בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתו של יהודי, שנפגע מערבי שהתיז לעברו כמות גדולה של מים באמצעות צינור לפני כשלוש שנים. הערבי יפצה את הנפגע בסכום של כ-40,000 ₪. היהודי, חרדי תושב העיר העתיקה בירושלים, צעד בדרכו לתפילה סמוך לשערי הר הבית כאשר עבר בסמוך למקום בו שטף הערבי קלנועית. מיד כשהבחין בו הערבי, הוא החל להתיז לעברו מים באמצעות צינור. היהודי ניסה לחמוק מזרם המים, אולם הערבי המשיך להתיז עליו מים תוך שהוא עוקב באמצעות הצינור אחר תנועותיו. הוא חדל ממעשיו רק כאשר היהודי הזמין משטרה למקום. את היהודי מייצג עו"ד אופיר שטיינר מארגון חוננו.

תיעוד: משטרת ישראל

בכתב התביעה שהגיש מתאר עו"ד שטיינר את תקיפתו של היהודי: "בחודש אוקטובר 2021, היה התובע בדרכו לתפילה באזור שער המג'ליס בירושלים. כאשר התקרב למקום בו היו הנתבע וחברו. הוא לבש ביגוד יהודי-חרדי. עובר להגעתו של התובע למקום, עסק חברו של הנתבע בשטיפת כלי רכב ממונע קטן באמצעות צינור מים. עם התקרב התובע למקום, הפנה הנתבע את תשומת לב חברו להגעתו של התובע. בתגובה, חברו סובב את ראשו והביט לעבר התובע. אז, נטל הנתבע את צינור המים לידיו, והמתין, כשצינור המים סגור, עד שיתקרב התובע למרחק קצר מהמקום בו עמדו השניים. כאשר התובע היה קרוב דיו למקום בו עמדו השניים, החל הנתבע מתיז מים מן הצינור, כשהוא מכוון את הצינור ישירות לעבר התובע. בשלב זה, המים לא כוונו כלל לעבר הקלנועית".

"התובע, שנרטב מן המים, ניסה לחמוק בהילוכו מזרם המים, אך הנתבע המשיך לנוע סביב לקלנועית, כשהצינור מכוון כל העת כך שזרם המים יהיה לעבר התובע. התובע ניסה להסתתר מאחורי פינת אחד המבנים הסמוכים. אך, הנתבע עצר את זרם המים, צעד לעברה השני של הקלנועית והחל להתיז מים בשנית. כל העת, זרם המים כוון על-ידי הנתבע לעבר התובע. התובע, שהבין שלא יוכל לחמוק מזרם המים, יצא מאחורי פינת המבנה וצעד ישירות לעבר הנתבע, כאשר הוא אוחז במכשירו הסלולרי, באמצעותו חייג באותם רגעים למשטרת ישראל, רק אז, חדל הנתבע ממעשיו".

עו"ד שטיינר ברך על החלטת בית המשפט ואמר: "מדובר בפגיעה מכוונת ביהודי בעל חזות יהודית-חרדית. לצערנו, המדינה בחרה שלא להעמיד לדין פלילי את הפוגע, על אף החשד שקם בנוגע לתקיפה על רקע גזעני-לאומני. לא נותר לנפגע אלא לתבוע אותו בהליך אזרחי, שלשמחתנו הסתיים בקבלת התביעה של הנפגע ודחיית התביעה שכנגד שהגיש הפוגע. הליך זה חשוב הן לשם הצדק והן לביסוס ההרתעה, ודאי מקום בו, כאמור, לא היה הליך פלילי".