מעבר לאתר המותאם



    העליון דחה עתירת בעלי קרקע אליה פלשו אלפי בדואים: "לא מצדיק התערבות שיפוטית"

    ישראל רובין No Comments on העליון דחה עתירת בעלי קרקע אליה פלשו אלפי בדואים: "לא מצדיק התערבות שיפוטית"

    היכן הצדק? אחרי עשור של הליכים שיפוטיים אמש דחה בית המשפט העליון עתירת בעלי קרקע פרטית שביקשו לקצוב זמן לפינוי אדמתם עליה הוקמו מאות מבנים בפזורת ביר הדאג' – בירת הפשע בנגב. "עוולה משפטית זועקת לשמים"

    22:13
    07.03.21
    אסתי פלד No Comments on פרופ' גליה רהב: "הפתיחה מהירה מידי"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בית המשפט העליון דחה אתמול (שני) ערעור שהגישו בעלי הקרקע עליה הוקמה הפזורה הבלתי חוקית באזור ביר הדאג'. יותר מאלף משפחות בדואיות פלשו מאז שנות ה-2000 לאדמות מדינה ולקרקעות פרטיות באיזור קיבוץ רביבים, ומסרבים להסדרי הפשרה הנדיבים שהציעה המדינה. בעלי הקרקע מנהלים מזה כעשור הליך משפטי המבקש לקצוב למדינה לוח זמנים קצוב לפינוי הקרקע.

    בניגוד גמור לפסקי דין רבים של בג"ץ, שהורה למדינה לפנות בתוך זמן קצוב בניה יהודית על קרקעות בבעלות ערבית פרטית, קבעו השופטים גרוסקופף, מזוז ווילנר כי "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה", וכי הפרשה אינה נמנית "עם אותם מקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות שיפוטית במדיניות הרשויות האמונות על אכיפת דיני התכנון והבנייה".

    פזורת ביר הדאג' החלה להתפתח בשנות ה-2000, לאחר שהמדינה העבירה 15 משפחות מאזור רמת בקע ויישבה אותם באופן זמני על אדמות מדינה ליד קיבוץ רביבים. בתוך זמן קצר, מאות משפחות משבט אל עזאזמה השתלטו על כאלפיים דונם בבעלות פרטית ואלפי דונמים נוספים בבעלות המדינה, ובנו מאות מבנים לא חוקיים.

    פזורה זו מוכרת כאחד ממעוזי הפשע בדרום, ונחשבת כבר שנים רבות לאקס טריטוריה עבור רשויות החוק, שנכנסות למקום לעיתים רחוקות. הנאשם בפרשת המעשה המגונה בילדה בת ה-10 הינו תושב ביר הדאג', ותושביה קשורים לתעשיית הסמים בשטחי האש של בסיס צאלים הסמוך, כמו גם לתופעת גניבות התחמושת מצאלים ומלוחמי צה"ל.

    בשנת 2003 החליטה המדינה להקים לפולשים יישוב חוקי ומוסדר על אדמות מדינה. לכל משפחה הוצע מענק של מאות אלפי שקלים ומגרש בגודל חמישה דונם (!), אך אלו לא הסכימו להתפנות.

    בעלי הקרקע, יחד עם תנועת רגבים, עתרו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בדרישה לקצוב למדינה לוח זמנים לפינוי, אך לאחר הצהרת המדינה כי מתנהלים מגעים לפינוי בהסכמה דחה בית המשפט את העתירה, וערעור שהוגש לעליון בשנת 2015 נדחה אף הוא ללא כל נימוק.

    עתירה נוספת הוגשה לאחר שמנכ"ל רשות הבדואים, יאיר מעיין, הצהיר במכתב רשמי כי כשלו כל מאמצי ההידברות לפינוי בהסכמה.

    בעלי הקרקע הוכיחו שוב לבית המשפט, כי מאז העתירה הראשונה הוקמו מאות מבנים נוספים על אדמתם, ואילו האכיפה הדלה שביצעו הרשויות, התמקדה באדמות המדינה, שהצליחה לחתום על 6 הסכמי פינוי בלבד מתוך יותר מ-1000 משפחות.

    גם עתירה זו נדחתה, חרף הודאת המדינה כי אין באפשרותה לצפות מתי יושלמו הליכי האכיפה במתחם כולו ובחלקה הפרטית בפרט.

    אתמול (שני) דחה בית המשפט את הערעור השני שהגישו בעלי הקרקע. "מצב הדברים במתחם ביר הדאג' בכלל, ובחלקה הפרטית במיוחד, אינו מתקבל על הדעת", כתב השופט גרוסקופף בפתח פסק הדין. "המדינה אינה יכולה להסכין למצב דברים לפיו יתקיימו בתחומה אזורים בהם "איש הישר בעיניו יעשה"", וכי גם בחלוף עשור "היום בו יוכלו לממש את זכויותיהם בחלקה הפרטית לוט בערפל".

    עם זאת, סירבו השופטים לקצוב למדינה מועד סופי לפינוי. "זכות הקניין של המערערים בחלקה הפרטית, אשר על הפגיעה בה אין חולק, אינה מוחלטת ואינה עומדת לבדה. מולה ניצבת מדיניות המדינה להסדיר באופן ראוי את ההתיישבות הבלתי חוקית במתחם ביר הדאג', כחלק מהמאמצים הכוללים להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב".

    מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים אמר בתגובה לפסק הדין, "מעבר לעוולה המשפטית הזועקת לשמיים מול מקרים הפוכים בהם בג"ץ הורה למדינה לפנות התיישבות יהודית באופן סיטונאי, הרי שברור כיצד המדינה במו ידיה יוצרת פה אקס-טריטוריה שמתפוצצת לכולנו בפנים. הסיפור המחריד של אונס הילדה וסדרת הפריצות לבסיסי צה"ל על ידי תושבי ביר הדאג' מדברים בעד עצמם".

    חיים גולובנציץ, מבעלי הקרקע אמר, כי "אי אפשר לקבל מציאות שבה בית המשפט העליון שוב לא נותן לנו לממש את הזכויות הקנייניות שלנו. אני בטוח שאם הקרקעות היו באזור חיוג 03, פסק הדין היה שונה לחלוטין. זה המשך ישיר ומביש לאזלת היד של המדינה באזור הדרום".

    פסק הדין: פסק-דין עע"מ 4340-19 ביר הדאג'



    0 תגובות