ועדת החוקה קיימה היום (ראשון) דיון מיוחד על תקני השיפוט והעומס השיפוטי, לקראת תקציב המדינה לשנים 2024-2023. הדיון נערך לבקשת הח"כים גלעד קריב, קארין אלהרר, מתן כהנא, עופר כסיף, יוליה מלינובסקי ויואב סגלוביץ'.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הודה ליוזמי הדיון ואמר: "שמחתי מאוד על הגשת הבקשה ואלמלא אני יודע שכותרת הדיונים רגישה, הייתי מכניס את הישיבה כחלק מכותרת הרפורמה כי נושא העומס הוא חלק בלתי נפרד ממנה.

"החיבור בין תפיסת הכול שפיט ורצון הצדדים בחוזים אזרחיים והרחבה מאוד גדולה של העמימות המשפטית הוא דחף מאוד גדול ל"ישחקו הנערים לפנינו"- הבאת נושאים רבים שלא היו לפתחו של בימ"ש. עודף הליטיגציה מעלה את עומס התיקים על בימ"ש ולכן הרפורמה של ציון במשפט תיפדה היא חלק בלתי נפרד מהרצון לצמצם את העומס בבימ"ש. חשוב שהנתונים יהיו לפנינו בדיון על תיקון מערכת המשפט".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני מתקשה להתרשם משמחתך ומחפץ הלב בו קבעת את הדיון. הבקשה הוגשה לפני זמן רב יחד עם בקשות נוספות לקיום דיונים אך לצערי הרב בחרת לשעבד את ועדת החוקה כולה לתכנית לשינוי מערכת המשפט והיחסים בין הרשויות. גם כאן אתה מציג שוב ושוב מהלכים לגביהם קיבלת כרטיס צהוב מהייעוץ המשפטי. אם באמת אתה רואה קשר הדוק בין הדברים, היית יכול לקבוע את הדיון לפני שבועות רבים. ביקשנו לקבוע אותו עוד לפני שדיוני התקציב מובאים לקריאה ראשונה. הסוגיות הללו מכריעות את יכולת האזרח הישראלי לקבל סעד שהוא ראוי לו ממערכת בימ"ש. ככל ששואפים שמערכת המשפט תבטיח סעד צודק ראוי זמין ונגיש איכותי ושוויוני זו סוגית המפתח שיש לעסוק בה. אתה טועה ומטעה בניסיון המאולץ לקשור את הסוגיה שאנחנו דנים בה לבין המהלכים ההרסניים שאתם מובילים. אתם עוסקים במגוון רחב של תחומים חוץ מהנושאים הללו ולא הקדשתם דקת מחשבה לנושא".

מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר: "למרות שהרפורמה מתמקדת בבימ"ש העליון, אם רוצים לטפל בבעיית העומסים ולהוביל להתייעלות המערכת המקום בו צריך להתמקד, שיוצר את העומס הגדול הן הערכאות הדיוניות- בימ"ש תעבורה, משפחה, שלום, המחוזי פשיעה חמורה ובתיה"ד לעבודה. כדי להבין את העומס- ב-2022 נפתחו במערכת כ-901 אלף תיקים חדשים ובתוכם עוד כשלושה מיליון בקשות. זה גידול של 60,000 תיקים לעומת 2021 שאינו חד-פעמי. מספר התיקים גדל בהתמדה לאורך עשורים. לא רק מדובר בכמות מספרית אלא עליה במורכבות התיקים, בהיקפם, הרכבים של שלושה שופטים הנדרשים לתיקי פשע חמור ותיקי ערעור אזרחי ופלילי. יש עליה ניכרת במגה תיקים, תיקי ענק הגוררים מאות עדים, היקפי זמן ושואבים משאבי שיפוט עצומים. עם כל אלו מתמודדים 806 שופטים ו-76 רשמים בלבד. המשמעות היא 1000 תיקים לשנה, זה נתון שאין לו אח ורע במדינות העולם מבחינת עומס העבודה על שופטי ישראל".

בנוסף, הציג נתונים השוואתיים מאירופה: "ספז' הוא גוף הנציבות האירופית לבחינת מערכות משפט והוא משווה בין 48 מערכות משפט. מנתוני 2020- מספר השופטים לכל 100 אלף תושבים בממוצע באירופה גדול פי 2.8 מישראל. הממוצע האירופי עומד על 22 שופטים לכל 100 אלף תושבים, בישראל יש 7.8 שופטים לכל 100 אלף. כך הדין גם בממוצע התיקים באירופה שהוא פי שניים מישראל. על כל 100 אלף תושבים נפתחים 2.2 תיקים ובישראל 4.5 תיקים.

"אבקש להדגיש שאנחנו במערכת כלים שלובים. כשמוסיפים תקנים ותקנות משטרה חדשות זה אומר עוד מעצרים, עוד תובעים, אנחנו בקצה חייבים להיות מתוגברים במובן ששרשרת האכיפה מסתיימת אצלנו בכל הערכאות. כך למשל הממשלה הקצתה 13 תחנות משטרה לטיפול במגזר הערבי והוקצו לנו 4 תקני שופטים בלבד לשנתיים הקרובות לטיפול במגזר הערבי. כרגע עוד לא נפתחו אך כשייפתחו השאלה אם כולם מבינים שאין מענה אמיתי. אנחנו ערים לקשיים ועושים כל מאמץ לתת טיפול מיטבי לציבור.

"ב-2022 נסגרו 911 אלף תיקים. כלומר סוגרים יותר תיקים ממה שנפתחים, אך זה לא נותן מענה לעומס ולהקטנת המלאי ולטיפול בתיקים ישנים. כדי להתמודד עם העומס שמוביל לשירות פחות טוב לאזרח, יש לפעול בכמה כיוונים- התייעלות פנימית של המערכת באמצעות הליכי ניהול מתקדמים, חדשנות ודיגיטציה, הקטנת הביקושים למערכת המשפט, הקטנת כמות התיקים והוספת תקני שופטים.

"מנתוני מחקר מקיף שביצעה מחלקת המחקר של הרשות השופטת, עולה שכדי להביא את המערכת לכך שתוכל לתת מענה טוב צריך תוספת של 200 שופטים במסגרת רב שנתית כדי להוביל להקלה בעומס וקיצור הליכים.

"אנחנו בכוחותינו מבצעים כל הזמן הליכי ייעול ושיפור חרף האתגרים המשמעותיים שעמדו לפתחנו- האילוצים כגון מגיפת הקורונה- במהלכה מערכת בימ"ש פעלה ללא הפסק ונתנה תמיד מענה במעצרים או דיונים. על זאת, נוסף היעדר תקציב המדינה בעקבות התחלפות ממשלות- כך שמערכת המשפט עבדה בחוסר כרוני של כ-10% מכוח האדם שכן היו פרישות ולא נקלטו שופטים חדשים.

"קידמנו הליכי דיגיטציה שהם מנוע התייעלות, הנוגעים לכלל המערכת, כך למשל קידמנו הליכי ייעול של מזכירות בימ"ש, תיעוד דיונים עב"ס הקלטות, שימוש בבינה מלאכותית, תיק חקירה דיגיטלית שאנחנו שוקדים עליו עם הפרקליטות יאפשר העברת חומר מהפרקליטות לבימ"ש בצורה בטוחה.

"דרך נוספת היא ניהול וצמצום הביקושים- אנחנו בודקים אפשרויות להעברת דיונים ליישוב סכסוכים כגון בוררות וגישור, והעברת נושאים לטריבונלים שונים- לדוגמה הוצאת תיקי נזק לרכב, "תיקי פח" שמתנהלים בין חברות הביטוח- כ-60,000 תיקים שסדר הגודל שלהם הוא 5000 ₪, השואבים המון זמן שיפוטי- רצינו להוציאם ממערכת המשפט, זה נכנס בנוסח מצומצם בחוק ההסדרים ואנחנו מקווים שתיקי תאונות "פגוש אל פגוש" יעברו בחוק ההסדרים וייעלו את המערכת.

"דוגמה נוספת היא הרפורמה בתעבורה- עבירות ברירת משפט, שבמקום שיועמסו על בימ"ש לתעבורה שצריכים לדון בעבירות מסכנות חיים, יעברו לבימ"ש של ברירת משפט במשרד המשפטים. הרפורמה עברה קריאה ראשונה ויש להחיל עליה דין רציפות כדי להשלים אותה. אנחנו פונים אליכם להושיט ידכם לכך.

