דוח הסניגוריה הציבורית לשנת 2021 הוגש לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית. הדו"ח סוקר בהרחבה את פעילותה של הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת בייצוג לקוחותיה, וכן מתאר בהרחבה את פעילותה המוסדית הענפה של הסניגוריה. בדוח אף מתוארות מגמות והתפתחויות כלליות הנוגעות למשפט הפלילי בכלל, ולחירויות הפרט וזכויות חשודים, נאשמים ואסירים בפרט.

השנה נכלל בדוח הסניגוריה הציבורית גם פרק מיוחד שעוסק בהליך הפלילי והזכות לפרטיות בעידן הטלפונים הניידים. מנתוני המדינה עולה כי בשנת 2019 הוציאה המשטרה כ-24,000 צווי חיפוש בחומר מחשב, כולל חיפוש בטלפונים ניידים חכמים, וזאת לצד חיפושים רבים נוספים בחומרי מחשב שבוצעו בהיעדר צו שיפוטי והתבססו על הסכמת הנחקרים. בעקבות השימוש הגובר והולך בראיות דיגיטליות החלה הסניגוריה הציבורית להשקיע משאבים לקידום הנושא בהנגשת הידע לסניגורים הציבוריים, בהעלאת טענות משפטיות בתיקים שבייצוג הסניגוריה ובפעילות מוסדית.

מהדו"ח עולה, כי שיעור נמוך של תלונות המוגשות למח"ש על ידי אזרחים על אלימות שוטרים – מגיעות למיצוי חקירה. "מזה מספר שנים מח"ש אינה מוסרת נתונים סטטיסטיים לגבי תלונות שהוגשו אליה בגין אלימות שוטרים – אם כי נתן לצפות שאלה יפורסמו בעתיד הקרוב", נכתב.

סיכום נתוני המעקב אחר תלונות שהוגשה מטעם הסניגוריה הציבורית למח"ש, מלמד על שיעור נמוך של טיפול בתיקים. בסניגוריה טופלו 177 תלונות, מתוכן 122 נגזנו, מתוכן 96 נסגרו מבלי מיצוי חקירה. בשתי תלונות בלבד הוחלט להעמיד לדין פלילי ובשלוש לדין משמעתי.

בסניגוריה הוסיפו כי גם נתוני הפעילות הכלליים של מח"ש לשנת 2020 מלמדים שרובן המכריע של התלונות המוגשות לא מגיעות למיצוי חקירה מלא, בשנת 2020 כ-79% מהתלוות שהוגשו נגזו ללא חקירה או לאחר בדיקה ראשונית שטיבה לא ברור ומבלי שהשוטרים המעורבים נחקרו. בעוד שהוגשו באותה שנה 4,082 תלונות, הועמדו לדין שוטרים ב- 64 תיקים בלבד, ב- 34 נערך הסדר מותנה ו-175 תיקים הועברו למחלקה משמעות במשטרה.

במח"ש מסרו בתגובה לכך: "הנתונים המוצגים בדוח לא הועברו לעיוננו ולא מוכרים לנו ולכן אין באפשרותינו להתייחס אליהם. מח"ש מחויבת למיצוי הדין עם השוטרים שסרחו ככל שנמצאו די ראיות לכך. חשוב לציין כי כל תלונה המתקבלת במח"ש מטופלת ביסודיות ובמקצועיות, גם במסגרת בדיקה מקיפה".

בין הנושאים שאתם התמודדה הסניגוריה הציבורית בשנת 2021:

הוצאת צווים שיפוטיים לחיפוש בחומרי מחשב – בדנ"פ אוריך ושמעון הכיר בית המשפט העליון בעוצמת הפגיעה בפרטיות כתוצאה מביצוע חיפוש בחומר מחשב, וקבע כי מדובר בפגיעה בפרטיות שעוצמתה גבוהה לאין שיעור בהשוואה לחיפוש מסורתי. מטעם זה קבע בית המשפט העליון כי דיון בבקשות לצווי חיפוש המוגשות על ידי רשויות האכיפה צריך להתקיים תחת פיקוח שיפוטי הדוק.

בנוסף, בית המשפט קיבל את עמדת הסניגוריה הציבורית לפיה חיפוש בלתי חוקי שביצעו גורמי חקירה במחשב או בטלפון חכם הוא שיקול שיש להתחשב בו אם מוגשות בהמשך בקשה לצו חיפוש באותו מכשיר, ובמקרים חריגים שיקול זה יהווה שיקול בלעדי לדחיית הבקשה.

