המילה 'ביחד' קבלה בשבועיים וחצי האחרונים משמעות חדשה – ישנה. לא פירוש פילוסופי ולא אף פירוש אחר.. פשוט פירוש פשוט.

שבועיים וחצי מלאים מתח ותקווה נמוגו ברגע. עת אשר כלי התקשורת הודיעו בצער על מציאת גופותיהם של הקדושים אייל, גיל-עד ונפתלי הי"ד. ההלם שאחז בציבור הוביל רבים מהם לחוות את הצער והיגון ביחד. וזה היה נראה הגיוני. ממש. אני לא חושב שהיה מי שהתפלא כאשר שמע\קרא\ראה על\את ההמונים מכל גווני הקשת מתאספים להם יחד לבכות. וזאת משום שהורגלנו בשבועיים וחצי האחרונים לכך שאנו ביחד. מתפללים ביחד, מקווים ביחד, בוכים ביחד, מחזקים ביחד ובעיקר ביחד.

ה"הרגל" הזה אינו מובן מאליו. לו לפני כמה שבועות הייתי שח לכם שבכיכר רבין מתאספים להם אנשים מזרמים שונים ומתפללים יחד, לצערי אף אחד מכם לא היה מאמין לי. אך האירוע הכה מצער הזה איחד אותנו כולם וזה כן טבעי.

במוצאי שבת לאחר החטיפה שהיתי בעצרת באלעד. האירוע הזה היה כה מרגש איך שממש כל גווני הקשת שמכילה העיר הזו (והיא מכילה) מתאספים להם יחד בתפילה, בזעקה ובבכייה למען שלושת הנערים שאחד מהם הוא תושב העיר. בין פרק תהילים אחד לשני מלמלתי לעצמי תפילה חרישית 'אנא ד' תן לנו אחדות כזו גם בימים טובים יותר'.

אני חושב שצוואתם של הנערים היא "אחדות". אין לי ספק שה"ביחד" שהיה בעקבות האירוע עשה ועושה נחת רוח גדולה לנשמתם הקדושה. בואו יחד נמשיך ונתחזק באהבת עם ישראל ובאחדותו. אסור לנו לפספס את ה'ביחד' הגדול שנוצר פה.

אז כן, לאחר כל התפילות, הקבלות הטובות, התחינות וההתחזקות הגדולה, לא זכינו לראותם בריאים ושלמים וכאן באים דבריה הנשגבים של אמו של נפתלי – רחל "ד' לא עובד אצלנו" כמו אז באירוע חטיפתו של נחשון וקסמן הי"ד כאשר אביו אמר "לאבא מותר להגיד לא" כך היום דבריה של רחל עומדים בחלל העולם ולא נותנים לשום מחשבה אחרת להסיט אותנו. האמונה בד' יתברך שהוא "דיין האמת" לא משה מאיתנו גם בימים קשים אלו.

כולי תפילה לבורא העולם שנתבשר במהרה בבשורה הכי טובה שאפשר לשמוע. הבשורה שאנו מייחלים לה כמעט אלפיים שנה –  "אני מאמין בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"