היום התפרסם מדד הקול הישראלי לחודש יולי 2023, שנערך על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. המדד, המתפרסם אחת לחודש, בוחן את עמדות האזרחים בסוגיות מרכזיות. עורכי המדד, פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מציינים כי: "אמנם ממצאים רבים מוכיחים על המשך ואף על העמקת הקיטוב בעמדות שני הגושים העיקריים – מצביעי מפלגות הקואליציה ומצביעי מפלגות האופוזיציה, ואולם במקביל אפשר למצוא גם גורמים מרסנים. למשל, הרוב בשני הצדדים שהיה מעדיף מציאת פשרה לפני שחוק ביטול עילת הסבירות עבר במתכונתו הנוקשה, וכן היחס הלא מחמיר יחסית, כולל בימין, לגבי אנשי מילואים מתנדבים שלא מתייצבים כאשר הם נקראים לשירות".

הממצאים העיקריים: 38% ו-36% מהציבור בישראל אופטימיים הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון, בהתאמה.

בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה רמת האופטימיות היא נמוכה בשני המובנים (11% ו-15%), ובקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הרוב הם אופטימיים (69% ו-60%). גם מצב הרוח האישי של המשיבים מתפלג באופן דומה – בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה 67% מדווחים על מצב רוח רע, בעוד 63% ממצביעי מפלגות הקואליציה מדווחים על מצב רוח רגיל. הפער בין שני הגושים בא לכדי ביטוי בולט מאוד גם בהערכת השפעת ביטול חוק עילת הסבירות – בעוד ש-91% ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים כי מדובר בחוק רע לישראל, 72% מצבעי מפלגות הקואליציה סבורים שמדובר בחוק טוב למדינה.

ועם זאת, 68% מכלל המדגם ורוב בקרב מצביעי שני הגושים היו מעדיפים שהייתה מושגת פשרה בטרם חקיקת החוק כדי לרכך אותו (62% ממצביעי הקואליציה ו-80% ממצביעי האופוזיציה). מצביעי האופוזיציה מביעים אי שביעות רצון גבוהה מאוד מהנהגתם, לעומת מצביעי הקואליציה. בכלל המדגם 46% מתנגדים לרעיון של ממשלת חירום בראשות נתניהו שבה מפלגות המרכז יחליפו את מפלגת הציונות הדתית, 39% תומכים במהלך כזה.

42% מכלל המדגם סבורים כי תפקוד המשטרה בהפגנות הוא רע, לעומת 30% שחשבו כך בחודש מרץ השנה. 64.5% סבורים כי הממשלה תמשיך במהלכי החקיקה מיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא או שתאט אותם מעט, ורק 17% סבורים שהיא תצמצם את המהלך או תפסיק אותו בכלל. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, 62.5% אינם חוששים שאזהרות חברות האשראי להוריד את הדירוג של ישראל יפגע בהם קשות כלכלית. לעומת זאת בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה 59% חוששים מכך.

מצב הרוח האישי: על רקע הממצאים הללו שאלו: "מה מצב הרוח שלך בימים אלה?" בכלל המדגם נמצאו שתי קבוצות זהות בגודלן: מי שאמרו שמצב רוחם רגיל, לא טוב ולא רע מבדרך כלל, ומי שאמרו שמצב רוחם רע מהרגיל. רק מיעוט קטן ענו שמצב רוחם טוב מהרגיל. ושוב, מצאו הבדל גדול מאוד בין מצביעי מפלגות הקואליציה למצביעי מפלגות האופוזיציה: בקרב הראשונים הרוב העידו שמצב רוחם רגיל, אבל בקרב האחרונים הרוב אמרו שמצב רוחם רע מהרגיל.

פילוח מצב הרוח האישי לפי מחנות פוליטיים מראה רוב בשמאל (75%) העידו כי מצב רוחם רע מהרגיל, במרכז קצת פחות ממחצית דיווחו כך (48.5%), אבל בימין רק למיעוט קטן מצב רוח רע מהרגיל (23%).

