משרד הבריאות מסתמך על בדיקות מעבדה הממומנת ע"י מפעלי מזון, כך נחשף בוועדה לביקורת המדינה.

בישראל אין עדיין כיום חובת דיווח בעת אירוע של זיהום במזון, כך מתברר היום (חמישי) בדיוני הועדה לביקורת המדינה שעסקה בסערת הקורנפלקס המזוהם. יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) קראה לשינוי החוק בעניין, והזהירה כי "משרד הבריאות נכשל בפיקוחו על חברת מזון. במשך חודש כתבים שואלים ועונים להם ש'אין כלום' ובמשך כחודש משרד הבריאות, האמון על בריאות הציבור, נאלם-דום. עם העובדה כי דו"ח הבדיקה נערך ע"י החברה המסחרית עצמה – ולא ע"י המשרד-המפקח היא חמורה ומעוררת תמיהות: מה יקרה בפעם הבאה?!"

בדיון הועלה חשש כי מעבדות פרטיות לבדיקת מזון, מקבלות הזמנות-עבודה גם מחברות מסחריות, שאת מוצריהן הן מתבקשות לבדוק ע"י משרד הבריאות. במצב שכזה, נוצר חשש לניגוד-עניינים ולשיפוט-מוטה. אלהרר דרשה ממשרד הבריאות להפיק לקחים ולשפר עמוקות את מערך הפיקוח על מפעלי מזון.

ליאורה שמעוני, נציגת מבקר המדינה ציינה את דו"ח המבקר רק מלפני חצי שנה, שהתמקד בכשלי הפיקוח על מזון מיובא, והוסיפה כי למשרד הבריאות מערך בקרה ופיקוח רופפים, וללא כללים קבועים ומחוללי-סיכון.

לדברי יוזם הדיון, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), "כבר בדיוני 'רפורמת הקורנפלקס' זוהתה בעיית הפיקוח וחוסר-השליטה של משרד הבריאות. החברה חשודה אמנם בשקר-ביודעין, אך מדיניות-הפיקוח של המשרד הזויה, מסוכנת ופשטה את הרגל". הוא הציע למשרד הבריאות "לסגל לעצמו צניעות, ולקבוע על המפעלים חובת-דיווח בזמן אמת למשרד הבריאות, ועל המשרד לבצע בקרה מיד באותו המועד". חברו לסיעה, איתן ברושי, הזהיר מפני "קלות-דעת בפיקוח על מזון מיובא, מול פיקוח הדוק על ייצור מקומי".

מירב בן ארי (כולנו) הציעה להתמקד במדיניות החברה, ולדרוש ממנה לממן בדיקה לצרכנים, התנצלות ונשיאה באחריות, לדברי עבדאללה אבו-מערוף (הרשימה המשותפת) יש ליצור הרתעה מפני מקרים דומים בעתיד, ואילו מיקי זוהר (הליכוד) טען "כי לא מדובר בתקלה, אלא בתאוות-בצע ורצון להרוויח בכל מחיר, ויש לתת להם מכה כואבת".

אלי גורדון, מנהל שירותי המזון במשרד הבריאות, טען-מנגד כי בארץ מפוקחים כ-3,000 יצרני מזון, הנבדקים בקבלת הרישיון ובבדיקות שגרתיות, כשבשנה האחרונה בלבד בוצעו 16,870 בדיקות כאלו, ו-80% מהן – ביקורות-פתע. לדבריו, הדיווח הראשוני הגיע אליהם מ'יונילוור' לפני כשבועיים, כאשר לדבריה הסחורה לא יצאה כלל מהמחסנים אל החנויות. "נערכה בדיקה במפעל, שאכן הסחורה לא יצאה מגבולות המפעל, אך בישראל, כמו בשאר העולם, אין אפס-תקלות, ומערכות אבטחת-איכות מבצעות עבודתן יום-יום וממזערות את התקלות. האירוע הנוכחי לימד כי יש לאמת את הרישום הממוחשב עם העובדות הנבדקות באופן אנושי". לדבריו, החברה לא סיפקה עדיין את מלוא התשובות למשרד ולכן בוטל לה בינתיים אות-ההצטיינות כ"פועלת בתנאי ייצור נאותים".

ענת גבריאל, מנכ"לית יונילוור, הוסיפה כי דגימות נשלחות למעבדה חיצונית, ורק באישורה נשלחת הסחורה לחנויות. "מיד בעת קבלת הדגימה המזוהמת, החזרנו מהחנויות את כל הסחורה שנשלחה באותו השבוע. מקור הזיהום האפשרי לדעתנו, הוא עובד שלא שמר על תנאי-היגיינה או מגורם חיצוני. הייתה קופסא אחת בלבד שיצאה החוצה, הודענו מיד למשרד הבריאות ובדקנו במחסן, וגילינו כי כל המשטח ממנה יצאה הקופסא-הבודדת נמצא עדיין במחסן. במשטח התגלו קופסאות נוספות שיוצרו שבועיים קודם גילוי הזיהום". לדברי גבריאל, "חרב עלי עולמי כשגיליתי שהתרחשה תקלה – כשמנגד הבטחתי לציבור שהמוצרים שלנו בטוחים. כל מי שהתקשר אלינו והביע חשש משימוש במוצר שלנו שרכש כבר, ללא קשר לזיהום – שלחנו לו מיד שובר לרכישת מוצר חדש". היא הבטיחה כי תפעל להפקת לקחים, השבת אמון הציבור ואמון עובדי החברה.

הד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי הציבור, קרא לנצל את האירוע לשנות מהותית את תהליכי הבקרה ולקדם חקיקה שתחייב חברות מסחריות לדווח על איורעים חריגים ולהקים רשות מזון לאומית.