נתן חזר לנעמירוב עיר הולדתו לקראת חג הסוכות תקנ"ו (1796). רבי נתן קיבל מקום מגורים בבית אביו, שם המשיך להתמיד בלימוד התורה כשעול הפרנסה היה על אביו. יש לציין שגם בסביבת משפחתו הקרובה גילו התנגדות חריפה לתורתו של הבעש"ט. הציפיה של אביו היה שגם בנו לא יתקרב לתורת החסידות.

ד.  בנעמירוב פגש רבי נתן, בבית המדרש, אברך בשם ר' ליפא שהיה מתמיד ומעמיק בלימודו. ר' נתן בחר בר' ליפא כחברותא בבית המדרש. ר' ליפא גדל בין חסידים וכך קיבל את חינוכו. עובדה זו גרמה לוויכוחים ומחלוקות בין מקורבי ר' ליפא החסידים ובין רבי נתן המתנגד שדבק באשר קיבל בבית אביו ואשר לימדוהו חותנו. אט אט החלו לחדור טיעוניו של החברותא לליבו של ר' נתן. ב חודש אלול תקס"ב (1802), הגיע להתגורר בעיר ברסלב רבי נחמן, אחד ממורי ההוראה הידועים בחסידות דאז, נכדו של רבי נחמן מהורדוקא.  מיד בהגיעו לברסלב פנה רבי נחמן לתלמידו רבי יודל מדאשיב ואמר לו: "צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה שלא הייתה מעודה בזה העולם השפל" סתם ולא פירש. ברי היה כי רצונו של רבי נחמן שנשמה זו עליה דיבר תתקרב אליו.

ה.  ברסלב הייתה בעת ההיא עיר עם מסחר פעיל ופורה. בעיר היה מתקיים יריד ורבים מתושבי הסביבה הקרובה היו מגיעים ליריד זה, כולל יהודים מנעמירוב הנמצאת בקרבת ברסלב. היהודים שבאו ליריד היו נכנסים לרבי נחמן לקבל ברכה וחלקם היו נשארים בקרבתו כדי לשמוע שיעור תורה ויראה  מפיו. כך גם נהגו סוחרי נעמירוב שהגיעו ליריד ונכנסו לרבי נחמן. כשחזרו אלה לעיירתם הרבו לספר על הצדיק החדש שהגיע לברסלב ועל הנהגותיו המיוחדות. רבי נתן היטה אוזניו לסיפורים אלה והסתקרן. כך פנה ר' נתן לחברותא שלו ר' ליפא ושאל: "כיצד זוכים לזה?" ר' ליפא החל להסביר לר' נתן את עקרונות החסידות על רגל אחת.  הסקרנות גברה ואז הציע ר' נתן לר' ליפא ולעוד אחד מידידיו ר' זלמן, לצאת לברסלב. ר' נתן ניצל העובדה כי אביו נעדר באותו יום מנעמירוב. ההחלטה הייתה לנסוע ולחזור עוד באותו היום.

ו.  רבי נתן הגיע לברסלב ונכנס לפגוש את רבי נחמן. זה פתח ואמר: "מכירים אנו זה את זה כבר זמן רב, אך זה זמן שלא נפגשנו. רבי נתן ניסער מדברים אלה והבין כי מאחורי דבריו של רבי נחמן כוונה עמוקה ונסתרת. רבי נתן הבין כי קיבל אות אליה שאף ימים רבים. הוא נזכר בוויכוחים שניהל עם חבריו מבתים חסידיים שסיפרו לו על עבודת ה' והמופתים שישו רבותיהם. רבי נתן זעק כנגדם באומרו: "עבודת ה' אמיתית ראיתי אצל חמי, שארבעים שנה לא ישן על מיטה ויומם ולילה הגה בתורת ה' וכי אתם יודעים עבודה מהי?" כשסיפרו לו חבריו על שמחה וחיות בעבודת ה' ידע כי בכך "ניצחוהו". רבי נתן הבין כי רבי נחמן יהיה מנהיגו ורבו. השאלה הייתה כיצד להודיע על כך לאביו ולחמיו. כשנענה לפנייתו של רבי נחמן אמר לו זה: "מעתה איני בודד".

ז. רבי נתן רוצה מאד להתקרב אל רבי נחמן. באחת השבתות כשהוא מסב לסעודת השבת נפשו סוערת. כשעלה על יצועו לא הצליח להירדם. לבוש בגדי השבת יצא רבי נתן אל גדות נהר הווג, עמד וצעק לבורא עולם: "ריבונו של עולם! בברסלב בוערת אש! הבער אותה בליבי. כשהוא רק בן כ"ב שנים נעשה רבי נתן לחסיד המקורב ביותר לרבי נחמן ובמשך הזמן נעשה למעשה לסופר של הרבי. רבי נתן נהג לרשום כל דבריו ושיחותיו של רבי נחמן וכך אמר עליו רבו: " לולא ר' נתן לא היה נשאר דף אחד מכל הכתובים שלי".

