אנו נמצאים במערכת בחירות 

קואליציית נתניהו עוברת טלטלות רבות בחודש האחרון. השבוע היה זה השר עמיר פרץ שהודיע לנתניהו בכלי התקשורת כי הוא רואה בממשלת נתניהו כישלון וביום ראשון הוא הניח על שולחנו של נתניהו מכתב התפטרות. שר בכיר בקואליציה אמר לי: "ראש הממשלה נמצא מבודד שותפיו לקואליציה בנט ליברמן ליבני ולפיד מארגנים את הממשלה הבאה".

ביבי מנסה למצוא היום את השותף החדש ישן שלו – החרדים, ככל שהוא קורא עוקב ומשוחח עם נבחרי ציבור חרדים הוא מגלה כי מערכת היחסים שלו עם החרדים נמצאת בשפל. עד היום הוא שמע כי על שמו מוטל וטו המהלך של חוק הגיור נועד לבדוק את הדופק מבחינת נתניהו זה לא שהוא רצה באמת לעזור לחרדים וניסה למנוע את הגיור הוא רצה לבדוק האם אחרי מהלך כזה עדיין שמו ימשיך להיות מוזכר בתוך המגזר החרדי כמוקצה מחמת מיאוס.

נתניהו אכן יכול לרשום לעצמו ניצחון קל הוסר הוטו מעל שמו. במהלך השבוע האחרון אני מקבל יותר ויותר הוכחות לדברים אם בעבר הס היה מלהזכיר את השם נתניהו ליד ליצמן גפני דרעי. לאחרונה חל שינוי קל.

המהלך הפנים ליכודי התפטרותו של השר פרץ מהממשלה הטלת וטו של הבית היהודי על מינוי שר חדש מהתנועה יוצרים משברים מחד ומבשרים את בואה של מערכת הבחירות מאידך.

אחד מבכירי חברי הכנסת החרדים סיפר לי שכבר במהלך מבצע צוק איתן נתניהו בדק את האפשרות להכניס את החרדים לממשלה. ניסיון שלא צלח בעקבות התנגדותם של ליברמן בנט ולפיד. נתניהו נמצא במלחמה מול שותפיו הקואליציוניים הוא מבודד כל שנותר הוא לקבוע תאריך מוסכם לבחירות.

בעיה ושמה 'בני תורה' 

ואם בענייני בחירות עסקינן הצלחה ניכרת נרשמה השבוע לטובת הציבור החרדי בירוחם זאת לאחר שנודעו התוצאות בתום ספירת הקולות.לאחר מערכת הבחירות הסוערת שהייתה במקום השקט בדרך כלל.

ראש המועצה מיכאל ביטון שנתמך על-ידי הקהילה החרדית המקומית בראשות מרדכי קראוס וכן על-ידי הסיעה החרדית נבחר לקדנציה שנייה ומפלגתו זכתה ל-3 מנדטים.

מפלגת שס"ג (ש"ס ודגל התורה שרצו ברשימה משותפת) רשמה אף היא ניצחון גדול עם 2 מנדטים זאת לעומת מפלגות הבית היהודי והליכוד שזכו לנציג אחד לכל מפלגה.

בדגל התורה ובש"ס הקדישו למערכת הבחירות חשיבות רבה והשקיעו מאמצים רבים בכדי לנצח בה חברי הכנסת גפני ודרעי ירדו לשטח ובילו במקום שעות רבות. יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי אמר לי: "ההשקעה הרבה ב"ה עשתה את שלה הלכנו ברשימה משותפת וב"ה זכינו להגדיל את כוחנו ולקדש שם שמים". אלא שמתברר כי לצד ההצלחה והאחדות בין ש"ס ליהדות התורה קמו להם אותם שועלים המחבלים בכרמים והחליטו כי באם היהדות הנאמנה נמצאת במקום אחד הם נמצאים בצד השני. יו"ר ש"ס הרב דרעי אמר לי "אותם הקוראים לעצמם בני תורה מפריעים פעם אחר פעם למגזר החרדי בגללם הפסדנו את הבחירות לעיריית ירושלים ובגללם הפסדנו את הבחירות לרבנות העיר ירושלים".

