המחלוקת על היציאה מהמשבר מגיעה לקבינט: מחר (חמישי) בישיבה המקדימה של קבינט הקורונה,  יציג שר הביטחון, נפתלי בנט, את תפישתו על יציאת ישראל מהמשבר, לדבריו יש לעבור מתפישה של פטיש – אלפי בדיקות ביום שנערכות כיום עם תשובות לאחר שבוע, לפינצטה – לאתר במהירות את החולים ולבודד אותם תוך שמירה על אוכלוסייה בסיכון. ויחד עם זאת שחרור המשק והכלכלה בהדרגה.

על פי שר הביטחון יש לעבור מפטיש לפינצטה, לפיה יש לפתוח באופן מיידי ומשמעותי את הכלכלה, המסחר וגם את מערכת החינוך (גנים עד כיתה ג׳) כבר ביום ראשון הקרוב.

בנט ידחוף לפתוח כמעט את 100% מהעסקים בישראל: ייצור, מסחר ושירותים, למעט פנאי, בידור וריכוזים גדולים, ולמעט עובדים מעל גיל 65 או עובדים עם מחלות רקע.

זאת, לצד שורת פעולות:

• חיזוק צעדים של ריחוק חברתי (מסיכות, 2 מטר, חובת מדידת חום בכניסה לעבודה, נהלי חיטוי וכו׳)

• שמירה הדוקה על בני 65 ומעלה בשלב זה (ויחס מיוחד לבני 50-65).

• שמירה הדוקה במיוחד על בתי אבות וריכוזי קשישים.

• הגדלה מואצת של היקף בדיקות ה-PCR והבדיקות הסירולוגיות.

• שיפור דרמטי במהירות נטילת דגימות ופיענוחן (תוך 12 שעות ולא שבוע).

• סגרים ממוקדים (בניין מסוים, שכונה מסוימת וכד׳) במקום סגר ברמה לאומית.

לטעמו, הנזק הכלכלי והרפואי והפגיעה בעוצמה הלאומית של ישראל מהמשך סגר,
גדול לאין ערוך מהסיכון הרפואי הישיר של הקורונה אשר ניתן לניהול. המשך הסגר ברמה דומה (או מעט מופחתת) יהווה פגיעה אנושה במדינת ישראל ובאזרחיה.

מאות אלפי עצמאים רואים את עסקיהם נהרסים, מיליון מובטלים מצויים באובדן הכנסות מוחלט.
הסגר שהיה נכון בערפל של תחילת המגיפה אינו נכון כעת.

בהיעדר מערך בדיקות מקיף, המודל של בנט מתבסס על קצב התוספת היומית של חולים קשים וחולים בהנשמה.

השר יציג מחר את תפישתו בקבינט הקורונה.