"אמא מה זה חלום"??

כך שאל מוטי בן החמש את אימו באחד מן הימים..

"חלום".. המממ.. ענתה אמא, זה דבר שהוא כרגע לא מציאותי, שאנו חולמים אותו בלילה, אבל לפעמים יכול להיות שהוא מתגשם, כמו שראינו אצל יוסף הצדיק"..

"אמא", אז אני יכול לחלום על משהו שאני יקבל ליום ההולדת"?

בודאי..

"תחשוב על משהו גדול, שהקב"ה יתן בידינו סיוע גם לקנות לך את זה", אמרה אמא כשבבת שחוק על פניה…

ובאמת הבה נדבר קצת על החיים, כולנו יש בידינו ובליבנו איזה שהוא חלום שאנו מייחלים כבר ליום, מתי הוא יתגשם, מתי אבוא גם אני אל המנוחה ואל הנחלה, בבית משלי, מתי יהיה לי רכב פרטי?, מתי אני יפסיק ליסוע באוטובוס המעצבן שתמיד לא עוצר לי בתחנות שאני צריך לרדת בהם…

אך אולי אנחנו חושבים בקטן מידי?

הבה נפתח יחד את פרשת השבוע וננסה להבין את הענין:

"ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו וכו' ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וכו' (ג, ז-ט).

ביאור נפלא ומלא לקח לחיים כתב סנגורן של ישראל בספרו קדושת לוי וזה לשונו:

"הנה לבאר, כי כשהאדם מבקש איזה טובה מהבורא יתברך, אזי לא יהיה עיקר כוונתו מחמת דבר הנוגע לעצמותו, רק עיקר כוונתו יהיה כדי שעל ידי זה יעבוד את הבורא יתברך שמו בטוב לב.

והנה ישראל במצרים היו בקטנות השכל, וצעקתם היה מחמת דבר הנוגע לאדם לעצמותו, ולא צעקו שיושיע להם מצרתם , בכדי שעל ידי זה יעבדו את הבורא ברוך הוא ויקראו עם ה' כי במצרים היו בקטנות השכל.

והנה הקדוש ברוך הוא עשה להם שני טובות, מה שהושיע להם בצרתם מיד מצרים, ועוד עשה להם טובה גדולה שקיבל  צעקתם כאילו צעקו בשבילו, כלומר כאילו צעקו שיושיע להם מצרתם שעל ידי זה יקראו עם ה', וזהו רמז בפסוק ראה ראיתי את עני עמי, רמז ראיתי את עני עמי אשר רוצים להיות 'עמי', וזהו רמז בפסוק 'ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי', כלומר כאילו עיקר צעקתם אלי בשבילי, אשר רוצים וצועקים שאושיע להם בשביל לעבוד אותי, וכו', מפני נגשיו', מפני שהיו במצרים בשעבוד, והיה להם שכל קטנות".

והדברים מדברים בעד עצמם – הם צעקו מפאת החלום שלהם לצאת מכאן, שיושיע הקב"ה אותם, מיד הנוגשים, אבל השאלה מתעצמת אם אתם רוצים לצאת למה אתם חושבים בקטנות?, תחשבו על הבורא יתברך ועל הגואל שיושיע אותכם ויגיד לכם את ההבטחה של יוסף הצדיק אליכם "פקד יפקד אלקים אתכם".

ולא לשכוח לצרף לזה כמובן תפילה אחת גדולה כמו כל דבר בחיים!

בואו ותשמעו סיפור מאלף (מופת לשבת, שמות עמוד 7):

מעשה בתלמיד חכם מפורסם שעמד בראש מוסדות בירושלים, והיה בידידות עם משפחה מסוימת, באחד הימים התקשר אותו חכם כדרכו אל ביתם, אך תגובתם הייתה שונה מתמיד, הם דיברו באיפוק ובשברון לב, כאבלים, רחמנא ליצלן. תמה האיש: האם חלילה ארע דבר?

