בליל 'הושענא רבא' בעריכת הטיש באושפיזין דדוד בסוכה הגדולה בחצר בית המדרש של בעלזא בירושלים, אמר האדמו"ר דבר תורה על המזמור בתהילים 'לדוד ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה', שנהוג בבעלזא לזמר את מזמור הזה בסעודת יום הושענא רבא.

בשונה מכל שנה, שהרבי נוהג לומר דבר תורה על הפסוק 'פנה אל תפילת הערער ולא בזה את תפילתם' עם המעשה שהיה אצל הבעש"ט פעם בעת נעילה ביום הכיפורים שהיה בעל תשובה שלא הגיע לביהמ"ד כל היום כיפור ורק בעת נעילה הגיע לביהמ"ד, הרבי אמר דבר תורה והזכיר את דבר התורה שאמר כ"ק מרן מהר"א זי"ע מאביו כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע: "'המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה', שדוד המלך התפלל שהיהודים גם אלו הנמצאים במדרגה הכי קטנה ינצחו במלחמה וזהו 'אצבעותי למלחמה'. האדמו"ר שליט"א פירש את המשך המזמור 'חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי', שדוד המלך התפלל שהקב"ה יעשה שעמי – בני ישראל יהיו מוכנעים תחתיו 'הרודד עמי תחתי', ואזי לא יצטרכו להגיע למלחמות ונצחון".

רק בצהרי היום בשמחת תורה שהמידע אודות המצב בדרום התחיל להגיע מכל הכיוונים הבינו החסידים את פשר הדבר תורה שאמר הרבי, בשונה מכל שנה. ביום הושענא רבא לפני כניסת החג לא נפרד הרבי מהסוכה כבכל שנה ושנה ורק במוצאי שמחת תורה נכנס לסוכה במעונו להיפרד מהסוכה.

במוצאי שמחת תורה הרבי לא אמר את ה"שטייעדיגע תורה" המפורסם שאומר כל שנה ונפרד מאלפי החסידים לאחר הבדלה בדברי פרידה קצרים: "השי"ת יעזור שיהיה לכולכם א גוטע וואך, א געזונטע וואך און א פרייליכע וואך, ושכולם יהיו בריאים ושלמים, שיסעו לחיים ולשלום. השי"ת יעזור שיהיה שלום בעולם, ושהערבים לא יוכלו להרע לבני ישראל ושינחלו מפלה גדולה, ושבני ישראל יישמרו מכל צער ומכל נזק. א גוטע וואך און א גוט יאהר פאר אלע אידן".