האם בג"צ שוב יתערב בנושאי דת ויקעקע את שלטון הרבנות הראשית לישראל?

בימים הקרובים צפוי להתקיים בבית המשפט העליון דיון בעתירה שעוסקת בשאלת כשרות בתי עסק, והאם מותר לעסק להקרא כשר גם כשאינו מחזיק בתעודה של הרבנות הראשית לישראל.

הרבנים הראשיים לישראל שהבינו כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין להיעתר לכאורה לחלק מדרישות העותרים ולהציג את עמדת המדינה באופן המנוגד לכאורה לעמדת הרבנות הראשית, פנו במכתב דחוף ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שלא לעשות כן.

"לאחרונה" כותבים הרבנים הראשיים "הוגשה העתירה שבנדון המבקשת מבית המשפט לקבוע כי סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, הקובע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", הוא לא חוקתי ולכן דינו פסלות, או לחלופין, לפרשו באופן שיאפשר לבתי עסק להציג מצג כשרותי, גם בלי תעודת הכשר של הרבנות.

"נודע לנו כי נקבע ליום ה' הקרוב, כ"ז ניסן תשע"ה, דיון בראשותך שבמסגרתו הנך עתיד לקבל החלטה בדבר עמדת המדינה שתוגש בפני בית המשפט בעתירה הנדונה. דיון זה, כפי שמסר לנו היועץ המשפטי לרבנות הראשית לישראל, עו"ד הראל גולדברג, הינו בהמשך לישיבה קודמת שהתקיימה במשרד המשפטים בנושא זה, אשר בה דעת נציגי משרדך הייתה, כפי שנמסר לנו, לקבל חלק מדרישות העותרים.

"משמעות קבלת דרישות העותרים היא פגיעה אנושה בציבור שומרי הכשרות בישראל, המהווה רוב הציבור היהודי בארץ. ככל שהעתירה תתקבל, סביר להניח כי בתי עסק יבקשו להציג עצמם ככשרים, תוך ויתור על תעודת ההכשר הסטטוטורית, ובנסיבות אלו קיים חשש כבד להכשלת ציבור שומרי הכשרות אם בפועל לא יישמרו כללי הכשרות באותם בתי עסק, בין אם בשל מעשה רמייה או רשלנות של בעליהם, ובין אם בשל העובדה שהם אינם מכירים את נהלי הכשרות, שהם נושא הלכתי מורכב המחייב ידע מעמיק. יש לזכור, כי מחד, לבעל בית עסק ישנו אינטרס כבד משקל להציג עצמו ככשר כדי לפנות לקהל לקוחות רחב יותר, ומאידך, שמירת כשרות בבית העסק טומנת בחובה נטל כלכלי, ומכאן החשש שבעלי עסקים ירצו להציג עצמם ככשרים, אולם לא ישמרו על כללי הכשרות כדי לחסוך בהוצאות בית העסק".

בסיום המכתב כותבים הרבנים הראשיים ליהודה וינשטיין "אנו פונים אליך בבקשה למנוע פגיעה אנושה בשומרי הכשרות בישראל ולהורות כי העמדה שתציג פרקליטות המדינה לבית המשפט בעתירה שבנדון, תעלה בקנה אחד עם עמדת הרבנות הראשית לישראל בסוגיה שהיא הפרשנות המקובלת לחוק האמור, זה כ- 32 שנים, מאז חקיקתו ואף תואמת את לשונו".