ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום להאריך את הוראת השעה המאפשרת לנהגי משאיות ואוטובוסים לנהוג 14 שעות ביום – עד 29 בפברואר 2024 או עד לתום המצב המיוחד בעורף. עם זאת, כבר בפתח הישיבה מתח היו"ר ביטן ביקורת על משרד המשפטים שאפשר לעקוף את ועדת הכלכלה והכנסת ולתקן את התקנה ללא אישורה. בנוסף מתח היו"ר ביטן ביקורת על כוונה, שמאוחר יותר התברר כי נגנזה, להגיש הצעת חוק שתבטל את הצורך באישור ועדת הכלכלה בתיקונים עתידיים של התקנה.

בעיית המחסור בנהגי אוטובוסים ומשאיות התעוררה עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, בעקבותיה התקינה שרת התחבורה ב-12 באוקטובר תיקון שאפשר להעלות את שעות הנהיגה המותרת מ-12 ל-15 שעות ביום. ב-21 באוקטובר תוקנה ההוראה שוב, גם הפעם ללא אישור ועדת הכלכלה, ומספר שעות הנהיגה המותרות ביום ירד ל-14 לאחר שמשרד התחבורה סבר כי פחת מעט הצורך בהארכת השעות. כעת, לפי משרד התחבורה, נמצא כי 14 שעות נהיגה ביום עונות על הצרכים הנוכחיים שנובעים מהמלחמה והמשרד ביקש מהוועדה להאריך את ההוראה.

היו"ר ביטן הבהיר כבר בתחילת הדיון כי לא הייתה שום בעיה להביא את התקנה לאישור מהיר בוועדה גם במלחמה, ושאל: "מה הייתם עושים אם היינו מגישים הצעת חוק לבטל את ועדת השרים לחקיקה? הפרדת רשויות משמעותה שכל רשות תבוא לידי ביטוי. זה לא מקובל לעשות דברים כאלה וזה לא קשור אלי, אני לא אהיה חבר כנסת כל החיים, זה קשור לעבודה בין הרשויות. לא עושים דברים כאלה. כיו"ר הוועדה אני צריך לשמור על הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה, זה התפקיד שלנו וגם של משרד המשפטים שצריך לדאוג שהפרדת הרשויות תישמר. היינו צריכים את הלחץ של היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, בשביל שתרדו מהצעת החוק לבטל את הוועדה בעניין הזה".

נציגת הלשכה המשפטית של משרד התחבורה, עו"ד חוה ראובני, הבהירה כי תזכיר החוק אליו התייחס היו"ר ביטן נגנז, וביטן הגיב כי טוב שנגנז. עו"ד ראובני הוסיפה כי עם פרוץ המלחמה נוצר מחסור אקוטי בנהגים, על רקע גיוס מצד אחד וצורך מוגבר בהסעה מצד שני. "בהתחלה הוספנו תוספת קיצונות של שעות נהיגה, לנהגי אוטובוסים ורכב מסחרי של מעל 6 טון, של 15 שעות במקום 12 שעות, ולאחר מכן צמצמנו ל-14 שעות", אמרה. באשר לכך אמר היו"ר ביטן כי הוא מבין את הצורך, והציע אף להאריך את התקופה עד תום המלחמה.

ראש מדור תעבורה במשטרה, סנ"צ לימור שזו, אמרה כי לתאונות דרכים בהם מעורבים רכבים כבדים ואוטובוסים יש משמעות קטלנית, והמשרה הייתה שמחה לקבל נתונים שיראו על צורך משמעותי עדי לבחון את הבקשה. מנהלת אגף פיקוח ובקרה במשרד התחבורה, דלית רגב, השיבה לה כי כ-40% מנהגי הרכב הכבד גויסו בצו 8 ואין נתונים מלאים כי הצבא לא מפרסם אותם. היא הזכירה כי בשגרה גם כך חסרים כ-7,000 נהגים אוטובוסים ומשאיות. יו"ר מועצת המובילים והמסיעים, גבי בן הרוש, הוסיף כי גם כ-7,000 משאיות גויסו, ואמר כי גם אחרי סיום המלחמה ייקח זמן עד שהמצב יחזור לקדמותו.

היו"ר ביטן התייחס לכך ואמר כי כיום הנסועה פחתה ולכן הוא פחות מודאג. אך עם זאת הוא קרא למשרד התחבורה לבחון את הנושא, וככל שיתברר שיש עלייה בתאונות במעורבות משאיות ואוטובוסים ביקש ממשרדי התחבורה והמשפטים לשקול לתקן את התקנה עוד לפני סיום המלחמה. רגב הבהירה כי משרד התחבורה חרד גם הוא לתאונות הדרכים, ואם יהיה צורך בכך יתקן את התקנה.

יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית, ישראל גנון, הזהיר מניצול לרעה של התקנה, וממצב שבו נהגים בקו עירוני שנוסע בפתח תקווה או בראש העין יעבדו שעות ארוכות. עו"ד ראובני השיבה כי אין שינוי בשעות המנוחה, ומנהל אגף רישוי ותפעול במשרד התחבורה, עמיחי לוי, הוסיף כי אין כוונה להחיל את התקנה בפעילות האזרחית של התחבורה הציבורית.

ח"כ שלום דנינו שב וביקש התייחסות להתקנת התקנה בדחיפות ללא אישור הוועדה, ועו"ד ראובני הסבירה כי לפי פרשנות של משרד המשפטים לחוק העונשין במקרים של הקלה לא נדרש אישור ועדה מוועדות הכנסת. היו"ר ביטן אמר כי הדבר לא קשור להקלה, אלא לשינוי שעות עבודה, ואמר כי לפי חוק העונשין שינוי שנוגע לעבירות שיש עליהן ענישה פלילית טעונות אישור ועדה של הכנסת. הוא התייחס גם לדחיפות ואמר: "כל דבר שמגיע אלינו אנחנו מטפלים בו הרבה יותר מהר מהממשלה". ח"כ דנינו הוסיף כי הוא נדהם איך מייצרים פרוצדורות לעקוף את הריבון.

עם זאת, היו"ר ביטן שב והדגיש את חשיבות התיקון לטובת המשק. בעקבות בקשתו אישרה הוועדה כי הוראת השעה תוארך עד 29 בפברואר 2024 או עד לתום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם מבניהם. ההצעה אושרה ברוב של 4 תומכים, בהם היו"ר ביטן, ח"כ אלי דלל, ח"כ אברהם בצלאל וח"כ סימון מושאישוילי. ח"כ דנינו ביקש להביע מחאה ונמנע בהצבעה.