מטעמים לשולחן שבת: ויקרא \\ הרב אמיר קריספל

    הרב אמיר קריספל No Comments on מטעמים לשולחן שבת: ויקרא \\ הרב אמיר קריספל

    מטעמים לשולחן שבת – הרב אמיר קריספל עם דברי תורה לפרשת "ויקרא"

    הרב אמיר קריספל
    9:29
    19.03.24
    התעוררות No Comments on צחוק זה בריא; אבל יש גבולות | פינת אימא מאיר

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (א,ב)
    ה"בן איש חי" בדרשותיו (פר' אחרי מות) שואל מדוע בחר הקב"ה דוקא בבהמות להקרבת הקרבנות ולא בחיות: מביא לכך שלושה טעמים שכולם הוזכרו בדברי חז"ל.

    הטעם הראשון: כיון שהחיות אינן מצויות במקומות הישוב, לא הטריח הקב"ה את האדם לצאת ליערות ולמדבריות בכדי להביא קרבן, לפיכך ציוה להקריב רק מן הבהמות המצויות במקומות הישוב.

    הטעם השני: כיון שכתוב (קהלת ג, טו) "והאלהים יבקש את נרדף", והבהמה תמיד יותר נרדפת מהחיה, בחר הקב"ה דוקא בה ולא בחיה, שבדרך כלל, היא הרודפת.

    הטעם השלישי: החיות, מטבען הן יותר גסות רוח מן הבהמה, לפיכך בחר הקב"ה בבהמות. ומוסיף רבינו יוסף חיים זצ"ל בשם המפרשים, שאף שנאמרו בזה שלושה טעמים, מכל מקום הטעם העיקרי הוא הטעם השלישי.

    הראיה לכך היא מכך שגם לעתיד לבוא שהחיות תהיינה מצויות בקרבת מגורי בני אדם, וגם לא תהיינה רודפות, שהרי על תקופה זו נאמר (ישעיהו יא, ו-ז) "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ וגו'… ועגל וכפיר ומריא ונער קטן נהג בם"… ודאי לא יוכשרו אז החיות להקרב על גבי המזבח.

    רמז לפרוש זה הביאו המפרשים מן הפסוקים (תהלים נא, יט -כא): "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה. היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם. אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים". "לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה" – הקב"ה בחר בבהמות לקרבן, כיון שאוהב הוא את השפלים, וההוכחה לכך היא שגם לעתיד לבוא ש"היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים", ואז תהיינה החיות מצויות ולא תרדפנה, אף על פי כן "אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים", ולא יעלו עליו חיות כלל.

    "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (א,ג)
    רבינו יוסף חיים זצל, בעל ה"בן איש חי", באר פסוק זה באופן נפלא על פי משל: בעיר אחת חי רב גדול בתורה .תלמידים רבים היו מצטופפים בבית מדרשו ומבקשים תורה מפיו, והרב לא מנע מהם ובמשך שעות ארוכות הרביץ בהם תורה ודעת.

    יום אחד אמר הרב לתלמידיו כי ברצונו לצאת יחד עימם לטייל בשוק. תמהו התלמידים על כך ואף שטחו בפניו את תמיהתם, אולם הרב נותר איתן בדעתו. כאשר הגיעו אל השוק ראו סבלים שגיבי כח הנושאים משאות כבדים בדרכם לחנויות השוק. "ראו את הסבלים הללו" אמר הרב "מוסר גדול יש ללמוד מהם! הם נושאים משא כבד עד שקומתם נכפפת מחמתו. אין הם משגיחים בחום או בקור, את עבודתם הם מבצעים. כך הם עמלים כל היום כולו בכל יום. גם אנו אמר הרב אל לנו להתחשב במאמץ, בחום או בקור. אל לנו להתרפות מעמל התורה אף לא לרגע אחד ומשום סיבה שהיא!

    לאחר מכן המשיכו הרב ותלמידיו והגיעו אל בית מסחר. הסוחר היה שקוע ראשו ורובו בספרי חשבונותיו.על השולחן שלפניו היתה מונחת צלחת אוכל, אולם הוא לא נגע בה כלל אלא היה טרוד בחישובים ובמספרים. אבא פנה בנו של הסוחר האוכל כבר קר… מדוע אינך אוכל ? מזה שלוש שעות ענה הסוחר אני מתייגע למצוא היכן יש טעות בחשבונות החנות כי חסרים לי סך של שני זהובים… רואים אתם אמר הרב לתלמידיו סוחר זה נעשה עבד לממונו. הוא נותר בלא אכילה ובלא שתיה והוא מכופף את ראשו שלוש שעות כדי למצוא טעות של שני זהובים!… אף אנו אמר הרב כאשר אנו מתייגעים בהבנת הסוגיה עלינו לשקוע בכך בכל מאודנו עד שלא נבחין בכלל באוכל או במשקה, ובלבד שיבוא הדבר על הסברו הראוי והנכון! זהו עמל התורה!

    המשיכו הרב ותלמידיו והבחינו בקבוצת ילדים המשתובבים במשחקם.היו בהם שקפצו בשלולית מים והיו שהתפלשו בעפר והיו שצחקו ורצו ללא כל סיבה נראית לעין. ראו את הילדים הללו אמר הרב עושים הם מה שליבם חפץ ואין הם מתביישים כלל מפני המלעיגים עליהם. אף אנו אמר הרב כאשר אנו עוסקים בתורה ובמצוות כחפצנו, אל לנו להתבייש מפני המלעיגים עלינו!

    זהו גם הנמשל אמר ה"בן איש חי" נאמר בפסוק: "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן", רמז לשלושה קבוצות הללו: מן הבהמה" הסבלים הנושאים משאות כבדים כבהמת משא."מן הבקר הסוחר המבקר ובודק תמיד את ספרי חשבונותיו. "ומן הצאן" הם הילדים הצעירים העושים מה שליבם חפץ. מכל אלה "תקריבו את קרבנכם" תלמדו מוסר ותתקרבו לעבודת ה'.



    0 תגובות