היועצת המשפטית לממשלה התייחסה בדבריה בכנס חיפה למשפט שנערך באוניברסיטת חיפה, לתהליך שבו ראוי לקדם מהלכים משטריים: ״איני חולקת על חשיבותה של חשיבה ביקורתית ביחס למבנה המשטרי הקיים. שינויים הם לעיתים מחויבי המציאות. אך הרעיון לפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב, שגוי בעיני. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל".

באשר לסוגיית הגברת המשילות: ״אין מחלוקת כי הדרג הנבחר הוא זה שצריך למשול. זהו העקרון הדמוקרטי היסודי. משילות אפקטיבית חיונית לשגשוג המדינה ולמימוש רצון הבוחר. לא רק שאיננו כופרים בכך, אנו גם נסייע לממשלה בכך. זהו תפקידנו. אך ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי, ניוותר עם עקרון שלטון הרוב בלבד. הא ותו לא. דמוקרטיה בשם, אך לא במהות".

היועצת המשפטית לממשלה ציינה כי בהצעות שעומדות על הפרק לא הוצעו מנגנונים לאיזון כוחו של הרוב ולהבטחת מחויבות המדינה לזכויות אדם. ״מי שמבקש לערוך שינוי במערך האיזונים והבלמים הישראלי, צריך להבהיר כיצד לשיטתו ירוסן כוחו של הרוב מפני פגיעה במיעוט."

היא הוסיפה כי כוחה של מערכת אכיפת החוק, הלגיטימציה הציבורית שלה והתוקף המוסרי של פעולותיה, מבוססים על היותה מקצועית ומנותקת משיקולים זרים: "פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק – שוויון; היעדר שרירותיות; והיעדר משוא פנים. אם תיווצר, ולו תחושה, של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור. במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים שבין הדרג המדיני לבין מערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק."