מעבר לאתר המותאם



    לא לעולם חוסן – מבקר המדינה 2020 \\ אריאל שרפר | דעה

    אריאל שרפר No Comments on לא לעולם חוסן – מבקר המדינה 2020 \\ אריאל שרפר | דעה

    כולם מדברים יותר מדי על חיסונים התחסנות וגם על חסינות אבל למרות זאת רואים שהעולם עדיין עומד בפני אחד האתגרים הגדולים בתולדותיו ומי שמאמין גם כשהוא מפחד נושא עיניו אל ההרים ויודע מאין יבוא עזרו. בסוף יש גם פינה חדשה מהניילון לריענון הזיכרון

    צילום: טליה קניג
    19:24
    24.02.21
    שלמה ריזל No Comments on עידן ביידן: הסנקציות מתפוררות, ציר הרשע מתחזק

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    חוסן פנימי 

    מרגע שהשמועה עשתה לה כנפיים מעודפי מטוסי הקרב F-35 והגיעה עד למחוזותינו ולפיה חברה אמריקנית שלא קשורה לגלגלים, נפט, או הרס עור הפנים והבריאות הצליחה לייצר משהו שהוכח כיעיל נגד האויב התורן של האנושות כולה- היה ברור לכל שישראל צריכה להשיג אותו ומבצע ההגנה יתנהל בשיטת מן החוץ-פנימה או במילה מתוחכמת אחת- החוצפנים.

    אך החוצפה הישראלית, לפחות בעיני מדינות אחרות שהביטו בהשתאות איך מדינה קטנה במזרח התיכון מקדימה את כולם במבצע חיסון נרחב ומדורג שנכון לכתיבת שורות אלה(תמיד רציתי לכתוב את זה לפחות פעם אחת) מתנהל כמתוכנן, העמידה במבחן את הציבור כולו מרגע שהחיסונים הקפואים נחתו כאן ועמם התקווה לשמור לכולנו על רמת החום הנורמלית ולהחזיר את כולם למציאות ללא הגבלה כלשהי שלמרבה הצער כבר שכחנו איך זה ואלה שהחליטו להיזכר אולי גרמו בכך להגבלות חמורות עוד יותר.

    דווקא עכשיו רגע לפני עוד סגר שכנראה יהיה חמור מקודמיו, חובה להיזכר שבמקביל למופע הדוגמא האישית של המתחסנים הראשונים בארץ הדגישו לציבור כל הזמן שלמרות שארה"ב שלחה לנו חיסונים- הסכנה לא חלפה וחובה להתחסן מבפנים באחריות אישית וכללית. למרבה הצער, המבצע הזה לגילוי החוסן הפנימי שבפרט ובכלל- נכשל. הדרישה לגילוי אחריות וההתראה שאסור בשום אופן להוריד את ההגנות ולחשוב בטעות שהסכנה חלפה או מיד נעלמת, לא הייתה חזקה ותקיפה מספיק ולא תורגמה למציאות בשטח ולמספרים היומיים שלמרבה הצער לא הפסיקו לעלות.

    החיסונים הם התשובה היחידה שיש כרגע לעולם נגד אויבו הגדול והבלתי-נראה, אבל החוסן העולמי היה טמון מאז ומעולם ביכולתם של אנשים להתאחד ולחזק זה את זה דווקא בעתות משבר ולעשות את הדבר הנכון ההגיוני והמובן מאליו. לשמור על הכללים. לשמור אחד על השני. לשמור על המבוגרים. לשמור על הילדים וללמד אותם שיעור לחיים.

    ברור שכולם היו שמחים לפתור את כל הבעיות בהזרקה אחת מן החוץ פנימה שתעניק לכל אדם חוסן על-אנושי ותהפוך את העולם למקום בטוח וחסין מפגיעה מעתה ועד עולם. אך ברור שכולם מבינים שזה לא עובד כך במציאות, ואחרי שמוטציה לא מנומסת של הנגיף שאינו נגמר עדיין התגלתה למצער גם כאן בארץ- מחלחל חשש קל שבקלים שלא לעולם חוסן, וצריך לנהל את המלחמה העולמית באסטרטגיה אחרת.

    ההצעה  האישית שלי היא פשוט להאמין במי שאמר והיה העולם שכל מה שאנחנו מבקרים ומשתוממים ולא מבינים גלוי וידוע לו והאמונה התמימה והפשוטה הזו שמאת השם הייתה זאת היא נפלאת בעינינו והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית רופא כל בשר ומפליא לעשות יכולה לתת לנו חוסן פנימי שאין להשיג בבקבוקים ואין צורך בזריקות חיצוניות כי בנפשנו הדבר.

    עוד נקודה למחשבה על חוסן בעולם מהיממה האחרונה:

    משלוחי החיסונים הראשונים הגיעו מארה"ב שללא ספק היא ידידתה הגדולה והטובה ביותר של ישראל בעולם. אך גם ידידה טובה לא חסינה מביקורת, ואם חשבנו שהחוצפה מוצמדת באופן טבעי לישראלים התמונות הקשות בגבעת הקפיטול של המון נזעם המסתער על הקונגרס ומתפרץ לדלתות נעולות ללא מעצורים הביאו למסקנה שהאמריקאים לא פחות חצופים וחסרי מעצורים כשהם נתלים באידאולוגיה מזויפת וטיפשית להצדקת אלימות מיותרת ומסוכנת ביום שבו הקונגרס מאשר בהליך פורמלי את תוצאות הבחירות לנשיאות.