לאחר שעבר בכנסת החוק לביטול עילת הסבירות, בו תמכו כל חברי הקואליציה וכל חברי האופוזיציה נעדרו מההצבעה במחאה על החוק, שאלו עורכי הסקר: "לדעתך, האם החוק לביטול עילת הסבירות הוא טוב או רע לדמוקרטיה הישראלית?". כשליש מהמרואיינים ציינו כי החוק טוב (35%) בעוד הרוב ציינו כי החוק לביטול עילת הסבירות רע לדמוקרטיה הישראלית (60.5%).

רוב גדול ממי שהצביעו למפלגות הקואליציה סבורים כי החוק הוא חוק טוב, לעומת מיעוט ממצביעי מפלגות האופוזיציה שסבורים זאת.

האם היה צריך להתפשר ערב החקיקה? בכלל המדגם רוב של למעלה משני שלישים (68%) היו מעדיפים שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה. מצאנו רוב ניכר לכך הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה. בקרב האחרונים שיעור המסכימים בצורך בפשרה מוסכמת היה גבוה יותר. האם היה רצוי או לא רצוי שהקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות לפשרה מוסכמת לפני ההצבעה כדי לרכך את הצעת החוק שבסופו של דבר אושרה? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות 2022)

ציונים לראשי הקואליציה והאופוזיציה בהתארגנות להעברת החוק: בכלל המדגם כמחצית נתנו לראשי הקואליציה ציון די רע ורע מאוד, ואילו הרוב נתנו ציונים אלה לראשי האופוזיציה. ואולם, שעה שרק כרבע ממצביעי מפלגות הקואליציה נתנו ציונים גרועים להנהגת הקואליציה, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה למעלה ממחצית נתנו ציונים כאלה להנהגתם. כלומר, בעוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה יש שביעות רצון מהנהגת הגוש, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש אי נחת רבה מאופן המארגנות הנהגת הגוש להצבעה על חוק ביטול עילת הסבירות.

אי התייצבות למילואים: נוכח הוויכוח הציבורי העז שהתנהל בנושא בשבועות האחרונים על התגובה הראויה להמשך המהלך החקיקתי של הממשלה שאלו: "אם איש מילואים לא התייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צה"ל להגיב?". בכלל המדגם הייתה רמה גבוהה ביותר של אי-ודאות (כחמישית מהמרואיינים), והשאר מתחלקים במידה די שווה בין 3 אפשרויות שהוצגו בפניהם: לנקוט נגדו צעדים משמעתיים אך להשאירו בשירות (29%), להבליג ולהכיל את עמדתו (28%) או להדיח אותו מיידית משירות (21%). גם כאן יש הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים.

מדינת ישראל במצב חירום? רוב המרואיינים (58%) סבורים כי מדינת ישראל נמצאת כיום במצב חירום, לעומת שליש בלבד הסבורים ההיפך. פילוחים דמוגרפיים חשפו שוב פערים בראיית המציאות הנוכחית בין הקבוצות השונות בחברה: רוב מוחלט ממצביעי האופוזיציה סבורים כי ישראל ניצבת בפני מצב חירום לעומת פחות משליש מאלה שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה.

הפתרון – ממשלת חירום? על רקע תחושת החירום של ציבורים ניכרים בחברה, רצו לדעת האם הפתרון הוא ממשלת חירום בראשות נתניהו, בה יהיו חברות מפלגות המרכז, המחנה הממלכתי ויש עתיד, במקום מפלגת הציונות הדתית. קצת פחות ממחצית מתנגדים למהלך כזה (46%), שיעור לא קטן בהרבה דווקא תומך בו (39%).

שאלה זו נשאלה פעמיים, לפני שנחקק סופית החוק לצמצום עילת הסבירות ובפעם השנייה לאחר סיום הליך החקיקה. בין שתי המדידות נמצאו אמנם הבדלים קלים בלבד, אבל הבולטים שבהם הם הירידה של 6% בתמיכת מצביעי מפלגות הקואליציה בשינוי הרכב הממשלה, לעומת עלייה של 6% בתמיכת מצביעי מפלגות האופוזיציה ברעיון זה.