לאחר הפצרות סחו לו, כי בתם בת הארבע לא חשה בטוב, הילדה מאושפזת זה מספר שבועות בבית החולים, וכיליותיה אינן מתפקדות, הרופאים ניסו לייצב את מצבה, אך לפתע הודיעו להם כי התחוללה קריסת מערכות. הרופאים נואשו, וניתקו אותה מכל המכשירים, כעת היא דועכת בלא הפרעה, ועוד מעט ישובו לבית החולים, לשהות במחיצתה בשעותיה האחרונות… ובדיוק כעת, כשבו למנוחה קצרה, הגיעה שיחת הטלפון שלו..

אותו תלמיד חכם הודיע בבטחון: "אם בתכם עדיין בחיים, בעזרת השם יש תקווה!" , מיד עצר מונית, ודהר לעבר ביתו של חכם בן ציון אבא שאול ע"ה.

בני ביתו של הרב הודיעוהו כי הוא אינו בבית, אך אמור להגיע בכל רגע. אותו תלמיד חכם ירד למטה, להמתין לבואו של הרב, ובהגיעו, סח בפניו על המצב. עננה העיבה על פניו ופני רבינו הרצינו. אך לפתע זקף ראשו, ואמר: "לך אמור להם: 'אם בת היא וחיה'!, היא תחיה! תהיה בריאה! ויראו בחופתה!

אך שמע האיש את הדברים, מיהר להתקשר אל המשפחה, בקוצר רוח אמרו לו, שהם ממש ליד הדלת, עומדים לחזור לבית החולים, להיות עם הבת ברגעיה האחרונים.

צעק האיש לתוך שפופרת: "מו"ר אמר שהיא תחיה!"

טוב הפטירו לקונית, נימת שמחה לא הייתה בקולם, כבר השלימו עם אובדנה.

הלה שב וצעק: "הרב אמר שהיא תחיה, ותהיה בריאה, ותראו בחופתה!!!

אך הם מזכירים לו שוב בעגמומיות: "הלא כבר ניתקו אותה מהמכשירים"!.

והוא משיב: "טוב עשו, אם הרב הבטיח מי צריך את המכשירים!"

הלה שב וצעק הרב אמר שהיא תחיה, ותהיה בריאה ותראו בחופתה!

אך הם מזכירים לו שוב בעגמומיות: "הלא כבר ניתקו אותה מהמכשירים." והוא משיב: "טוב עשו, אם הרב הבטיח מי צריך את המכשירים.

"שנשמע בשורות טובות" הפטירו בני המשפחה וניתקו.

הלה דאב עליהם, הנה ישועתם מובטחת – אך הם עצובים ונכאים, מתכוננים ללויה. אך ראש המוסדות, אשר היה חדור באמונת חכמים, ציפה לשיחת טלפון מהם, וזו לא בוששה מלבוא. "ברוך השם היא עדיין חיה הרופאים אינם מבינים איך…"

ואותו חכם סח: "אני דווקא כן הבנתי.", יום לאחר מכן התקשרו נרגשים – "היא הזיזה את אצבעות רגליה!", לאט לאט הילדה גם חזרה לדבר, אך ראייתה לא שבה אליה, ולאחר מכן הרופאים היו המומים שהראייה בסופו של דבר כן חזרה והם מגדירים אותה כנס רפואי!!!

וכך זכו ההורים להוביל בסופו של דבר את הילדה לחופתה!!

וכך הוא המסר העצום – שצדיק מברך הוא שליח של הקב"ה, שגורם לך לא לחשוב בקטן ולחשוב שאין רפואה למכתך או לניסיון שלך, אלא החלום שהיא תהיה בריאה, או שתבוא פרנסה טובה, יגרום בו להתגשם בכל פה!

תחשבו על זה!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב לרפואת כל החיילים הפצועים שיחזרו לביתם בריאים ושלמים!!

ולהבדיל לעילוי נשמת קדושי פרעות שמחת תורה התשפ"ד.

ת.נ.צ.ב.ה