בסימן טוב ובמזל טוב ישוב בא לנו, ישוב חדש נולד בארץ הקודש. "ויקרא שמו בישראל – אביתר". ע"ש אביתר בורובסקי הי"ד. בראש הגבעה – החלק הגבוה ביישוב – הוקם בית כנסת כפי ההלכה, הוא גם בית מדרש ובתוכו הוגים ושוקדים על התורה נערי חמד.

בסימן טוב ישוב בא לנו, בימיו יבוא הגואל. אמן.

ככל שתאוות ההרס נוטפת מבין שרי הממשלה שתיפול ותקרוס במהרה בימינו, כך הולכת וגדילה בתוככי ליבי הערגה והכיסופין לארץ הקודש ולאדמת הקודש. במוחי מתנגנות שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש על מצות "ישוב ארץ ישראל", וקריאתו הבלתי מתפשרת ליישב את כל חלקי הארץ ששוחררו במהלך מלחמת הניסים "ששת הימים".

ביום ראשון גברו זמירות ההרס והחורבן וכגודל תאוותם המרושעת להחריב, כך גודל תשוקתי ליסוע לשם. מיד מלאני ליבי לקום וליסוע, כבר יצרתי קשר עם השליח במקום הרב שלום בער כלפון וכמעט קט שיצאתי לדרך במוצאי הצום יז' תמוז. אך בשל אילוצי משפחה ועבודה התעכב הדבר ליום שני ח"י תמוז. ח"י תמוז ה'תשפ"א זכיתי להיות בישוב החדש "אביתר".

מרגישים כמויות של "אהבה" באויר. אהבת התורה אהבת העם ואהבת הארץ, ולא בכוסות כי אם בדליים ובחביות… אהבה בשפע. אוקיינוס של אהבה ומסירות נפש (תוך כדי כתיבת השורות עלה במוחי ש"אביתר" הוא נוטריקון אהבת תורה).

היהודים המוסרים נפשם להתגורר שם לא באו על עסקי נדל"ן, לא ולא. הם באו לשם מתוך אמונה ב"ברית בין הבתרים" היא הברית הראשונה אותה כרת ה' עם אברהם ובה הבטיח לו ה' "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת".

המנוולים טוענים "ארצות שבעה גויים כבשתם", אך תושבי הישוב אביתר מכריזים על כל אבן וכל בלוק, כל פאנל וכל מסמר שהם בונים: "כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" (הרש"י הראשון על התורה).

הישוב אביתר נמצא במרכזם של כמה ישובים ערביים, ובכך מורגשת בחלל האוויר המסירות נפש על "מצות ישוב הארץ".

על פי בקשת הרה"ח ש.ב. כלפון – שליח חב"ד לישוב אביתר – התיישבתי להתוועד עם בחורי החמד אשר לומדים שם בישיבה, מיד בתחילת ההתוועדות הסברתי לנערי החמד הללו שהם לא "מלח הארץ" הם "סוכר הארץ", מתוקים מכל מתוק. אבל בדבר הם בכל זאת "מלח הארץ" – "מלח" הוא דבר נצחי שלא מתקלקל, ועוד זאת שהוא משמר אחרים… "ברית מלח".

במהלך ההתוועדות גיליתי כמה אהבה לתורה יש להם, וכמה ידע תורני אצור בקרבם. הם רצו לשמוע עוד ועוד רעיונות תורניים, עד 3:00 לפנות בקר ישבנו בצוותא, יחד עם דברי תורה מחד וניגונים חסידיים מאידך (אחד מבחורי החמד הנפלאים הללו הוא נין ונכד להרב קנייבסקי – זכה הסבא, זכה הנכד…)

לאחר ההתוועדות הציע לי מאן דהו ליסוע ליצהר (כעשר דקות מאביתר) כדי לישון על מיטה נוחה, "לישון כמו בן אדם" כלשונו. נחרדתי.

