מחקרים מראים שגם לאנשים שנחשבים בריאים, עשויות להיות רמות כולסטרול גבוהות שיכולות להביא לאירוע לבבי מסוכן * הם, שלא לדבר על אלו שכבר חוו אירוע לבבי ומוגדרים כאוכלוסייה בסיכון גבוה, נדרשים לסגל הרגלי אורח חיים בריא, אך גם לעבור – במקביל – לטיפול תרופתי

הם לא מחשיבים את עצמם לחולים, הם מתפקדים נהדר, לא חווים ב"ה כל מגבלה, אך לא מודעים לכך שהסכנה אורבת לה מעבר לפינה. הם, הכוונה לרבים מעמנו, שסובלים 'רק' מהבעיה של כולסטרול גבוה. והבעיה הזו לא מצליחה להטריד אותם. ישנו את המינוס בבנק, את השידוך האחרון שלא בדיוק מתקדם, ורק במקום הנמוך ביותר ברשימה, מופיעה גם המשימה של 'לטפל בכולסטרול' שאיכשהו נדחקת לה תמיד לירכתיים.

וזו טעות. "גם אנשים צעירים, בריאים ואפילו כאלו שמנהלים אורח חיים בריא, עשויים לחוות אירוע לבבי קשה ואפילו שבץ מוחי, רק משום שלא טיפלו בבעיית הכולסטרול,שלא לדבר על אלו שכבר חוו אירוע לבבי בעבר, והם נמצאים בסיכון מוגבר לעבור אירוע כזה שוב, כשמדובר בלא פחות מסכנת חיים ממשית" לדבריו של הפרופ' אבישי אליס, מנהל המח' הפנימית ומרפאת הליפידים בביה"ח 'בלינסון' שבמרכז הרפואי ע"ש 'רבין'.

מי שחשוף בעיקר לסכנה הם הסוכרתיים. אלו שסובלים מסוכרת, גם אם לא ברמות גבוהות, המתאפיינים בנטייה לרמות גבוהות של שומני דם כגון טריגליצרידים וכולסטרול, אשר מעמידה אותם בדרגת סיכון גבוהה לאירוע קרדיווסקולרי. למעשה, לחולים סוכרתיים סיכון מוגבר של עד פי 4 בהשוואה ללא סוכרתיים לפתח מחלה קרדיווסקולרית, ולכן לא מפתיע שתחלואה קרדיווסקולרית היא הגורם העיקרי לתמותה בקרב חולים אלו.

ואכן, תחלואה לבבית היא גורם המוות המוביל בארה"ב והשני בישראל.

מה עושים בכדי להפחית את רמות הכולסטרול ובעצם להתמגן מפני הסכנה שאורבת לה, אם חלילה לא נפחית את הרמות הגבוהות שאט אט הולכות וסותמות את העורקים? לשם כך יש בראש ובראשונה לסגל הרגלים של אורח חיים בריא. לאכול פחות מזונות העתירים בשומן מן החי, לאכול מאכלים בריאים יותר כירקות ודגים, להתעמל יותר. אך עדיין – בעיקר אם יש לנו רקע משפחתי וגנטי שמלמד על עודף כולסטרול – יש צורך להגיע גם לטיפול תרופתי.

מה כן? הטיפול התרופתי הנפוץ עד כה היו התרופות ממשפחת הסטטינים, אך לאחרונה נחשפנו לבשורה ממשית בתחום. זו התרחשה עם הופעתה של קבוצת ההתרופות החדשות, הרפאטה והפרלואנט שמצויות בסל התרופות הישראלי .

האחרונה אושרה לשימוש הן בידי מינהל התרופות האמריקאי והן בידי משרד הבריאות בישראל לאחר שהתברר במחקר כי הטיפול בתרופה יכול להפחית את ההישנות והתמותה מהתקפי לב בקרב אנשים שנטלו אותה.

המטופלים במחקר חולקו לשתי קבוצות — קבוצה שקיבלה סטטינים בשילוב פרלואנט וקבוצה שקיבלה סטטינים ותרופת דמה (פלצבו). בסופו של דבר, הממצאים היו מפתיעים למדי: בקרב אלו שקיבלו פרלואנט נרשמה ירידה של 14% בהתקפי לב, 27% בשבץ מוחי ו־39% באירועים של תעוקת חזה בהשוואה לאלו שקיבלו את תרופת הדמה. כמו כן נמצאה הפחתה של 15% בתמותה הכוללת בין אלו שקיבלו את התרופה לאלו שקיבלו את תרופת הדמה.

אבל על אף יעילות ה'פלרואנט' בהפחתת רמות הכולסטרול בדם, אל תשכחו מתרופת הפלא השניה, והיא לסגל הרגלים של אורח חיים בריא. ההמלצה הזו, שימו לב, מופנית דווקא לצעירים, לבריאים, לאלו שהכולסטרול הגבוה לא בדיוק מעסיק אותם. אך אם לא תשימו לב אליו היום, התוצאות עשויות להיות קשות בעתיד.