מפילוח התמיכה או ההתנגדות להקמת ממשלת חירום עם ההסכמה או ההתנגדות להגדרת המצב הנוכחי כמצב חירום עולה כי כמעט מחצית (47%) ממי שמגדירים את המצב הנוכחי כמצב חירום גם תומכים בהקמת ממשלת חירום לאומית, לעומת רק כרבע (27%) מאלה שסבורים כי המצב הנוכחי אינו מצב חירום.

תפקוד המשטרה: מראשיתה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית בינואר תפקוד המשטרה נמצא במרכז תשומת הלב הציבורית. חזרו הפעם על שאלה ששאלנו בחודש מרץ: "על סולם שבין 1=גרוע ו-5= מצוין, איזה ציון היית נותן למשטרה על תפקודה באירועי המחאה בחודשים האחרונים?".

עתיד החקיקה: שאלו: "מה לדעתך תעשה הממשלה עכשיו בנוגע לתוכנית החקיקה שהובילו לוין ורוטמן?". התשובה הנפוצה, שליש מהמרואיינים, היא שהממשלה תמשיך בחקיקה מיד עם פתיחת מושב הכנסת הבא, שיעור דומה (31.5%) סבורים כי הממשלה תמשיך בחקיקה, רק תעשה זאת בקצב איטי יותר. 13% ציינו כי הממשלה תקפיא את החקיקה לתקופה קצובה, ורק מיעוט זעום (4%) סבורים כי הממשלה תגנוז את המשך החקיקה .

פילוח התשובות לפי הצבעה בבחירות האחרונות מעלה את החשש של מצביעי מפלגות האופוזיציה – כמעט מחציתם (45%) סבורים כי מיד עם תחילת המושב הבא של הכנסת תמשך החקיקה של חוקי הרפורמה המשפטית, ורק 14% מהם ציינו כי החוקים יוקפאו לחצי שנה עד שנה או שייגנזו. מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה היא כי החקיקה תמשך אך בקצב איטי יותר, ופחות מרבע (23%) ציינו כי החקיקה תימשך מיד עם פתיחת המושב הבא של הכנסת.

עתיד המחאה: שאלו מה, לדעת הציבור, יהיה עתידה של המחאה נגד הרפורמה המשפטית. רוב המרואיינים ציינו כי המחאה תתחזק (56%) בעוד שיעור הסבורים כי היא תיחלש הוא קטן (28%). בתשובות לשאלה זו בולטות תשובות הקצה – שליש ציינו כי להערכתם המחאה תתחזק מאוד לעומת 8% בלבד שציינו כי היא תיחלש מאוד.

עתיד הכלכלה: על רקע אזהרות הדירוג שקיבלה כלכלת ישראל מכמה סוכנויות דירוג הכלכלי מהגדולות בעולם, שאלו: "להערכתך, באיזה אופן האזהרות של סוכנויות הדירוג הכלכלי, דוגמת מוּדִיס, יפגעו בכלכלה הישראלית כך שגם מצבך הכלכלי האישי ייפגע?".

כמחצית מהמרואיינים סבורים כי עקב הרפורמה המשפטית תיפגע כלכלת ישראל, דבר אשר יפגע במצבם הכלכלי האישי: מעל שליש (35%) סבורים כי הפגיעה תהיה די רבה או רבה מאוד ועוד 14% שהפגיעה תהיה בינונית (סך הכול 49%). 15% סבורים שמצבם הכלכלי ייפגע במידה מעטה בלבד ו-22% שקידום הרפורמה המשפטית לא ייפגע כלל במצבם הכלכלי האישי (סך הכול 37%).

בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה התשובה הנפוצה ביותר היא כי מצבם הכלכלי כלל לא ישתנה (42.5%). מנגד, רוב (59%) מי שהצביעו לאחת ממפלגות האופוזיציה סבורים כי בעקבות הרפורמה המשפטית מצבם הכלכלי ייפגע במידה רבה, ורק 4% ציינו כי מצבם הכלכלי לא ייפגע כלל.

עוד נמצא כי מעל שני שליש מהמרואיינים הערבים (68%) סבורים כי מצבם הכלכלי האישי ייפגע במידה די רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 28% מהיהודים הסבורים זאת.

מדד הקול הישראל יולי 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה.

בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 30/7-1/8/2023 רואיינו 615 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.55% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג.