כותבת כאן, כי מעריכה מאוד את יכולותיכם העיתונאיות בכלל וכמראיינים בפרט. מאזינה ללא מעט תוכניות אקטואליה חרדיות, ולצערי התחושה היא שאנשי התקשורת שלנו לא מגיעים מספיק מוכנים למערכה. מראיינים אנשי שמאל שיש להם תשובה לכל דבר, וגם כשאין להם הם איכשהו מסיימים את הראיון כשידם על העליונה. שואלים שאלות לעוסות ולא מגיעים עם עובדות. לכולם יש את אותו מסד נתונים דל, קרי דוגמא וחצי לביטול חוק מצד בג"ץ [כן, אני מתכוונת למסתננים], כשמזכירים מדינות על מבנה רשויות דומה, מיד המרואיין מסביר שההשוואה אינה נכונה מעיקרה והמראיין נאלץ לעבור לשאלה הבאה. שואלים מדוע לא מפסיקים את ההפגנות והם מנגד טוענים שזו מחאה עממית והם לא מנהלים אותה/יש לכולם זכות להפגין/הם לא מאמינים לביבי ולראיה הצעת החוק מוכנה על השולחן. השאלות צפויות ובהתאמה גם התשובות. אם זה כל מה שיש לנו להגיד ולטעון, אולי המציאות לא כ"כ 'נוראית' כפי שמציירים אותה. שורה תחתונה- חייב לעבות את טיעונינו הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות ושנית גם אם המרואיין מציג את המציאות המעוותת כפי שנוח לו, חייב להגיב בטון ובאינטונציה שחולקת על דבריו ומבהירה שאין דעתנו נוחה מהם. שוב אני חוזרת- הדברים לא נכתבו כלפי המראיינים המעולים הנ"ל, אבל העדפתי לכתוב אותם כאן ולא תחת הראיונות הלא מוצלחים ששמעתי לאחרונה כדי לא לפגוע… פסח כשר ושמח! גאולה שלימה! [בסוף הכל זה מסך עשן גדול של יצר הרע, ואנחנו סתם מתקשקשים על שטויות. במקום לחזור בתשובה ולהתחזק באמונה מנהלים דיוני – האם הסיקריקים צודקים או לא… נקווה שהפעם הסוף יהיה טוב יותר]