לפי הדו"ח, חיפושים בחומרי מחשב מבוססים על הסכמת הנחקר ומבוצעים בהעדר צו שיפוטי- רשויות החקירה מבצעות עשרות אלפי חיפושים בחומרי מחשב בשנה. חלק מהחיפושים נעשים ללא צו שיפוטי. עוצמת הפגיעה בזכויות היסוד של נחקרים כתוצאה מביצוע חיפוש שלא על בסיס צו של בית משפט, מחייבת כי בתקופת הביניים, עד להסדרת הנושא בחקיקה, רשויות החקירה יידרשו להוציא צו לשם ביצוע חיפוש בחומר מחשב, ולא יוכלו להתבסס על הסכמת נחקרים.

בדוח השנתי מתוארים הישגי הסניגוריה הציבורית בשנה החולפת ובכלל זה מאות נאשמים שיוצגו על ידי הסניגוריה הציבורית וזוכו בערכאות השונות; חידושים בעבודת הסניגוריה הציבורית. בין היתר מתוארים הנושאים הבאים: פיתוח הלכות משפטיות בבית המשפט העליון; קידום התמודדות עם ראיות פורנזיות; בניית תכנית הנגשת שירותים משפטיים לאנשים עם מוגבלות; העלאת שיעור העצורים הזוכים לקבל ייעוץ בידי סניגור לפני חקירתם במשטרה; פעילות הסניגוריה לשיפור תנאי הכליאה; פיתוח תכנית ההסברה והמניעה של הסניגוריה הציבורית בבתי הספר ועוד.

הדוח גם מתאר את התמודדות הסניגוריה עם בעיות עקרוניות במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט.

כתבי אישום בגין זוטות – למרות הרחבת השימוש בהסדר סגירת תיק מותנית, הסניגוריה הציבורית נתקלת לא אחת בכתבי אישום העוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום. במקרים אחרים מופעלות סמכויות המשפט הפלילי על מנת להתמודד עם בעיות חברתיות, תוך התעלמות מהעובדה שהפתרונות האמתיים והיעילים צריכים היו לבוא ממסגרות חברתיות אחרות כמו הרווחה או בריאות הנפש. מעבר לפגיעה בפרט, הגשת כתב אישום במקרים כאלה מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור.

כך למשל: הסניגוריה הציבורית הגישה ערעור על הרשעתו של קשיש שניסה לגנוב שקלים בודדים כדי לרכוש כרטיס להקרנת סרט. לאחר הגשת הערעור המדינה קיבלה את טענות הסניגוריה; בית משפט השלום בירושלים זיכה אם חד הורית מגניבת מוצרי מזון בסיסים בשווי 360 שקלים.

מעצרי שווא – מזה שנים הסניגוריה הציבורית שבה ומתריעה על ריבוי המעצרים בישראל, המהווה את התופעה המטרידה ביותר כיום במערכת המשפט הפלילי. מנתוני המשטרה עולה כי בשנת 2020 מספר המעצרים עמד על 46,501, נתון המבטא ירידה נוספת של 11% ביחס לכמות המעצרים ביחס לשנת 2018. אך ירידה זו אינה משקפת את תמונת המצב המלאה בנוגע למדיניות המעצרים של המשטרה, שכן מדוח מבקר המדינה התברר שהמשטרה אינה מספקת לציבור נתונים מלאים בנוגע להיקף השימוש בסמכויות המעצר, וכי כמות המעצרים אותם מפרסמת המשטרה לציבור במהלך השנים בשנתונים הסטטיסטיים שלה אינה כוללת נתח עצום של "מעצרי שטח", הנאמד באלפי מעצרים מדי שנה. הסניגוריה הציבורית סבורה כי לחשיפת העובדה שהמשטרה נמנעת מלפרסם את ההיקף המלא של השימוש בסמכויות המעצר על ידה משמעות רבה. "לא ניתן לומר – כפי שטוענת המשטרה בשלוש השנים האחרונות – כי המשטרה מיתנה את מדיניות המעצרים שלה, כאשר ניתוח הנתונים שנחשפו בדוח המבקר מעלה שיש עלייה בשימוש בסמכויות מעצר השטח והעיכוב. על המשטרה להתחיל לפרסם את מספר מעצרי השטח, כמו גם את כל שאר סוגי המעצרים המבוצעים על ידה, ואת היקף השימוש בסמכויות העיכוב, הן ביחס לשנים עברו והן מכאן ואילך כדי שניתן יהיה לבחון את מידת הריסון בשימוש בסמכויות המעצר על ידה באופן מלא ומדויק", כתבו בסנגוריה.