    לנשיא ארה"ב היוצא טראמפ (שאחרי מה שעשה רצוי שיצא מהבית הלבן כמה שיותר מהר), יש חסינות מהחוק וכוח אדיר בידיו אך למרבה הצער הוא ניצל אותו לרעה באופן נורא ואיום בימיו האחרונים בתפקיד המנהיג החזק בעולם. הסרטון המאולץ שפרסם להפסקת האלימות הנוראה של תומכיו בקונגרס שהסתיימה באבדות בנפש ואבדן האמון של אמריקאים רבים במנהיגותם, הראה אדם חלש, פגיע, ובעיקר ילדותי ועקשן המסרב להכיר בהפסד חוקי בבחירות דמוקרטיות מוכחות וקורא בקול ענות חלושה לחזרה הביתה בשלום של ההמונים שהוציא בפיו ובציוציו להילחם במקומו בבני עמו ברחובות וושינגטון ובהחרבת הקונגרס.

    אמנם טראמפ לא התחסן נגד קורונה אך אין חיסון בעולם שיגרום תופעות לוואי הזויות כאלה.

    זה מעשה ידי אדם שאיבד את החוסן הפנימי.

    חסינות חולפת 

    ידוע לכל שלפוליטיקאים יש חסינות מהחוק ושלרוב נבחרי הציבור יש נטייה לשדר בדבריהם ביטחון עצמי מופרז וחוסן אישי מחיצי הביקורת. אבל מה שפחות מודגש וצריך לדעתי להזכיר בכל פעם שיש בחירות ובישראל כל יום, שפוליטיקה זה מוצר עם תאריך תפוגה ופתיל-קצר.

    הסחרירים(ספינים) הבלתי פוסקים של תחילת מערכת הבחירות הנוכחית מגלים לנו שוב ושוב ויותר מדי לטעמי איך שהחסינות הפוליטיקאית הישראלית מוחלפת חיש מהר בסיפורי סבתא על שיקולים הנובעים ממצפון וערכים כשברור לכל טירון פוליטי שמדובר בשיקול אחד ויחיד והוא הבטחת עבודה גם אחרי תוצאות האמת ומניע אישי להישאר בתמונה ברדיו ובתודעה הציבורית כמה שיותר זמן.

    בשל כך אנשים חזקים נכנעים לביקורת וללחצים ומשנים החלטות כמו ברומטר שעף ברוח,

    בשל כך בני-ברית לשעבר קופצים על עגלות חדשות ומשאירים מאחור את שעזרו להם לזהור

    בשל כך הפעולות הפשוטות והמתבקשות הופכות מורכבות ומסורבלות והחדשות למטורללות.

    ובתוך כל הבלגן הלא מאורגן של מערכת בחירות עייפה בצל מגפה, אי אפשר שלא להצטער ואף לרחם על אדם שהקים פעם מפלגה בשם "חוסן לישראל" ובמקום חוסן גילה בדרך הקשה ורבת התהפוכות שבפוליטיקה אין חסינות ואין חברים וברגע שהספינה טובעת- המלחים בורחים.

    החסינות חולפת ומפלגות מתחלפות כאן בארץ אבל מלמעלה זה תמיד נשאר אותו הדבר:

    כי בנו בחרת ואותנו קדשת. וטוב שכך.

    ביקורת חוזרת (פינת הנוסטלגיה) 

    ארכיון משרד הביטחון פרסם השבוע תמונות נדירות לציון 30 שנה למלחמת המפרץ.

    זו הייתה המלחמה הראשונה שחוויתי כילד בן 11 שלא הבין למה יש אנשים רעים שרוצים לזרוק עלינו טילים ואיך לא להשתגע משעמום שכולם סגורים בבית שישה שבועות( כמובן שעוד לא המציאו את הזום). אחותי הגדולה ואני העברנו חלק גדול מהזמן בגזירת קטעים מעיתונים על המלחמה ושמירתם במחברות למען הדורות הבאים. בימים אלה כשנזכרים במלחמה ההיא, ומרגישים שחלק מחוויותיה חוזרות בחלקן(סגר, חשש מיציאה החוצה, מסכות בגרסה שונה), החלטתי לרענן את זיכרונכם עם קטע מטור שפרסמתי כאן לפני חמש שנים( ד׳ בשבט תשע״ו 14.01.2016 למניינם ליתר דיוק) תחת הכותרת "השאון הדובר" וזה מה שכתבתי אז:

    "אם פעם, למשל במלחמת המפרץ הראשונה (1991) הזכורה לרע ולטוב (תלוי את מי שואלים), היה תפקידו של דובר צה"ל נחמן שי להרגיע את הציבור ולמסור לו מידע מדויק וחיוני להרגעת עצביו המתוחים עד קצה גבול היכולת- נדמה שהיום תפקידם של הדוברים החדשים להפחיד להרגיז ולשגע את כולם על דברים שעדיין לא קרו, אבל אם יקרו בטוח שנהיה עדים לקטסטרופה הכי גדולה מאז שנתניהו נבחר שוב. ושוב. ושוב."

    רבותי, ההיסטוריה, ולמרבה הצער גם ההיסטריה, חוזרת.

    ב"ה יהיה בסדר בסגר הדוברים ידברו והבוחרים יבחרו.

    העיקר שתשקוט הארץ, ובתור התחלה גם 40 יום זה טוב.

    רוצים לבקר את המבקר? [email protected]



    0 תגובות