במענה לפניות שהגיעו ללשכת הרב הראשי לישראל הגר״ד לאו בימים האחרונים לקראת תחילת אמירת הסליחות בעניין אמירת סליחות עם כלי נגינה השיב הרב הראשי, ״התופעה של שילוב הסליחות עם כלי נגינה אינה חדשה והיא קיימת. שאלתך האם נכון הדבר לעשותו. מלכתחילה ראוי להקפיד על אופן אמירת הסליחות כפי שנאמרו עד העת האחרונה בנוסח המקובל מדורות ללא כלי נגינה וכפי שלמדנו "עיקר נגינה בפה". אולם היות שישנם מי שכלי הנגינה מוסיפים להם תחושה כיסופים לתפילה אין למנוע את הדבר.״

עוד מוסיף הרב הראשי: ״המאבק שנוהל בזמנו נגד שילוב כלי נגינה היה בגלל שזה היה האופן בו התפללו הרפורמים שהחדירו אלמנטים זרים וזו הייתה התפילה בכנסיות עם נגינת עוגב, ואסרו הדבר משום "בחוקותיהם לא תלכו". גדולי ישראל שאסרו הכנסת כלי נגינה לבית הכנסת בשבת ובמועד אסרו גם אם המנגן אינו יהודי, הם ראו בכך הרס בחומת הדת. אולם הגרד"צ הופמן בספרו שו"ת מלמד להועיל (סי' טז) דן בשאלה מה הדין בימות החול. ובין שאר דבריו הוא מביא כאלה שהתירו את הדבר, ביניהם דייני ביה"ד דפראג. הוא אף מוסיף שנהגו בקהילתם לנגן בכלי זמר בקבלת שבת וחייבו להפסיק חצי שעה קודם ברכו".

ומסיים הרב הראשי את מכתבו ומציין: ״היום הדבר נשתקע ולא נראה שליווי אמירת הסליחות עם נגינת גיטרות או כינור יש בו משום מנהגי הגויים. כמסורת הדורות, עוגב נאסור גם היום בשל חוקות הגויים. אבל שאר כלי נגינה אפשר להתיר.״