ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאות שניה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית להעלאת התגמול המינימלי למשרתי מילואים שגויסו לשירות במלחמת חרבות ברזל החל מה-7 באוקטובר, מ-215 ₪ ל-300 ₪ ביום. הוועדה האריכה את תוקף הוראת השעה בחודש נוסף, כך שתעמוד בתוקף עד סוף השנה, עם אפשרות להארכה נוספת במקרה של הימשכות הלחימה, במטרה לתת ודאות לחיילי המילואים ולמנוע צורך בהארכות חוזרות ונשנות.

יועמ"ש הביטוח לאומי עו"ד רועי ישראל קרת הסביר בדיון: "תגמולי המילואים משולמים על בסיס שכרו של המשרת, אבל מי ששכרו נמוך או שהוא אינו משתכר קיבל עד כה כ-215 ₪ ליום. הוראת השעה מבקשת להעלות את זה ל-300 ₪ ביום. תחילה דובר רק על מי שגויס בצו 8, אבל אנחנו מבקשים כעת להחיל את זה על כל משרתי המילואים במהלך המלחמה" .

ח"כ משה סעדה ביקש להצמיד את שכר משרתי המילואים לשכר הממוצע במשק: "רבים מאותם משרתים שזכאים לתגמול המינימלי הם סטודנטים צעירים שסיימו לאחרונה את השירות והם חוד החנית של הלחימה, השכפ"ץ שלנו. עד 2022 המדינה דאגה להם לשכר הממוצע במשק, לאט לאט זה נשחק והגיע לשכר המינימום ולצערנו אין הרבה אנשים שמגיעים לייצג אותם כנסת". יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר הביע תמיכה בהצמדת שכר המשרתים לשכר הממוצע וציין כי לאחר אישור החוק הנוכחי, שייתן מענה מיידי לצרכי השעה, תפעל הוועדה לקידום המהלך מול משרדי הממשלה.

פזית תדהר, משרד הביטחון: "התיקון הזה הוא חלק מהחלטת ממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, בתקציב של כמעט מיליארד ₪, שמטרתה לתת מענה וסיוע לאנשי המילואים שגויסו בצו 8 בשל המלחמה. חלק נוסף של ההחלטה הוא קרן לסיוע לאנשי מילואים שנגרמו להם נזקים כלכליים, החזרים על כרטיסי טיסה, הפרשי שכר אל מול משרתים שמרכז חייהם ופרנסתם בחו"ל ועוד. הנושא של התגמול המזערי נמצא על שולחנו של המשרד והצבא לא מעט זמן, יש רצון להסדיר את זה וגם הצמדה לשכר הממוצע נדון, מקווים שנצליח לקדם את זה לאחר המלחמה. המטרה הייתה להגיע כרגע לפתרון זמני, ברור שהוא לא מספק אבל עדיף כרגע לקדם אותו לתקופה זמנית מאשר שלא יהיה שום תיקון".

ח"כ משה טור פז, שהגיע בעצמו ישירות משירות מילואים אמר: "בכל פעם שהנושא של הצמדה לשכר הממוצע עלה לדיון משרד הביטחון לא עמד לצידם של אנשי המילואים. אני מצפה ממשרד הביטחון שיהיה הראשון שיעמוד על זכויותיהם של אנשי המילואים ולא שאנחנו נילחם עבורם. ח"כ טור פז הציע כי החל מ-30 ימי שירות, כנגד כל עשרה ימי שירות ישולם למשרת שכר על יום נוסף, בכדי לאפשר לו ימי מנוחה והתארגנות לפני חזרתו לעבודה. נציגי משרד הביטחון הסבירו כי קיימים כבר היום מספר מנגנונים המתגמלים כספית משרתים כנגד שירות מילואים ממושך, החל מעשרה ימי שירות, בהם מענק של כ-5,600 ₪ למי שמשרתים מעל 37 ימים בשנה. עם זאת הבהירו כי אם תהיה הימשכות של הלחימה ויעלה כי אלה אינם מספקים מענה מספק למשרתים, יפעל המשרד לגיבוש מענים נוספים".

לשאלת ח"כ מאיר כהן, פירט נציג אגף התקציבים במשרד האוצר עלי בינג את התגמולים להם זכאי אדם המשרת במילואים חודש ימים, בנוסף לתגמול הבסיסי בגין שירותו: לדבריו יקבל המשרת מענק של 1250 ₪, ומענק אחיד נוסף לכלל המשרתים על סך 1100 ₪. במידה ויש לו ילדים מתחת לגיל 14 – 2000 ₪ נוספים וכן תגמול נוסף על שירות ממושך על סך 4230 ש"ח. בסה"כ, אמר, יקבל המשרת 8,580 ש"ח, מעבר לתגמול הבסיסי שיקבע על פי שכרו.

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים התייחס לקרן הפיצויים שתקום מתוקף החלטת הממשלה: "הקרן תוקצבה ב-70 מיליון ₪. קראנו שגם התגמולים למשפחות יכנסו לקרן הזאת ואם כך זה לא יספיק. גם אחרי צוק איתן הוקמה קרן כזאת של 30 מיליון ₪ וחצי ממנה לא מומש בגל תקנון דרקוני שלא אפשר לממש אותה. אנחנו מבקשים להיות חלק מגיבוש התקנון של הקרן הזאת כדי למנוע חזרה של המצב הזה". באשר להצמדת התגמול המזערי לשכר הממוצע במשק אמר: "אנחנו נאבקים על הנושא הזה כבר שנים רבות. משרדי האוצר והביטחון דוחים אותנו בקש ואם הוועדה לא תעקוב אחרי הנושא זה יתמסמס".

הצעת החוק אושרה לקריאה שניה ושלישית ותעלה להצבעה במליאת הכנסת.