פרשת בזק: הפרקליטות הגישה היום (שלישי) לבית המשפט העליון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שזיכתה את הנאשמים בפרשה מסעיפי מרמה והפרת אמונים ועבירות דיווח תוך קביעה שכתב האישום לא מגלה אשמה באותן עבירות.

לטענת המדינה "כתב האישום מגולל מסכת חמורה של פעולות מרמה שביצעו המשיבים נגד מוסדות חברת בזק ונגד ציבור המשקיעים תוך הפרת חובת האמונים שלהם כלפי בזק, וקיבלו בכך מידע שהיה גלום בו יתרון תחרותי בניהול המשא ומתן. במסגרת הודעת הערעור מתבקש בית המשפט לקבוע כי שגה בית המשפט במסקנתו, שיש לבטל את האישומים".

כזכור במהלך שנת 2020 הוגש נגד אלוביץ' ואח' כתב אישום הכולל שלושה אישומים. ברקע הדברים תואר בכתב האישום מערך השליטה במספר חברות וכן שתי עסקאות. עסקת בזק-יס לרכישת מניות חברת יס שהוחזקו על ידי קבוצת יורוקום, בידי חברת בזק ועסקת יס-חלל לרכישת מקטעי לוויין לצורך פעילותה השוטפת של יס. כאשר שאול ואור אלוביץ' היו בעלי עניין אישי בשתי העסקאות ושורר היה בעל עניין אישי בעסקה הראשונה. על רקע האמור החליט דירקטוריון בזק בכל אחד מהמקרים להקים ועדה מיוחדת בלתי תלויה, שתורכב מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, שמטרתה לבחון חלופות להתקשרויות ולנהל את המשא ומתן בשם חברת בזק, וזאת על מנת להבטיח קיומו של הליך תחרותי ובלתי תלוי בכל הנוגע לעסקה בין בזק לבין נושא משרה ובעל שליטה בה. במהלך כל תקופת עבודתן של שתי הוועדות הבלתי תלויות, עת שימשה יוכלמן כמזכירת הוועדות, היא נהגה להדליף לשאול ולאור אלוביץ' ולשורר מידע חסוי שהיה גלום בו יתרון תחרותי במו"מ. "במעשיהם ביצעו המשיבים עבירות של קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן הכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את ציבור".

בית המשפט המחוזי בת"א קיבל את הטענות המקדמיות וביטל את האישומים נגד אלוביץ ובכירים בחברה בסעיפים מרמה והפרת אמונים ועבירות דיווח וקבע כי כתב האישום לא מגלה אשמה באותן עבירות. השופטת מיכל אגמון גונן כתבה כי המאשימה לא הציגה בכתב האישום מקור לחובת סודיות של דיוני הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה בבזק על מנת לבחון את עסקת בעלי העניין.

השופטת נזפה בתביעה וקבעה בנוסף כי "האישומים השני והשלישי הוגשו במקום שבו לא נחצה הרף הפלילי ולא היה מקום להגיש בגינם כתב אישום".

במסגרת הודעת הערעור שהגישה עו"ד רחל מטר, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ועו"ד שרית משגב נטען כי "בית המשפט קמא שגה בקביעתו היסודית, כי לא קיימת חובת סודיות על דיוניה של וועדה בלתי תלויה ועל המידע שנדון בה- כך בכלל וכך בוועדות הקונקרטיות שבהן עוסקים האישומים בפרט. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות הדין בעניין זה וכי חובת הסודיות היא מאפיין מרכזי של מוסד זה, בלעדיה אַיִן לצורך מימוש תכליות הוועדה כמוסד המדמה הליך תחרותי בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות. עוד טענה המדינה כי מוסדות החברה ראו את דיוני הוועדה כסודיים, וכי לא היה מקום לבטל את האישומים בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך, נוכח התכלית של גילוי נאות העומדת בסיס חובות אלה.

עוד נטען כי בית המשפט שגה בבטלו את האישומים מהטעם שהמיוחס בהם אינו מתאים לאכיפה פלילית ויש להותירו במישור האזרחי, שכן כתב האישום מייחס למשיבים מעשים חמורים המצדיקים שימוש בכלים פליליים ובכל אופן לא ניתן לבחון טענה זו טרם שמיעת העדויות.