בליל 'כל נדרי', כשבית הכנסת כולו לבוש לבן, פתח הצדיק רבי הערצקל'ה מראצפרט את דלתות ארון הקודש, כדי לשאת דרשה מעוררת השראה ליום הכיפורים. עם הטלית פרושה מעל ראשו, הוא פנה אל הקהל וסיפר סיפור מרגש שחווה במו עיניו במהלך מסעותיו.

ב"טענצעלע", מוישי שוורץ מעביר היטב את מהות המסר העמוק של רבי הערצקל'ה – כוחו של הריקוד שמשנה דברים. דרך מנגינות קסומות ומילים מרגשות, השיר מחדד את רעיון האמונה של הצדיק, שכל בעיה יכולה להיפתר, וכל חוב יכול להיפרע דרך שפת הריקוד המאחדת. "טענצעלע" מזכיר לנו, שגם מול אתגרי החיים היום יומיים, הריקוד יכול לעורר שמחה, לרפא לבבות ולהאיר את נשמותינו.