הקומבינה של הבית היהודי 

הוועדה לביקורת המדינה מקיימת דיונים מרתקים מפעם לפעם נחשפים בה רמת שחיתות ואופני קומבינה שלא יביישו מדינת עולם שלישית. השבוע נחשף כי כ-75% מתמיכות החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית מועבר לעמותות המזוהות עם "הבית היהודי", יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן שניהל את הדיון ביד רמה אמר כי על היועץ המשפטי לממשלה לבדוק את הטענות וכן ניגוד עניינים, כפל-תמיכות וקביעת תבחינים שוויוניים לכל. לטענתו של ח"כ כהן: "החטיבה כפופה למכרזים ולפיקוח ממשלתי, ואמנם היא טרם נכפפה לחוק חופש המידע אך אימצה מיוזמתה את הכללים בחוק זה. בעניין התקציב אנו רואים הבדלים בני מאות אחוזים בין התקציב המקורי לתקציב המאושר, ופערים כאלו הם בלתי-אפשריים לתכנון עבודה מראש. הגוף אמנם יעיל מאד, וממצה את כל תקציב פעולתו, אך יש להסדיר את התקציבים מראש".

קואליציית חרדים – עבודה נרשמה שוב בדיון בוועדה כאשר גפני יעקב אשר וסתיו שפיר תקפו את אנשי הבית היהודי ואנשי החטיבה להתיישבות.

ח"כ סתיו שפיר אמרה כי "למרות כל בקשותיי לא קיבלתי את תקציב החטיבה, ומה שעורר את חשדנו הוא התוספות התקציביות הגדלות במאות אחוזים מדי שנה. הניתוח של ארגון 'מולד' גילה נתונים מדהימים, כי 75% מתקציב החטיבה מבוצע באזורי יהודה ושומרון, כמו למשל המועצה המקומית בית אל המקבלת יותר מאשר הנגב והגליל גם יחד. גם בזמן מבצע "צוק איתן", הועדפו אזורים אלו על פני יישובי הנגב, ובנוסף מקבלות תמיכות מהחטיבה עמותות המנוהלות ע"י מקורבים או פוקדים ל"בית היהודי", כמו מדרשות תורניות ברמת אביב, רמת השרון ורעננה".

ח"כ משה גפני הוסיף כי "אין כיום כתובת שמטפלת בבעיה הזו של שלטון ואכיפת החוק, ולמרות ההתכתבות שלי בעניין עם היועץ המשפטי לממשלה, אני מקבל תשובות מגוחכות ובנאליות. כשהייתי יו"ר ועדת הכספים והועברו תקציבים לחטיבה להתיישבות, הכל היה על השולחן ובגלוי. בעוד שתלמיד ישיבה חרדי מקבל כ 250 ש"ח תמיכה מהמדינה, הרי שתלמיד ישיבה ציונית מקבל יותר מ-13,000 ש"ח, סכום הגדול פי עשר. בנוסף, מדובר בכפל-תמיכות שהרשויות מתעלמות מהם. גם תקציב המיועד לקשישים ונכים בדיור הציבורי, נלקח עבור הגרעינים התורניים". גפני ציין כי "הציבור החרדי היום עם זהבה גלאון וסתיו שפיר, והלוואי שהיה אפשר להקים ממשלה עם השמאל".

באם אכן יופסקו התקציבים האלו הבית היהודי צפוי להיפגע באופן קשה ביותר שכן מדובר בהזרמת הכספים עבור אנשי השטח.

מסתבר שדווקא יו"ר החטיבה, דני קריצ'מן, הודה על הדיון והיה רוצה לראות יותר גופים נהנים מתמיכה תקציבית שאינם שייכים לציונות הדתית אלא שאלו תנאי הסף. "בו ניתנת לנו האפשרות לענות על כל הטענות וההזיות. בניגוד לטענות, לא מועבר רבע מיליארד ₪ למטה החטיבה אלא רק 30-35 מיליון ש"ח, והחטיבה פועלת ע"פ החלטות הממשלה בכל דבר ועניין. למרות שחוק חופש המידע טרם חל עלינו, אנו מקבלים עלינו את כללי החוק – ומפרסמים כל מה שאנו יכולים ע"פ החוק, אך איננו יכולים לעבור על החוק. תוספת תקציב עבורנו שהוחלטה בממשלה, טרם התקבלה אצלנו – למרות ההודעות לתקשורת של חברות הכנסת שפיר וגלאון. החטיבה איננה עוסקת בבניה ביהודה ושומרון, ולמרות שחזרנו על כך עשרות פעמים, שוב ושוב חוזרים על טענה זו".

יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן ביקש לזמן את אלו שכתבו את תנאי הסף של המכרזים והתמיכות דבר שיוביל ככל הנראה להפסקת הזרמת הקופה לגוף אחד בלבד.

מינוי דיינים 

השבוע הובא לדיון חוק הדיינים של ח"כ יוני שטבון לוועדת שרים לענייני חקיקה. החוק מבקש לתת מענה לעומס הבלתי סביר המוטל על כתפי הדיינים, למעלה מ- 84,000 תיקים חדשים מידי שנה המוטלים על 90 דיינים בלבד. בחוק תומכים הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו וכן נציגות הדיינים בישראל.

על פי ההצעה, של ח"כ שטבון שר המשפטים בהסכמת נשיא בית הדין הגדול יקבע את מספר התקנים הנחוצים עבור כל אזור ועיר במדינה ביחס לגודל האוכלוסייה בתחומי שיפוט בית הדין הרבני. תיקון זה, ימנע מצבים של חוסרים בהרכבי הדיינים ויקל משמעותית בעומס הבלתי סביר המוטל על הדיינים. כתוצאה, יובטח שירות יעיל והוגן לאזרחי ישראל הפונים לבתי הדין הרבניים. יצוין, כי אל יוזם החוק, ח"כ שטבון, הצטרפו גם חברי הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי), יעקב אשר (יהדות התורה) ופנינה תמנו שטה (יש עתיד). עוד יצוין, כי ההצעה נתמכת על ידי הרבנים הראשיים הרב יצחק יוסף, המשמש גם כנשיא בית הדין הגדול, והרב דוד לאו.

במחקר שהזמין ח"כ שטבון ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, נשקפת תמונת מצב עגומה מאוד של עומס בלתי סביר המוטל על כתפי הדיינים בישראל. מסתבר כי בשנים האחרונות נפתחים בבתי הדין הרבניים למעלה מ- 84,000 תיקים חדשים מידי שנה. עוד עולה כי כל דיין מטפל בלמעלה מ-900 תיקים חדשים בשנה,זאת לבד מהתיקים שטיפולם מתפרש על פני כמה שנים.

מהמחקר יוצא כי ישנו פער בין תקני הדיינים לדיינים המשמשים בפועל, כאשר אף שהתקן דורש 99 דיינים, ב-2013 כיהנו הלכה למעשה רק 90 דיינים. פער זה מוסבר בפרישתם של דיינים ובעיכוב איוש התקנים הקיימים.החוסר בדיינים מקשה על מילוי הרכבים באופן קבוע ומוביל למעבר של דיינים במהלך ימות השבוע מבית דין אחד למשנהו בכדי למלא את ההרכבים החסרים. ברור כי, החוסר בדיינים גורם גם לעיכוב בפסקי דין והחלטות מטעם בתי הדין הרבניים. מציאות זו נדמית כמשימה כמעט בלתי אפשרית, ומשוועת לפתרון.

יוזם החוק, ח"כ שטבון: "בשנה האחרונה הפכו בתי הדין הרבניים למטרת ניגוח ולשק חבטות. אבל כשבאים לאמת, כפי שהמחקר מעיד, מגלים כי הדיינים מתמודדים עם משימה כמעט בלתי אפשרית. אי אפשר לבוא בטענות לבתי הדין הרבניים, כאשר לא מעמידים בפני הדיינים את הכלים המינימאליים להתמודדות. דיין המטפל באלפי תיקים מידי שנה ונאלץ לכתת רגליו מבית דין לבית דין בעטיים של חוסרים במצבת כוח האדם לא יוכל לעולם לספק שירות יעיל ומהיר לציבור. בתי הדין מספקים שירותים לציבור היהודי בישראל דתיים כמסורתיים, חרדים כחילונים. הקלה עליהם, היא בחינת צורך ציבורי ולכן החוק נושא תיקון חשוב מאוד. אני מצפה ומאמין שוועדת השרים לענייני חקיקה תעשה צדק ותאשר את החוק

אלא שעל אף שמדובר בהצעת חוק ראויה וטובה משרד המשפטים ניסה להפיל את חוק הדיינים השר אריאל הגיש ערר דבר שיחייב את הממשלה לדון בעניין.

אלא שבעוד החוק המדובר יובא לדיון בממשלה חושף בפני ח"כ הרב אריה דרעי כי הוועדה למינוי דיינים עתידה להתכנס בקרוב ולמנות כ-20 דיינים בביתי הדין האזוריים 6 דיינים בית הדין הרבני הגדול ומנכ"ל חדש לבתי הדין הרבניים העיכוב כרגע הוא פרישתו של חבר הוועדה השר גדעון סער והצורך במינוי של חבר ממשלה חדש לוועדה. הרצון לסיים את המינוי לפני בחירת נציגים חדשים מטעם לשכת עורכי הדין.

 • טורו של אברהם רוזן מתפרסם בעיתון יום ליום