"המערכת עמוסה מאוד, כשהעומס המשמעותי ביותר בוא בבימ"ש לשלום, בימ"ש למשפחה, בימ"ש לתעבורה, בתיה"ד לעבודה ותיקי הפשע החמור. כדי להתמודד עם העומס הרב יש צורך בתקנון ובתקצוב משמעותי של המערכת בתכנית רב שנתית.

"הגענו להבנות עם האוצר על תקציב 24-23 להוספת 56 תקנים ברוטו מתוכם 13 תקנים אנחנו משלמים בהמרה מרשם לשופט. הכנסת דחתה את מינוי חבריה לוועדה למינוי שופטים לפחות ליוני, כך שנגיע קרוב לסוף השנה וספק אם נצליח למלא את החלק היחסי לשנת 2023 אך המערכת נלחמת ושורדת בתיקים ובכמויות כדי לשמור לפחות על קלירנס חיובי ולסגור את מה שנפתח כל שנה מתוך ציפייה שיבואו ימים שנצליח לחסל את העומס של התיקים הישנים".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אם יש משהו שגורם לעינוי הדין הגדול ביותר הוא המחסור בתקנים במערכת. צר לי שלפני שמטפלים בכך, רצים אצים להרס מערכת שלמה. הייתי מצפה שקודם נמלא את מערכת התקינה החסרה".

עידו חי מאגף תקציבים במשרד האוצר: "על מערכת בימ"ש מוטל עומס תיקים המביא להתארכות והתייקרות ההליכים המשפטיים וזה דורש צעדים אקטיביים. ההליך ארוך ויקר בהשוואה בינ"ל וזה מטריד גם אותנו. הפתרון לעומס השיפוטי נעוץ במספר כיוונים- פתרון בצד ההיצע- כל שנה מתווספים תקני שיפוט. לשנים 21-22 התווספו 58 תקני שופטים ורשמים והשנה התווספו עוד כ-56 תקנים. כך שבשנתיים שלוש התווספו מעל 100 תקנים שזו תוספת דרמטית. יש גם מגבלה לכמה מערכת יכולה לגדול בפרק זמן קצר. הגידול של 100 נותן מענה די יפה.

"המשפט, 'היצע יוצר ביקוש', יפה גם למערכת בימ"ש, תקינת שופטים תביא איתה גם הגדלת ביקושים ולכן חלק בלתי נפרד הוא ניהול ביקושים, המונע מהתפיסה שחלק גדול מהתיקים יכולים להיות מיושבים בהליכים אלטרנטיביים מחוץ למערכת בימ"ש. 90,000 תיקי תעבורה, תיקי שיבוב ורכב, עניינים מקומיים של עבודת צוות במשרד המשפטים, בין 200-150 אלף תיקים ניתן להוציא מהמערכת להליכים אלטרנטיביים.

"לגבי תיקי תעבורה הצ"ח כבר הוכנה לקריאות שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה ויש להחיל דין רציפות, גם ביחס לתיקי שיבוב רכב אנחנו מוכנים לקדם את הרפורמה, הרפורמות די בשלות ברובן".

ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "הלכי הביניים הולכים ומתעצמים, מחסיונות והלאה לדברים יותר מורכבים המחייבים הרכבים רחבים יותר. בהנחה שהממשלה תתחיל סוף סוף לעבוד בתחום הפשיעה העומס הולך לגדול בסדרי גודל. העומס בין היתר הוא כי הכנסת והממשלה לא עושה את מה שהיא צריכה ועוסקת בהרס מערכת המשפט".

היו"ר ח"כ רוטמן: "מתוך 407 אלף תיקים שהיו ב-2021 כתיקי המעצרים, רובם מחזיקים כשלושה ימים או אף פחות כך שהם אמנם עומס, אך לא מטילים עומס נמשך וגדל אלא נכנסים ויוצאים די מהר- למעלה מ-50% מתיקי בימ"ש השלום. גם תיקי התעבורה התופסים למעלה מרבע נוסף ב-21 מדובר על 134 אלף תיקים, הם מחזיקים חמישה וחצי חודשים במערכת ואורכים כיום וחצי, כך שמבחינת ימי דיונים הם לא אלו הסותמים את המערכת. המידע היותר רלוונטי בם מאפייני השיפוט שהשופט שפיצר מדבר עליהם".

