עשרה דברים שצריך לעשות אחרי חגי תשרי

1. לזכור שהיו פה ימים נוראים- זה לא חכמה להגיד כל-כך הרבה פעמים ה' מלך, ולהתבלבל כל כך הרבה פעמים בין האל הקדוש והמלך הקדוש, רק כדי שאחרי שנספור באצבעות ונצעק בפה יבש ועל בטן ריקה ה' הוא הא-לוקים שבע פעמים, ניתן לשמחת חג הסוכות, ואחרי ככלות הקול והתמונה בפייסבוק המתעדת את שמחת ההקפות השניות לצלילי אין אדיר בגרסת העוצי עוצי – להשכיח מליבנו את חרדות השנה שעברה, ואת הבטחותינו בתחילת החדשה להיות טובים יותר אם רק יסלחו לנו עוד פעם אחת.

2. לאכול יותר בריא, ופחות מחליא- אחרי מי יודע כמה ארוחות שבת וחג, פלא שהבטן הרכה שלנו מצליחה לעמוד במעמסה, ומפליא עוד יותר שאנחנו מסוגלים לשבת בכלל, בלי להרגיש צורך כלשהו לקום ולרוץ לכל מקום אחר על פני הגלובוס- רק אם אפשר לכזה שלא מחכה לנו עוד ישיבה סביב שולחן עם כלים חד פעמיים וארוחת שלוש מנות. לפיכך צריך להתחיל לאמץ את הפסוק "נמשל כבהמות נדמווו", ולאכול כמה שיותר מוצרים מחרישי אוזנים מסוג החציר וירק השדה, כדי שנרגיש חיוניות מבריאה בכל אברינו, לפחות עד שיכה החורף כחרב שתוכיח לנו שאין מנוס מלרוץ לרופא או לחילופין לבית הטבע ולהצטייד בארבעת ה-(ויט)מינים, שיעזרו לנו לעבור בשלום את ימי הכפור עד ימי החנוכה.

3. לחפש את היעד הבא שיאחד אותנו- למצוא נושא אחד חדש שאינו מלחמה חלילה שירתק את כל המדינה למסכים ויעצור את כולנו מלכת. כדי שנרגיש שוב את היותנו עם אחד, ונמשוך איתנו לפחות עד סוגית מכירת החמץ בפסח את תחושת האחדות המופלאה שיש כאלה שיגידו שהיא סוד כוחנו והישרדותנו .

4. להבריא את הרפואה הציבורית- בימים שבהם כל אחד פוחד להיות חולה מהסיבות הלא נכונות, כלומר מהסיבה שאולי לא יהיה מי שיטפל בו כמו שצריך, אין יותר תירוצים מלמצוא פיתרון מניח את הדעת שיספק את כולם ויחזיר לאזרחי ישראל את האמון במי שאמונים על בריאותם, ולא רק על תנאיהם שמדירים אותם מהעבודה, ומדירים שינה מעיניהם של חולים וראשי משרדי האוצר והבריאות (ועכשיו יש לנו גם שר מיהדות התורה במשרה מלאה שישים את זה בראש מעייניו מר"ה הזה ועד ר"ה הבעל"ט).

5. לאחות את הקרע בעם- משהו שכנראה גם הרפואה הפרטית לא תוכל לעשות, אבל לאור ניצוצות שנאה כלפי מגזרים שלמים בחברה הישראלית שלאורם המסמא נחשפנו בסוף השנה האחרונה, כדאי לכל אחד מאיתנו להתייעץ עם החייט היהודי הפשוט שבנפשו, ולתרום נים אחד ממנה לטובת איחוי הקרע שכבר עבר מזמן את השבר הסורי אפריקאי, כדי שנוכל לעמוד בשנה הקרובה כאיש אחד מול מבקשי רעתנו ולצעוק להם (בלב כמובן) שהחרדים והערבים והמתנחלים והקיצונים, ואוי איך שכחתי נוער הגבעות כמובן, אשמים בהכל, ולפיכך עליהם לתת את הדין לפני מי שבלל את שפתינו לפני די הרבה זמן.

6. להפנים שמשפחה זה לכל החיים- לא יקרה כלום אם נרים טלפון לקרובי משפחה מדרגה ראשונה פעם ביום, ולא רק כדי להודיע שאנחנו אצלם בחג.

7. למצוא את הסיבה לחייך- גם ביום הכי מעונן וגשום יש סיבה להראות לכל עובר ושב איזה שיניים יפות יש לנו, ולו רק בגלל שכולנו יודעים שיש דברים הרבה יותר גרועים שמונעים מאנשים את החיוך הטבעי.

8. למצוא אתגרים חדשים- ולאו-דווקא גז טבעי. יש עוד הרבה דברים שטרם גילינו בארץ הקודש- וגם אם לא נמצא אותם בקרוב- עדיין נעסיק את עצמנו במשהו חיובי לשם שינוי. כמו למשל- אהבת חינם.

9. לתכנן תוכניות לעתיד- למי שטרם הספיק לעשות זאת כיוון שהתלבט מה להביא לקרוביו לראש השנה, גם אחרי חגי תשרי אפשר ורצוי לתכנן איך תיראה השנה הנוכחית, כדי שלא נצטרך למצוא את עצמנו בערב ראש השנה תשע"ז שואגים בתסכול ששוב פעם אין לנו מושג איך קוראים לדבש המיוחד שחכם אליהו שם בתה, ולכן אין לנו זמן וכוח לחשוב מה נעשה עם עצמנו בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה.

10. להבין שבכל יום מתחילה שנה- גם אם היעדר החגים אחרי חגי תשרי מבאס את הנשמה, רצוי בהחלט לשכנע את עצמנו שבכל יום אפשר להתחיל מחדש, להסתכל על היום הקודם כמה שהיה ועבר, ולקבל החלטות חדשות, לנצל הזדמנויות חדשות, ובעיקר לחיות את החיים כמו שאנחנו מאמינים שצריך לחיות אותם- כי רק ככה אפשר להרגיש בכל יום כאילו כל דבר קורה בפעם הראשונה.

ועוד החלטה אחת קטנה וחשובה לשנה החדשה:
להפסיק החל מהתקופה הזאת לדחות דברים לאחרי החגים- ולעשות כל מה שניתן עכשיו ומיד- כדי שבשנה הבאה שוב לא נופתע מכך שיש לנו כל-כך הרבה עבודה שנשארה למזכרת מהשנה שעברה.