גם במהלך שנת 2021 המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד מעצרי השווא וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה לא לשחרר את החשודים מיד עם תום החקירה. בחלק מההחלטות מציינים השופטים כי אין מדובר במחדל נקודתי אלא בתופעה שהם נתקלים בה לעיתים קרובות. "אי מיצוי הסמכות של קציני משטרה לשחרר בערובה עצורים בתחנות משטרה גורם לפגיעה מיותרת בחירותם של העצורים, להכבדה משמעותית על שירות בתי הסוהר הנאלץ להלין וללוות עצורים אלה אל בתי המשפט תוך העלאת רמת הצפיפות במתקנים והכבדה על הקופה הציבורית, ולהעמסה שלא לצורך של דיונים מיותרים בפני בתי המשפט אך כדי לדון בבקשה לשחרור".

אחת הדוגמאות המובאות בדוח היא של ביקורת של בית משפט השלום בראשון לציון שמבקר את המשטרה על מעצרו של גבר שנעצר בחשד לתקיפה כאשר התברר שהוא המותקף. "בעבר כבר הערתי ואני שבה וחוזרת על עיקרי הדברים. לקצין ממונה סמכות להורות על שחרורו של חשוד בתנאים, בתחנת המשטרה. מדובר בחובה ולא בזכות. הקצין הממונה אינו יכול להימנע מהפעלת שיקול דעת במקרים המתאימים. בתיק זה, מדובר במקרה מובהק בו ניתן היה וצריך היה לשקול אפשרות שחרורו של החשוד בתנאים או בתחנת המשטרה ולמנוע החזקתו לילה מיותר במעצר".

פגיעה בזכות ההיוועצות עם סניגור לפני חקירה – למרות פסקי הדין של בית המשפט העליון ועל אף הוראות החוק והתקנות, לפי הדו"ח – המציאות בחדרי החקירות מלמדת כי משטרת ישראל לא מקפידה ליידע את כל העצורים כראוי על זכותם להיוועץ בסניגור בכלל, ובסניגור ציבורי בפרט, טרם חקירתם. במהלך השנים עוקבת הסניגוריה הציבורית אחר שיעור המקרים בהם הועברה לסניגוריה הודעה על כך שעצור מבקש להיוועץ עם עורך דין טרם חקירה, מתוך כלל עצורי הימים המבקשים להיות מיוצגים על ידה, אל מול שיעור המקרים בהם המשטרה לא מקפידה על דרישה זו. במקביל מפעילה הסניגוריה הציבורית מאמצים רבים להבטחת מימוש זכותם של חשודים להיוועצות עם עורך דין. מאמצים אלה כוללים מפגשים עם מפקדי תחנות ומפקדי משטרה ברמת המחוז וברמת המטה; טיעונים בבית המשפט המביאים לא אחת לפסילת ראיות ולשחרור עצורים שזכויותיהם נפגעו; והקמת מערך תורנות וכוננות המאפשר נגישות של סניגורים לכל תחנות המשטרה בכל שעות היממה ובכל ימות השבוע. פעולות אלה תרמו עם השנים לשיפור מתמשך בהתנהלות המשטרה, בשנת 2021 עלה שיעור ההודעות למשרדי הסניגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה ל-71.30% לעומת 66.7% בשנת 2020.

על אף השיפור הניכר שחל בעניין זה, בחלוף שנים ארוכות של פעילות מאומצת של הסניגוריה הציבורית ולאחר שהצטברו מאות החלטות ביקורתיות של בתי המשפט בערכאות השונות בעניין זה, כ-30% מהעצורים המיוצגים על ידי הסניגוריה עדיין אינם זוכים לממש את זכותם החוקית לייעוץ משפטי לפני חקירה. כפי שפורט בדוחות הקודמים, בהקשר זה ניכרים פערים בין תפקוד המשטרה כאשר מדובר בעצורים קטינים לעומת עצורים בגירים: כשמדובר בעצורים קטינים שיעור ההודעות לפני חקירה עומד על 94.5%, אך כשמדובר בבגירים הוא עומד על 67.8% בלבד. כמו כן, קיימים פערים בין המחוזות השונים, ובין תחנות ויחידות המשטרה בתוך כל מחוז בעוד ששיעור היידוע לפני חקירה במחוז תל אביב עמד בשנת 2021 על 82.68%, במחוז צפון עמד שיעור זה על 54.75% בלבד.