ח.  רבי נחמן מברסלב נפטר בחול המועד סוכות תקע"א (אוקטובר 1810). כעבור כשנה עובר רבי נתן להתגורר בברסלב. כמשימה ראשונה ובעלת חשיבות עליונה, החליט להדפיס את כל כתבי רבו. לכתבים אלה הוסיף גם חיבורים תורניים שהוא עצמו חיבר וכן העלה על הכתב כמה משיחותיו שלו והדפיסם. רבי נתן החל לנסוע בכל רחבי אוקראינה במטרה להפיץ תורתו של רבי נחמן מברסלב, בין חסידיו הוותיקים ולצרף חסידים חדשים שיהיו נאמנים לדרכו של רבי נחמן. דחה בתוקף הניסיון ל"הכתירו" כאדמו"ר של חסידי ברסלב. רבי נתן ראה עצמו מנהיג ומאחד של חסידי ברסלב וטען כי הרבי נשאר ויישאר תמיד רבי נחמן. הספרים אותם הדפיס היו: "ליקוטי מוהר"ן " ו"ספר המידות". בביתו הציב בית דפוס מיוחד להדפסת הספרים הנ"ל וכדי לא ל"עורר" את השלטונות, הדפיס כי הספרים הודפסו במוהילב טו באוסטרוה.

ט.  בשנת תקפ"ב (1822) בעיצומה של מלחמת היוונים כנגד התורכים, כדי לצאת לעצמאות . התורכים שלטו אז בארץ ישראל והסכנה רבה. רבי נתן החליט לצאת למסע של עליה לרגל ובמסירות נפש הגיע לארץ ישראל בה שהה כמה חודשים. כשחזר לאוקראינה החל לדרבן את חסידי ברסלב להגיע, לציונו של רבם רבי נחמן באומן לכל הפחות בראש השנה. בשנת תק"צ (1830), כשרבי נתן שם לב לגידול ניכר במספר החסידים הפוקדים את הציון באומן בראש השנה, יזם רבי נתן בנייה של בית כנסת גדול ממדים במיוחד לחסידי ברסלב, במקום המקומות שנהג לשכור לצורך תפילות החג והאירוח.

י.  למרות האמור לעיל על הצלחתו של רבי נתן להאדיר את חסידות ברסלב , עברו עליו גם זמנים קשים מאד. בשנת תקצ"ה (1834), החל גל רדיפות נגד חסידי ברסלב. האיש שבגינו החלו הרדיפות היה ר' משה צבי גוטמן מהעיר סאווראן. הוא קרא ליהדות אוקראינה וסביבותיה להילחם כנגד ה"כופרים" הקרויים חסידי ברסלב. טיעוניו היו כי שחיטם אסורה ואין לאכול הבשר משחיטתם, אין להתחתן בהם ואסור לרחם עליהם. רבי משה צבי היה האדמו"ר של חסידות סאווראן והתנגד למנהגיהם של הברסלבים. מלחמתו הייתה גם באמצעות השלטונות, אלה כלאו זמנית את רבי נתן, כששוחרר נמלט רבי נתן ועבר בבריחתו מעיר לעיר. כששב לחג הפסח לביתו בברסלב הוגלה משם בצו השלטונות ונאלץ להתגורר בעיירת הולדתו נעמירוב. מדי פעם קיבל רישיון לחוג את ראש השנה באומן. הרדיפה אחרי רבי נתן וחסידי ברסלב פסקה רק לאחר פטירתו של רבי משה צבי גוטמן (1838). הסבל הרב וייסוריו השפיעו על בריאותו של ר' נתן. בבוקר העשירי בטבת תר"ה, ביקש ממיטת חוליו כי יקראו בפניו את הסיפורים הראשונים של "שיחות הר"ן".  בסיום הסיפור השני שהוקרא לו נאמר: "בואו נלך הביתה"! רבי נתן הנהן בראשו כאומר: הגיע שעתי ללכת. היה זה יום השישי, סמוך לכניסת השבת אמר פתאום: שלוש צרות היו בטבת, כשהסובבים אותו לא זכרו מהן, אמר: מת עזרא הסופר, נכתבה תורה יוונית (הכוונה לתרגום השבעים) ונבקעה העיר. המשיך רבי נתן להזכיר לחסידיו את הרדיפות שעברו, ותבע מהם להיות חזקים ולהמשיך להגות בספרי מוהר"ן, בחינת יפוצו מעיינותיך חוצה. ציווה על הסובבים לעסוק בהדפסת ספרים. כמה דקות אחרי הדלקת נר של שבת נפטר. הלווייתו שהייתה במוצאי שבת קודש בכבוד הראוי לו. זכותו תגן עלינו.