'פרעה חלם את אותו חלום כל לילה במשך שנתיים, ולימוד מוסר השכל מזה'

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:

רבינו האור החיים הקדוש מדקדק בלשון הפסוק, שהיה לו לומר ויהי מקץ שנתים ימים 'חלם פרעה' או 'ויחלום פרעה', ומדוע נאמר בלשון וּפַרְעֹה חֹלֵם'???

ומתרץ רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'עוד אפשר שיכוין לומר, כי שנתים ימים ופרעה חולם בתמידות חלום זה, אלא שלא היה יודע שחלם, ולסוף שנתים חלם ולא שכח'. עד כאן לשונו.

כלומר: שבמשך שנתיים חלם פרעה את אותו חלום, אלא כשהוא היה קם בבוקר לא ידע מהחלום כי היה שוכח אותו, ולאחר שנתיים ימים חלם ולא שכח, ואז הגיעה ישועתו של יוסף הצדיק שיצא מבית האסורים.

ונמצינו למדים יסוד גדול באמונה: שלכאורה מה היה הצורך בכך שיחלום פרעה במשך שנתיים, והלא עיקר המטרה היה לסובב לפתרון החלום על ידי יוסף, ושיצא על ידי זה מבית האסורים, ולכאורה היה מספיק שיחלום פרעה בלילה האחרון בסיום השנתיים ימים.

אלא התשובה לכך היא: שהרי כל הסיבה שנתעכב יוסף שנתיים ימים בגלל שאמר לשר המשקים 'זכרתני והזכרתני', ואם היה יוסף נותן אל לבו לשוב על זה, הרי היה נגאל בתוך השנתיים, שהרי תשובה מועלת לכל דבר, לכן מן השמים הכינו סיבת גאולתו שלא יהיה מעוכב אפילו שעה אחת, ובכל השנתיים האלו חלם פרעה את אותו החלום, ואם היה יוסף מתקן את הענין הזה שתלה בטחונו בבשר ודם, אז מיד היה פרעה נזכר בחלומו, מה שהיה מביא לגאולתו של יוסף מיד.

וכן לגבי פרנסה וכל ישועה שהאדם צריך, עליו לדעת שהישועה עומדת ומחכה לו, והוא רק צריך לעשות השתדלות רוחנית, וברגע שיהיה ראוי, יקבל אותה מיד.

[אור החיים מקץ פרק מא פסוק א]