מחירי הדירות בישראל, לא ירדו בשנים הקרובות. למה? הם, פשוט מאוד, לא יכולים. מאז ומתמיד, בכל מהלך בעל השפעה עסקית, יש צד מרוויח וצד מפסיד וגורל המהלך מושפע מדעת הרוב, כלומר מה יש יותר, מפסידים או מרוויחים, כשברור שריבוי המפסידים באופן מובהק, יכשיל את המהלך. בנוסף, במידה וכוחם של המפסידים חזק יותר, הם יכשילו את המהלך גם אם המרוויחים קולניים יותר.

אם נבחן את אחוז האוכלוסיה בישראל המחזיק בדירה בבעלותו, נבין כי מדובר בכ- 68% כאשר 25% מהם מחזיקים ביותר מדירה אחת, מה שמשאיר אותנו עם 32% שאין דירה בבעלותם. קרי, משקלם של בעלי הדירות שעתידים להפסיד מירידת ערך נכסיהם רב לאין שיעור ממחוסרי הדיור שעתידים להרוויח מהאפשרות לרכוש דירה.

כדי שחלק מאותם 32% מהאוכלוסיה יוכלו גם הם לרכוש דירה למגורים, מחירה צריך לרדת מכשני מיליון שקלים לכמיליון שקלים והתשובה מי ירוויח ומי יפסיד מכך די ברורה, הרי שאם כוחם של המרוויחים היה כגודל קולם, מחירי הדירות כבר היו יורדים אתמול.

בנוסף, על מנת שמחירי הדירות ירדו בצורה משמעותית צריכים לקרות שלושה מהלכים שייצרו מפסידים נוספים, ואלו, כוחם וקולם רב יותר מחסרי הדיור. אלו מהלכים שחייבים לצאת לפועל על מנת להביא לירידה במחירי הדיור, שהרי אין מעשי קסמים:

הפעולה הראשונה והחיונית ביותר לצורך טיפול בבעיה, היא הוזלת מחיר הקרקעות על ידי המדינה. זה אמנם נשמע פשוט, אבל זה לא. לשם כך, המדינה צריכה להיות מוכנה להפסיד הרבה מיליארדי שקלים.

הפעולה השניה צריכה להיעשות על ידי הבנקים בישראל- עליהם לתת יותר כסף לבניה, שהרי קרקעות בלי מימון שוכבות כאבן שאין לה הופכין. המשמעות היא העברת ההון ממשקי הבית לחברות הבניה . אין ספק כי מדובר בצעד שמערער את היציבות של הבנקים…. מקרה קלאסי של מפסידים.

הפעולה השלישית היא הבאת עשרות אלפי פועלים זרים החסרים כל כך לשוק הבניה בישראל, שהרי הבתים לא יבנו מעצמם, דבר שמאוד קשה ליישם מבחינה ציבורית. לא פשוט להציף את המדינה בעשרות אלפי עובדים זרים.

כל זאת עוד לפני שדיברנו על ערעור יציבות הבנקים למשכנתאות ששווי הביטחונות שבידם יירד למחצית.

שלושת ההחלטות הללו של שחרור קרקעות בזול , הרחבת מתן אשראי על ידי הבנקים וייבוא עשרות אלפים של עובדים זרים, יקרו אך ורק בשלטון של ממשלה יציבה רחבה גדולה וחזקה שאינה נתונה ללחצים פוליטיים, דבר שאם נהיה ריאליים, קצת קשה לראות שיקרה בשנים הקרובות.

מקרה מובהק כמו זה שבו אין סיכוי לשינוי כלל ארצי מהווה דווקא הזדמנות לנציגי הציבור של המגזר החרדי, כאשר הממשלה לא מדברת בקול אחד וכפי הנראה קיומה של הממשלה הבאה יהיה תלוי במפלגות החרדיות, על המפלגות החרדיות לפעול להשגת הישגים פרטניים המיועדים באופן מובהק למגזר החרדי בלבד, כגון, הטבות לערים ושכונות המיועדות לזוגות צעירים מהמגזר החרדי, דרישה לקדימות בהפשרת קרקעות באזורי המגזר החרדי,הקלות במשכנתאות לאוכלוסיית בעלי שכר נמוך או בעלי קצבה וכו'.

כללו של דבר, היכן שאי אפשר לשנות את המצב לכלל הציבור זוהי שעתם של המגזרים שיש להם אמצעי לחץ ולאחר הבחירות אין ספק שנציגי הציבור החרדי בכנסת יכנסו בגדול למסגרת כלל זה.

אבי כץ הוא נשיא ומייסד קרן הגשמה