מעבר לאתר המותאם




1

העבר-עין – מבקר המדינה 2020 \\ אריאל שרפר • דעה

אריאל שרפר No Comments on העבר-עין – מבקר המדינה 2020 \\ אריאל שרפר • דעה

כשהמציאות מורכבת כל-כך בהווה רבים מוצאים נחמה ותקווה בשליפת חומרים כתובים ומצולמים ממרתפי העבר שטרם ראו אור ויתכן שחשיפתם לעין הציבורית תגרום לחלק מהציבור או לאלה הקשורים אליהם חושך בנשמה בעתיד. כשהעבר-אין, והעתיד עדיין, וההווה כהרף-עין, דאגה מנין? תלוי את מי שואלים… 

צילום: אריאל שרפר

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

כזה ראה וחדש 

חוקרי עבר וגורמים יודעי דבר אך נטולי שם המסתפקים לרוב בכינוי ההמוני "גורם בכיר" כלשהו יבינו היטב את רעיוני המוצע בשורות הבאות ולפיו בעברה הרחוק מאד של התקשורת הישראלית כשהיו כמה עיתונאים שחשבו בטעות שיש למקצוע הזה כללים מחייבים כלשהם(לקח עוד הרבה יותר זמן להבין שהם נכתבו רק כדי שיפרו אותם) והגיעו לחרדתם למסקנה שיש תקופות בשנה שלמרבה הצער לא קורה בהם שום דבר מעניין!  אז במקום להתמקד במה שלא ממש קורה עכשיו- מקבל הציבור תחושה מוזרה שרוב הנושאים בחדשות העושים רעש- ומבוססים על סרטונים באיכות ירודה מהעבר, והקלטות מהתקופה שליחידי סגולה היה מכשיר מפחיד עם שני גלגלים שלא נוסעים לשום מקום- מצליחים לעשות את הבלתי אפשרי ולהחזיר את העבר להווה  בבחינת "כזה ראה וחדש" , ולהציג חדשות לבקרים מסמכים שלא ברור היכן התחבאו עד היום אבל אחרי שמישהו מצא אותם במחיר לא ידוע הפכו ליקרי-ערך יותר מרשימת הקניות הסודית של ממשלת ישראל מהנשיא האמריקני הבא. 

איני מתכוון לתקופות בהן הגיוני שחוזרים לחומרי הארכיון בשל אירועים בלתי נשכחים שאירעו לפני שנים למשל אירוע נורא ואיום שאירע לפני 25 שנה, והמבין יבין והחיים יתנו אל לבם ואין כאן מקום להאריך בזה כי נדמה שנאמר ונכתב כבר הכל- (ויש אומרים שלא בהכרח כל הדברים שנאמרו נכונים ב-100% למרות שהם מתועדים בסרטים, סלילי הקלטות, ומסמכים מצהיבים ומתפוררים)- אלא לחומרים ישנים כחדשים שלא נודעו עקבותיהם עד שבמפתיע תוגמלו כראוי בעליהם. 

חומרים ישנים מחודשים אלה הופכים מיד לשיחת היום בכל מקום ואתר מאתר אוצרות מהעבר, ולקריאות רמות בדרישה לפרשות משפטים עד ניצבים וילך לך מארצך גם בתקופה שאסור על פי חוק לקיים מעמד ויקהל אך בכל זאת כולם רואים את הקולות ומבינים שאלה הדברים לפחות עד שהפרשה הישנה חדשה תהפוך לכי-תצא והסרטון או ההקלטה או המסמך הבאים לחדרי העריכה יהפכו לפרשת כי-תבוא. 

דוגמאות לכך נמצאו השבוע בקלות רבה מדי למשל במסמך מלפני 15 שנה ברוח דו"ח המאחזים שגרם סערה בשל חשש שחוות דעת משפטיות סיכנו את ביטחון חוות וישובים בשטחי ההתיישבות ביו"ש. או לדוגמא חומרים מסווגים שהפכו לנשק מילולי בידי הקוראים למנות ועדה לחקירת פרשת הצוללות- שגרמה השבוע לכנסת להפוך לקרקס עם כמה ליצנים עצובים ובוכים על הדמוקרטיה שהלכה לאיבוד מאי-הבנה. 

האם העבר שלפתע נראה לעין מסיח דעתנו מההווה וישנה את העתיד? תלוי את מי שואלים… 

עד שתגיע למקומו 

חדי האבחנה המבורכים הקוראים את המאמר הזה כעת וקראו גם את קודמיו בוודאי הבינו את אחת הסיבות העיקריות שטור "מבקר המדינה" בתוספת שנת 2020 חזר ב"ה להתפרסם כאן (וגם שמו לב שתמונת הטור לא מנסה כלל להסתיר את המצב המורכב במרחב הציבורי שהפך בריאותי-חרדתי), זו העובדה שיש למצער הרבה יותר-מדי מה לבקר בשל משבר הקורונה שבסייעתא דשמיא יעלם מהעולם בעגלא ובזמן קריב כמה שיותר מהר(ובנימה אישית אני מקווה שב"ה הטור ישאר). אך למרות שזה הנושא שמעסיק את כל העולם יותר מהכל וזה מובן- ככותב טור ביקורת אני משתדל להימנע מלהדגיש בצורה יתירה ומוגזמת מדי שבוע מי לדעתי אשם במצב הנוכחי ובבעיותיו בעיקר בגלל שאני חושב שזה לא מתאים דווקא עכשיו, בעיצומו של המשבר הבריאותי החמור שלמרבה הצער טרם הסתיים.  