ריבוי מעצרים עד תום ההליכים – על פי נתוני המשטרה בשנת 2020 היו בישראל 15,398 מעצרים עד תום ההליכים שמהווים כ-33% מכלל המעצרים. מעצר שאמור להתקבל משירות המבחן הכורע תחת הנטל ההולך וגובר. "מעצרים עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשכים חודשים ארוכים (ואף מעבר לכך), מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי ולעיתים מהווים מנוף לחץ חזק לוויתור על טענות הגנה ולעריכת הסדר טיעון שתוצאתו קלה מן המעצר בו צפוי הנאשם להיות נתון אם יעמוד על טענות החפות. בנסיבות אלו אף עולה חשש ממשי להודאות שווא ולהרשעת חפים מפשע. למעצר עד תום ההליכים, אף בהיעדר הסדר טיעון, עשויה להיות השפעה מכרעת על תוצאות ההליך. שהייתו של נאשם במעצר עד תום ההליכים מגדילה את הסיכוי שייגזר עליו עונש מאסר בפועל. כמו כן, למעצר עד תום ההליכים עלול להיות גם אפקט מחמיר מבחינת העונש: בכ-20% מהתיקים בהם הנאשם היה עצור עד תום ההליכים, תקופת המעצר בה ממילא שהה הנאשם הייתה ארוכה יותר מעונש המאסר. המשמעות היא שאלמלא המעצר סביר שהעונש היה נמוך יותר. לנוכח פגיעתו של המעצר עד תום ההליכים בהגינות ההליך המשפטי ובסיכוי להביא לתוצאה צודקת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי לצמצם את תקופות המעצר, ולמצער לתחום אותה לפרק זמן שלא יעלה על עונש המאסר הצפוי לנאשם באם יורשע".

עיכובים ניכרים בהגשת תסקירי שירות מבחן – בעיה נוספת עימה המשיכו להתמודד בתי המשפט בשנת 2021, אשר אף היא מחמירה באופן משמעותי את הקושי שבריבוי והימשכות המעצרים עד תום ההליכים, הייתה עיכובים ניכרים במועדי הגשת תסקירי מעצר על ידי שירות המבחן. משך הזמן לקבלת תסקיר עומד על חודש וחצי עד חודשיים ולעיתים אף מעבר לכך. "המתנה של שבועות וחודשים לתסקיר מעצר גורמת להחזקתם של נאשמים, שעומדת להם חזקת החפות, במעצר ארוך ולעתים מיותר. מדובר בפגיעה חמורה בזכות לחירות, אשר נלווית לה פגיעה גם בזכויות יסוד נוספות; המעצר שולל מהאדם את יכולתו לנהל את חייו, פוגע באוטונומיה שלו ומשאיר אותו בתנאים של חוסר ודאות קשה".

"מדובר בתופעה קשה ביותר שהסניגוריה הציבורית לא יכולה להשלים עימה ופועלת במישור המוסדי למציאת פתרון מערכתי דחוף לפגיעה המתמשכת בעצורים", נמסר.

ייצוג נוער

בשנת 2021 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-10,910 הליכים של בני נוער, המהווים כ-10% מכלל ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. בין הסוגיות שאתם התמודדו מחלקות הנוער בשנה החולפת:

ייצוג קטינים בעבירות קורונה – נכון למועד כתיבת הדוח ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-270 תיקי נוער שהוגשו בגין "עבירות קורונה" מבדיקת התיקים עולה כי בכ-78% מהתיקים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית חזרה בה המדינה מכתב האישום והתיקים בוטלו. כך למשל כנגד נער הוגש כתב אישום על הפעלת עסק שהפעלתו נאסרה זאת לאחר שהנער נצפה מספר את חברו בחצר הבית בזמן סגר. במסגרת מו"מ עם התביעה הובהר כי אין ראיה לכך שהנער פתח עסק והמדינה הגישה הודעה לבית המשפט על חזרה מכתב אישום. כנגד נער אחר הוגש כתב אישום בגיל איסור יציאה ממגורים לפעולה או מטרה שאינה מותרת, במרחק שעולה על 1000 מ'. לאחר בדיקה של הסניגור התגלה שהנער לא חרג מהמרחק המותר והמדינה חזרה בה מכתב  האישום.