הגעתי ל"אביתר" לא כדי לישון בנוחות ולא כדי לישון כמו בן אדם. הגעתי הנה כדי להתחבר לאדמת הקודש, "אגור באוהל דל, ולא אומר חבל"… וכך פרשתי לשינת ליל על גבי מזרון הדבוק לאדמת הקודש. בבוקר עוד זכיתי לראות בחורי חמד הישנים בתוך שקי שינה על האדמה ממש ובלי שום אוהל… (ואני המפונק התפנקתי לי בתוך אוהל ועל מזרון…)

קמתי ב-6:15 "לפנות בוקר"… השמש העירה אותי במקום שאני אעיר אותה. בבית הכנסת סיימו זה עתה תפילת שחרית "נץ", והרב שמואל אליהו שהגיע בהפתעה נשא שיחת חיזוק לתושבי המקום.

יצאתי משם עם טעם של עוד.

בסביבה חרדית אני גר, פעיה"ק ביתר. חזרתי מאביתר לביתר, ואני כולי משולהב ממראה עיני. וכך אני מהלך מוקסם ונפעם, ומנסה להדביק את אחיי החרדיים בהתלהבותי זו. מסתובב אני בין החרדים הביתריים "חרדים קלאסיים", והם משום מה נשארים אדישים, הם לא מבינים מה מצאתי מיוחד באביתר. הרי גם ביתר היא חלק מארץ ישראל, ולמה לך ליסוע למרחק? ובכלל, ממשיכים הם לשאול, מה הם צריכים את כל הבלאגן הזה? שילכו לגור במקומות אחרים… שם יש מלא ערבים…

יש עדיין חרדים שלא מבינים את החשיבות הערכית-תורנית והאסטרטגית-ביטחונית של מצות ישוב הארץ. ככל שהילד קטן יותר, כך היחס והחיבה אליו גדולים יותר. ככל שהתינוק קטן יותר כך ניכרים יותר ויותר התמימות והפשטות האלוקית. ואם התינוק סובל ממצוקה כלשהי אז רגשי האהבה והחיבה אליו מתעצמים שבעתיים מפני החמלה.

הישוב "אביתר" הוא חדש וטרי, בו מיושמת כרגע "מצות ישוב ארץ ישראל" הלכה למעשה, ומתוך מסירות נפש. וזו סיבת חביבותו הגדולה. תושבי אביתר מגלים בעצם מעשיהם את התמימות והפשטות היהודית האלוקית. ובהיות שהישוב הזה נמצא בסכנה, רגשי החמלה מעצימים את חביבותו אצל כל אוהבי התורה העם והארץ.

זאת צריך לזכור: תמצית התורה והיהדות ענינם לשלב את הרוח והחומר העליונים והתחתונים השמים והארץ, כך במעמד הר סיני הקב"ה העליון ירד ממקום כבודו על הר סיני, וזה העניק לנו את הכוח לטפס בחזרה למעלה לקראת האלוקים.

רעיון זה החל טיפין טיפין עוד בימי אבינו הראשון אברהם, שני בריתות עשה איתו ה'. בגיל 99 עשה איתו הבורא ברית מילה "וכרות עמו הברית" בה חקק הקב"ה בגופו הגשמי את הקשר הקדוש והנצחי בגוף הפיזי והגשמי של היהודי "על בריתך שחתמת בבשרינו".

ועוד לפני הברית מילה בהיות אברהם אבינו בן 70 ערך עמו ה' את "ברית בין הבתרים" בה הקב"ה מתנה את הברית והקשר בין הבורא העליון לאדם התחתון בארץ פיזית-גשמית. "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת".

ויש קשר בין שני בריתות אלו: בזוהר נאמר שבזכות ברית המילה זוכים בני ישראל לירש וליישב את הארץ, שניהם משלבים את הרוחניות האלוקית בתוך בשר וארץ גשמיים.

מתוך שורות הנוער החרדי הולך צומח ומתפתח דור חדש, נוער חרדי שמכיר את חשיבות וקדושת הארץ ושואף לחבר את כל חלקיה, וזה נותן תקוה גדולה לעתיד.

ובקרוב ממש נזכה להרחבת גבולות הארץ כדברי הברית (בה"א הידיעה): "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת".

בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.

הכותב הינו הרב מנחם ישראלי – מוהל מומחה.