לראשונה מאז השואה האיומה, לרגל יומא דהילולא של הגה"ק רבי שלמה גאנצפריד זי"ע בעל קיצור שולחן ערוך, שיחול ביום כ"ח תמוז, יעלו צאצאיו מכל רחבי העולם להשתטח על ציונו הקדוש בעיר אונגוואר, כיום אוז'הורוד שבאוקראינה.

הגאון הקדוש רבי שלמה גאנצפריד, נולד בשנת תקס"ד, בעיר אונגוואר שבהונגריה לאביו רבי יוסף ולאמו מרת ביילא בת רבי שלמה הדיין מאונגוואר חתנו של רבי לייבוש בודק רייזמן אב"ד אונגוואר.

בהיותו ילד קטן כבן שמונה נסתלק עליו אביו וקיבל עליו אפוטרופסות הגאון רבי צבי הירש הלר הידוע בכינויו "רבי הרשל חריף" ובידו הופקד חינוכו של שתיל רך זה אשר ברבות הימים הפך להיות מהאילנות הגדולות של ההלכה בישראל.

בבית רבו זה מצא לו רבנו חברותא ללימודים את הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זי"עא מחבר הספר 'אך פרי תבואה' אהבת עולם שררה ביניהם וגם לאחר שנפרדו כל אחד לדרכו לא ניתקה האהבה שביניהם ועמדו בקשר מכתבים משולבים בפלפולי דאורייתא.

רבי שלמה זי"ע לא ביקש גדולה לעצמו והתחיל לשלוח ידו במסחר ונהנה מיגיע כפו, אך כמובן לא פסק פומיה מגירסא, וחיבר אז את ספרו הידוע 'קסת הסופר' על הלכות סת"ם, אבל לא ארכו הימים עד שכל כספו ירד לטמיון ונשאר בעירום ובחוסר כל, אז נעתר רבנו להפצרת רבו הגר"ג צבי הירש חריף זצ"ל להיות רב מורה ודיין בישראל.

בשנת תר"י נקרא לשמש כראב"ד בקהילת אונגוואר שהייתה עיר הולדתו, בד בבד נתמנה לכהן כראב"ד בבית דינו של המהר"ם א"ש, ובכהונתו זו שרת עד יומו האחרון ושמו יצא בה לתהילה ולתפארת כבעל הלכה וכפוסק גדול ומארבע כנפות הארץ הגיעו אליו שאלות בהלכה והוא היה משיב לכל שואל בדבר ה'.

בשנת תרל"ח חלה רבי שלמה במחלה אנושה וזעקו בני קהילתו לה' בתפילתם ואכן שמע ה' לקול תפילתם ורבנו החלים, אולם מאז נתרופף מצב בריאותו ונעשה חלוש ביותר.

בשנת תרמ"א התפתחו מחלות שונות בגופו ורבו מכאוביו ולמרות זאת התאמץ הלאה להמשיך ביגיעתו ושקידתו העצומה בתורה וכתיבת תשובות ופסקים, כן המשיך הלאה בפעולותיו הציבוריות עד יומו האחרון לחייו. בכ"ו תמוז ה'תרמ"ו נפטר רבנו ונשמתו עלתה הישר לפני כסא הכבוד.

כאמור לראשונה השנה מתארגנים צאצאיו לעשות היסטוריה ולפקוד יחדיו את ציונו הקדוש שבאוקרינה.