ברגעיו האחרונים של הגאון מוולינא נכנס ילד כשציציותיו מתפזרות לצדדים, החל הגאון לבכות ואמר, רק בעולם הזה אפשרי בכמה פרוטות אפשר לקנות בגד ולקבל את שכר המצוות.

במדרש מובא כי משה רבינו נתקשה במחצית השקל עד שהקב"ה הוציא מחצית השקל מתחת כסא הכבוד ואמר לו 'כזה ראה וקדש' 

מה נתקשה משה רבינו במחצית השקל?

בספרי המחשבה היהודית מבואר כי הקב"ה ברא את העולם כי הוא נתאווה לקשר עם ברואיו, ולענג את בני האדם היצורים מחומר. כלומר הקב"ה רצה לתת לבשר ודם שכר על מעשיו וטובה וברכה במהלך חייו כאן בעולם הזה.

בעולם הזה יש סתירה בין רוחניות לגשמיות, האדם הרוחני קשה לו עם האדם הגשמי ובעל הגסות. אך הקב"ה בא להיטיב עם ברואיו ויצר חיבור מהותי בל ינתק, בין הנפש הרוחנית לגשמית על ידי אכילה ושתיה.

משה רבינו לא הבין כיצד כסף שהוא דבר גשמי יכול ליצור קשר עם הקב"ה שכולו רוחניות 'אין לו דמות הגוף ואין לו גוף', והכל משלו, כיצר סכום פעוט של מחצית השקל מהווה כופר לנפש?

אמר הקב"ה למשה רבינו: "איני דורש לפי כוחי אלא לפי כוחם" כלומר הקב"ה ברוב חסדיו ממציא לנו את הקשר איתו דרך עולם המושגים החומרי שלנו, דרך כסף, מחצית השקל.

יתירה מכך, הקב"ה צמצם את השראת השכינה, כביכול, נוכחותה תלויה בקורבנות בשר ומנחות חיטים ושעורה. 

השראת השכינה הייתה בבית המקדש על ידי חיבור הקורבנות בדיוק כמו שמים ומזון הם גורמים את החיבור בין הגוף ונשמה.

אגב, זהו גם מהות הרעיון של שבת קדש המוזכרת בפרשתנו: בסעודות שבת החומריות אנחנו מתחברים למקדש השבת, עונג השבת הגשמי נהפך לחוויה רוחנית מרוממת. לכן שבת נקראת 'מתנה גדולה בבית גנזי ושבת שמה'

הקב"ה ברוב טובו נותן לנו את האפשרות להתחבר אליו בשפה החומרית שלנו. אנחנו רק צריכים לנצל זאת נכונה.

שבת שלום ומבורך.

נכתב על פי משנתו של בעל העקידה.