ברור לי היטב ואני חושב שגם לציבור כולו שלא הכל טוב ונכון ואולי בגלל זה ה-"בסדר" התחלף פעמיים מפרוץ המגפה ל-"בסגר"- אך עם זאת בניגוד למבקר-המדינה האמיתי ולאישי ציבור נוספים שמרבים להשתמש בשורש כ.ש.ל בהקשר להנהגה הנוכחית על בסיס יום-יומי וכלל נאומי- איני סבור שלא ראוי לבקר את מקבלי ההחלטות באמצע תהליך הטיפול בבעיה הגדולה והנוראה הזאת ששמה קוביד-19. 

כי בניגוד אליהם אני מזכיר לעצמי כל הזמן שמעולם לא ניהלתי משבר בסדר גודל דומה לזה שכולנו חווים יותר מדי זמן במציאות החיים היום-יומית ולפיכך אם אכתוב ביקורת הורסת ללא פתרונות מעשיים רק כדי לשחרר קיטור או למלא תפקיד הכרחי כלשהו (שאיני יכול להעלות על הדעת למה מישהו יתנדב לכך מרצונו) אפר את הכלל היהודי הידוע: "אל תדון את חברך- עד שתגיע למקומו". 

בגלל זה לא נהגתי כנפתלי איילת שלוחה בפרסום ספר ששמו "איך לנצח מגפה" (או בשמו הלא רשמי: איך להפוך מכה לאגו בצל מגפה בינלאומית ומקומית להון פוליטי על ידי תרגיל יחסי ציבור והדרכה לרבים על משהו שטרם בוצע במציאות על ידי המחבר/המבקר באופן אישי), ובשל כך אני מסתפק במתן חומר כללי למחשבה פעם בשבוע במקום לפרסם דו"ח ביניים עב-כרס על טיפול המדינה במשבר הקורונה ששוב חובה להדגיש שלמצער עדיין לא נגמר- שבמגע הקסם של התקשורת המגמתית הופך המסמך הביקורתי החשוב הזה לתמונת מצב שחורה משחור, עם הדגשת מילים כמו "מחדלים", "כשלים", "לא-יעילים"-וכמובן איך אפשר בלי – "נתניהו" ו- "טראמפ" (שאין לי מושג מה הקשר לדו"ח אבל בסוף כל ביקורת מגיעה אליהם איכשהו). 

ברור שאיני אומר שלא צריך לבקר, אך לדעתי חובה לוודא שכל מבקר זוכר 

שהביקורת שלו צריכה בעיקר להדגיש מה מוכרחים לתקן ולייעל- ולא רק את מי שקלקל. 

אין שלום לרשעים 

יכול להיות שהסכמי השלום האחרונים הם לא "שלום תמורת שלום" 

יכול להיות שבדרך להשגתם היו דברים שלו היו נחשפים קודם לא בטוח שהיו הסכמים 

יכול להיות שבעיצומו של המשא-ומתן החשאי לשלום היו שנפגעו מכך שהם לא בעניינים 

יכול להיות שהסיבה האמיתית לחתימת ההסכמים היא הרצון של טראמפ להיות שוב נשיא 

יכול להיות שהפלסטינים מרגישים שממשל טראמפ החזיר להם על שסירבו לתמוך בתכנית המאה

יכול להיות שאיחוד האמירויות ובחריין עשו שלום מאינטרסים כלכליים ואחרים ולא מרצון 

אבל לא יכול להיות שחברי הרשימה המשותפת שטוענת ליצוג הערבים בכנסת- הצביעו נגד הסכמי השלום עם שתי מדינות ערביות חשובות בנימוקים כל-כך הזויים שאפילו הם הנחשבים אלופים בלספר מעשיות לא האמינו לשקרים של עצמם- ועוד מצפים ליום שראשי האופוזיציה ישתפו אתם פעולה בהחלפת השלטון שחתם על הסכמי השלום החשובים והמשמעותיים האלה. 

בעלי האינטרסים השליליים ביותר בארץ הנהנים מכל הטבות השותפים בהנהגת המדינה שהם ברוב חוצפתם אינם חפצים בטובתה ואף לא מחמיצים הזדמנות לירות מפיהם חיצי רעל על ערכיה ועקרונותיה- שוב מוכיחים בפעם המי יודע כמה שבג"ץ- שכל-כך הרבה פעמים התעלם לטובת הרשומים ברשימה המשותפת מהאמת במציאות בשל החשש שתהפוך לבלתי נסבלת אם ישלול מהם את הזכות להיבחר לכנסת- טעה ושגה בגדול בהענקת מתנה דמוקרטית יקרה מזהב ובמקרה שלהם מנפט ואורניום המבוזבזת בחוצפה ועזות מצח בלחיצת כפתור שמשמעותה אחת ויחידה: לא לשלום וכן למציאות כאובה ומסוכנת לפיה בידוע שעשו שונא לישראל.

יכול להיות שלהם יש עתיד-אך אין תקנה. 

ואין שלום לרשעים. 

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]  



0 תגובות