השופט שפיצר: "התקינה היא לפי עומס העבודה ולא לפי מספר התיקים. שמיעת התיק היא מרכיב אחד בעבודה השיפוטית ועליו יש להוסיף קריאת חומר משפטי, פסקי דין ותקדימים. אבקש לא להתמקד בתיקי מעצרים ותעבורה, המערכת מאוד מאוד עמוסה בעבודה ודוחותינו שקופים לחלוטין. לצד זה יש מגה תיקים. מתוך 9000 תיקים, כ-1900 הם לבג"ץ".

ח"כ משה סעדה התייחס להליך הפלילי: "אזרח המחפש צדק נתקל בראשית הדרך במשטרה. אחרי שזה מסתיים מוגש כתב אישום והוא פוגש את הפרקליטות, ואז הוא מגיע לבימ"ש. הבעיה היא שהצדק מגיע מעט מדי מאוחר מדי. זה לוקח 4-5 שנים. אני מכיר את מה שאתה אומר על התקנים, אבל זה לא חזות הכול.

"חסד"פ מחייב דיון רצוף מיום ליום בשלב ההוכחות, הרצף חשוב לשופט ולנפגע העבירה. בניגוד לחוק שמחייב בצדק דיון מיום ליום – הדיונים מתנהלים משנה לשנה. מעבר לרמיסת החוק אתם פוגעים בנפגעי העבירה. שופט נדרש לתת הכרעת דין תוך 30 יום ושופטים לא יודעים את זה. כמה דיוני הוכחות מתקיימים מיום ליום? לא זכיתי בכל שנותיי בפרקליטות למעלה משני עשורים, לקיים דיון הוכחות מיום ליום. וכן בכמה דיונים הכרעת הדין ניתנת תוך 30 יום? בצד הוספת תקנים המערכת חייבת להתייעל, לשמור על החוק ולראות את נפגעי עבירה".

שירה עמנואל מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "נכנסו שני תיקונים בחוק הסדרים- האפשרות לבחון אפשרות לתביעות פח אל פח והקמת צוות בין משרדי ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות. הוחלט להקים צוות כזה במשרד המשפטים. בתכנית העבודה יש תכנית לבחינת חלופות במסגרת חלופות גישור".

מ"מ היו"ר ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה): "הטיפול בעומס הוא לא תמיד הוספת תקנים. מניסיוני, ככל שמגדילים את המערכת נוצר עומס גדול יותר. הייתי ראש עיר בית"ר עילית שהכפילה את עצמה וקיצצתי בתקנים והכל התייעל".

לאחר מכן נטשו חברי האופוזיציה את הדיון במחאה על אי נוכחותו של היו"ר רוטמן, בחלקה האחרון של הישיבה וח"כ קריב אמר: "סיכום של יו"ר שלא נכח בשעה האחרונה של הדיון".

ח"כ פינדרוס הקריא את דבריו היו"ר ח"כ רוטמן: "במהלך הישיבה ראינו כי בהשוואה למדינות המשפט המקובל מספר תקני השופטים לנפש בישראל הינו גבוה מאוד. בנוסף, שמחנו לשמוע שבמסגרת הצעת התקציב לשנים 2023 ו-2024 יתווספו מעל 50 תקנים חדשים, בדומה למספר שהתווסף בשנים 2021 ו-2022 בתקציב שאושר על ידי הממשלה הקודמת.

"העומס בבתי המשפט נובע לא רק מצד ההיצע אלא בעיקר מצד הביקוש, ושמענו שבישראל מספר התיקים לנפש גבוה יותר מהמקובל בעולם. אני סבור, כמומחי משפט רבים וטובים, שהעומס בבתי המשפט נובע בעיקר משיטת שיפוט המגבירה את חוסר הוודאות המשפטית, מעיסוקו של בית המשפט בנושאים שכלל אין צורך שיעסוק בהם וכן מתפיסה השוללת קביעת כללים ברורים המצמצמים את שיקול הדעת השיפוטי ותורמים לוודאות. תכנית 'ציון במשפט תפדה' תתרום את חלקה גם בנושא זה בעזרת ה'".