לצערנו הרב שכחו לגמרי בהסכמים את המטפלות הפרא-רפואיות. תנאי המטפלות הם הכי ירודים מכל העובדים, ואין בהסתדרות ובמשרד החינוך שום התייחסות נפרדת אלינו, לסוג העבודה השונה, לצרכים השונים (חדרי טיפול, זמן למעבר בין מסגרות, תשלום נסיעות למעבר בין מסגרות, הרבה יותר ישיבות בגלל ריבוי המסגרות במשרד החינוך כי אין אופציה למשרה מלאה ועוד), לשכר שונה (גמול מקצוע אחוזי). אנחנו חלק מהסתדרות המורים אך לצערנו האינטרסים שלנו לא יוצגו כלל בדיונים. לקלינאית תקשורת העובדת בחינוך המיוחד אין שום גמול מקצוע, אין גמול על רכזות תחום, הדרכה וכו' אין שום דרך לעלות בשכר מלבד להשיג עוד ותק וגמולים. לשם השוואה מחנכת בחינוך המיוחד וקלינאית תקשורת- המחנכת תקבל יותר מהקלינאית כי יש לה גמול חינוך כיתה היא תוכל בהמשך להתקדם לריכוז תחום ועוד. אם מטפלת פרא-רפואית (קלינאית, מרפ"ע, פיזיותרפיסטית ומטפלת באומנויות) רוצה להצטרף למשרד החינוך, אין שום התייחסות לותק שלה בדרגות- אפילו עם ותק של 25 שנה במקצוע היא תיכנס בדרגה 1!! כלומר סביב 45 ש"ח לשעה! נוצר מצב אבסורדי- קלינאית ותיקה שמדריכה קלינאיות צעירה-הקלינאית הצעירה תרוויח הרבה יותר! טוענים שיש מחסור במטפלות זה פשוט לא נכון! רוב המטפלות היו מעדיפות להיות שכירות ולא עצמאיות לעבוד עם צוות וכו' אבל השכר הנמוך ואי ההתייחסות לותק בדרגות מונע ממטפלות להצטרף וגורם לאחרות לעזוב מתסכול. דורשים מאיתנו לשעות במשך שנה קורס "התאמה להוראה" של 150 שעות! שטוענים שאמור להכשיר אותנו לעבוד במשרד החינוך- למרות שהוא לא תורם כלום לידע של המטפלות. החינוך המיוחד אף פעם לא שובת כך שהמטפלות אף פעם לא שובתות, עובדות כל השנה ובקורונה- ואין שום יחס למרות החשיבות שלנו למערכת ולתלמידים שאינם יכולים להתקדם בלעדינו. אנחנו חלק קטן ביחס למורים ולמרות החשיבות אפשר להתעלם ממנו כי אין לנו אפשרות להשפיע על האנשים בעמדות המפתח….היו מספר ועדות בכנסת שדנו בכל הבעיות הנ"ל ועוד וכלום לא נכנס להסכם!! בושה וחרפה!

חן, חן לכל המסייעים לסקטור הכי משמעותי במערכת החינוך.
המטפלים באמצעות אומנויות.
מגיע להם תנאי שכר הולמים.

יש המון מטפלות פרא-רפואיות חרדיות ומקוות שהרדיו יתייחס ברצינות לנושא