הקרב על אי ההרשעה – להרשעתו של קטין בדין משמעות הצהרתית ומוחשית וכן הכבדה עונשית, אשר יש בהן בכדי להזיק להגשמת ההליך השיקומי של קטין הנמצא במסלול של שיבה לחברה. "דרכי הטיפול" אמורות להיות מוטלות על קטין ללא הרשעה בצדן, על מנת לאפשר לקטין שעבר טיפול משמעותי לאורך ההליך הפלילי להתרכז בהליך השיקום מבלי שתוטל עליו ענישה גמולנית, ומבלי להיות מתויג כעובר חוק. הסניגורים מרכזים מאמצים רבים על מנת להביא לידי החלטות שיפוטיות הקובעות כי קטין לא יורשע גם במקרים חמורים, וגם כאשר שירות המבחן אינו ממליץ על כך, בטענה כי התועלת מאי הרשעתו של קטין עשויה להיות רבה בעשרות מונים מהתועלת שבהרשעתו. ואכן, בשנה האחרונה נדונו מספר ערעורים בהם הצליחו הסניגורים לשכנע את בית המשפט שתוצאת אי הרשעה היא התוצאה הנכונה ביותר עבור הקטינים: הסניגוריה הציבורית הגישה ערעור על הרשעתו של קטין בן 14 שנמצא אשם על פי הודאתו בגניבה של מכשיר טלפון שמצא בבית הספר. הטלפון הוחזר לבסוף למתלוננת. בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את ההרשעה.

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען: "שנת 2021 הייתה שנה של חילופים ומעבר; חילופי הנהלה בסניגוריה הציבורית, והתמודדות עם שלהי משבר הקורונה וחזרה לשגרה. על אף קשיי התקופה ומורכבותה, הסניגוריה הציבורית המשיכה בפעילותה במלוא העוז – כפי שעולה מדוח הפעילות הגדוש בעשייה. החוסן שהפגינה הסניגוריה הציבורית בתקופת מעבר זו הוא ביטוי למסירות של עובדי הסניגוריה ושל הסניגורים המייצגים מטעמה, אשר מונעים ממחויבות עמוקה לערכי הסניגוריה וללקוחותיה.

"הפרק במיקוד בדוח של שנה זו עוסק בהתפתחויות במשפט הפלילי בעקבות התמורות הטכנולוגיות המשמעותיות בכל הנוגע לראיות אשר הופקו מחיפוש בחומר מחשב בכלל, ומטלפונים ניידים חכמים בפרט. הדוח סוקר את פעילותה הענפה של הסניגוריה הציבורית בתחום הראיות הדיגיטליות, הן בייצוג תיקים והן במישור המוסדי. על רקע הצורך הגובר והולך לפיתוח תחום הראיות הדיגיטאליות מצד ההגנה בהליך הפלילי, מנכ"ל משרד המשפטים אישר באחרונה הקמה של מעבדה לניתוח ראיות דיגיטאליות בסניגוריה הציבורית".

ממשטרת ישראל נמסר: "ראשית נדגיש כי כבל שנה, גם השנה הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים. למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית.

"אשר לחיפוש בטלפונים ניידים: משטרת ישראל פועלת תוך הקפדה יתרה בחיפוש במדיה דיגיטלית ובהתאם לנוהל המסדיר את הנושא, נוהל אשר אושר על ידי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. נדגיש כי משטרת ישראל מטפלת בראיות דיגיטליות כבכל ראיה אחרת ובהתאם לחוק. המידע המתקבל משמש אך ורק לאיסוף ראיות לצרכי הגעה לחקר האמת בתיק החקירה בהתאם לצו שניתן על ידי בית משפט. ככל שבמסגרת החיפוש עולה חשד לעבירות נוספות שלא נמנו בצו, פונה המשטרה לבית המשפט למתן הוראות בהתאם. עוד נציין כי בקשה לחיפוש מתבצעת על ידי הגורמים הרלוונטיים רק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה מארג הראיות והחומרים בתיק.

"אשר למעצר חשודים במעורבות בפלילים: ככלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה.

"ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק.

"אשר לשימוש בכלים טכנולוגיים: נוכח המציאות הטכנולוגית, משטרת ישראל פועלת בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת להתמודד עם אתגרים ולמלא את תפקידה כגוף אכיפה וחקירה והם מהווים כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה.

"אשר לטענה לכתבי אישום בגין ״זוטות״: כתבי אישום מוגשים על בסיס התשתית הראייתית בתיקי החקירה. הדוגמאות המפורטות בדו״ח מהוות אחוז מצומצם מתוך עשרות אלפי כתבי אישום ואינן מהוות מדגם מייצג.

"באשר לטענה לגבי תיקי נוער שהוגשו בעבירות קורונה: כתבי אישום מוגשים על סמך התשתית הראייתית . יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לתקופת הקורונה וככל שהוצגו נתונים רלבנטיים שלא תמיד היו ידועים קודם לכן, התקבלו החלטות בהתאם".