מלחמת חרבות ברזל: ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי, צחי הנגבי קיים היום (שלישי) מסיבת עיתונאים, בה הבהיר את מדיניות הדרג המדיני ומטרות המלחמה.

"המטרה המבצעית שהוגדרה לצה"ל הייתה חד משמעית – להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי, כך שלא יוצב עוד איום כלפי אזרחי ישראל מרצועת עזה", הדגיש הנגבי.

"מאז שההחלטה הזאת נפלה, צה"ל מבצע את משימותיו בעוצמה, ביסודיות, במספר שלבים, כפי שדובר צה"ל מיטיב לתאר בדיווחים היומיים שלו. השלב הראשון – שלב הבלימה וטיהור אזור הדרום ממחבלים, השלב הזה מאחורינו. השלב השני החל מיד לאחריו, זה השלב של פגיעה מדויקת ועוצמתית בכלל מערכי האויב על בסיס מודיעין איכותי, מן הים, האוויר והיבשה. השלב שמתבצע בעת הזו הוא שלב הפעילות הקרקעית שמתנהלת בצפון הרצועה.

"זו מערכה קשה, היא כרוכה בלחימה עזה. אין לחימה ללא מחיר כואב, אנחנו עם לוחם ב׳מוד׳ כאב. אנחנו נחושים, למרות הכאב, לנצח.

"המטרה העליונה הנוספת כפי שראש הממשלה הבהיר, היא ליצור את התנאים להשבת חטופינו לביתם ולמשפחותיהם. זו המחויבות הקדושה שלנו כאומה לאזרחים ולחיילים שלנו. כפי שאתמול נחשף, המהלך הצבאי משרת גם את המאמץ להשבת החטופים, וגם את החתירה להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של האויב.

"בזירה הצפונית, ההחלטה היא להיערך לכל התפתחות, לבצע הגנה חזקה באמצעות גיוס מילואים רחב שכבר פרוס בגבול לבנון, לפנות אזרחים מקו הגנה כדי לוודא ששומרים על שלומם בהינתן עימות חזיתי עם חיזבאללה, ולתקוף את מערכי האויב בתגובה להתרסות שלו בכל מקום וללא היסוס.

"אין 'עוד סבב"

"כדי לממש את תכליות המלחמה ובעיקר את השמדת חמאס כריבון חמוש בעזה, היינו צריכים לבצע תפנית מנטלית. הקבינט, כמו גם ראשי זרועות הביטחון, נפרדו באחת מעולם מושגים אופרטיבי שנכח בתודעה של כולנו מאז שהחמאס השתלט לפני 16 שנים על רצועת עזה. כל מונחי העבר נעלמו, התפוגגו. אין עוד "סבב", אין עוד "מבצע", אין עוד יעדים אמורפיים כמו: "חיזוק ההרתעה", "גביית מחיר", "פגיעה כואבת בתשתיות", "צריבת התודעה". הטבח ב-7 באוקטובר פיזר את האשליות שמולנו יש אויב שלא יעז להסתכן בחורבנו המוחלט.

"ברגע שהעובדה התבהרה והיא שהחמאס הוא כמו דאעש – אין לו מעצורים. תושבי עזה בעיניו הם לא יותר מאבק אדם שמספק לו הגנה, לא היה עוד ספק בליבנו. חמאס על הנהגתו הפסיכופטית ועל מרצחיו הסדיסטיים חייב לחדול מלהתקיים, זו הייתה החלטת הקבינט פה אחד וזו המשימה שהוטל על צה"ל לבצע.

"אני רוצה להבהיר את המושג ׳פה אחד׳ כדי לא לעשות עוול לדיונים ממושכים, לשעות ארוכות מאוד של שיח יסודי ומעמיק שמתנהל גם בקבינט ניהול המלחמה, גם בקבינט המורחב וגם בדיוני הערכת המצב היומיים שראש הממשלה מקיים. בדיונים האלה יש חילופי השקפות, יש מחשבות, יש גישות שונות, הסוגיות הן מייסרות והן גורליות ולא כולם עשויים מעור אחד ולא לכולם יש אותה השקפה. אבל בסופו של יום, לעיתים בעיצומו של לילה, מתגבשת הכרעה משותפת.

"זו ההכרעה – אין לאפשר עוד לעולם לארגוני טרור מפלצתיים לשלוט ברצועת עזה. אני מאמין שזו גם עמדת רובו המוחלט של הציבור בישראל.

"בזירה המדינית, התייצבותו של נשיא ארה"ב לצידה של ישראל היא בעלת ערך עצום, היא מאפשרת לנו לנהל כמעט חודש רצוף ולנהל גם בתקופה הבאה מערכה חסרת תקדים בעוצמתה נגד הטרור.

"כדי לשמור את התמיכה הזו, חובתנו להמשיך, כפי שאנחנו עושים מתחילת המלחמה, להבחין בין מרצחים לבין אזרחים בלתי מעורבים; לדרבן את אוכלוסיית צפון הרצועה להתמקם באזורים מוגנים בדרום, לאפשר לכוחות סיוע זרים לספק מזון, מים ותרופות לכל מי שלמעשה נענה לקריאותנו ושוהה היום בדרום. לקרוא למתן טיפול רפואי מציל חיים לכל מי שזקוק לו, אבל לא בבתי החולים שמהווים היום למעשה מפקדות של טרור, של פיקוד ושליטה של ארגוני החמאס והג'יהאד האיסלאמי, אלא בבתי חולים חליפיים שהם במצרים, שהם באזור המוגן, שהם יהיו בספינות של בתי חולים של מדינות שונות, שנענו ליוזמת ראש הממשלה והן אמורות להגיע לחופי עזה.

"זו המחויבות שלנו כמדינה שפועלת בהתאם לדיני המלחמה. זו גם הדרך להוסיף ולשמר לגיטימציה שבלעדיה מאוד נתקשה לקיים את המערכה הצבאית עד להשגת המטרה. כמובן שאנחנו לא מחפשים לגיטימציה מאנטישמים, שאנחנו רואים אותם צצים מן המחילות כשרק ריח של דם יהודי עולה באפם. אבל יש ידידים רבים בעולם, והמלחמה הוכיחה זאת שהם איתנו, שותפים לרגשות שלנו ושותפים גם למטרות המלחמה, כפי שניסחתי כאן".