פנייה נוספת לגורמי אכיפת החוק בנושא תנאי המעצר: עורכי הדין נדב גדליהו ושמואל הורביץ הגישו התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים, בעניין "המדיניות האסורה של תחנת לב הבירה ביחס לעצורים חרדים".

בפנייתם, שהוגשה לשר לביטחון הפנים, שר המשפטים, מפכ"ל המשטרה והיועצת המשפטית לממשלה, מזכירים עורכי הדין את פנייתם הקודמת בנושא, בשם עמותת "באמונתו יחיה", בה הלינו כי בתחנת לב הבירה בירושלים, "בניגוד לכל שאר התחנות ברחבי הארץ ובאופן שיטתי" – חרדים נעצרים באלימות, תוך הותרתם לשהייה בלילה במעצר, מניעה של שינה, לעיתים ללא שירותים ותוך מניעת הכנסת מזון כשר או תפילין מהודרות.

במכתבם, כותבים עורכי הדין הורביץ וגדליהו כי עצורים חרדים זוכים לעיתים קרובות ליחס אלים, אף שהם משוחררים ע"י בית המשפט כבר למחרת, תוך שנמנע מהם קבלת מזון או תפילין במעצר. כך באחד המקרים עלה כי הופעלה נגד שני עצורים אלימות חריגה בעת מעצרם, כאשר למחרת בבוקר ביקשה המשטרה עצמה לשחררם בתנאים, כותבים עורכי הדין.

באירוע אחר מדצמבר 2021 הלין עצור כי נעצר ללא סיבה, לא ניתן לו מזון ולא הוצעו לו מים. המשטרה בתגובה אמרה כי הוצע לו והוא סרב, אך לא "התייחסה לכך שלא הוצע לו מזון בהכשר המתאים".

עו"ד שמואל הורביץ

באדיבות המצלם

במקרה נוסף, הוכנס עצור ע"י בלשים למעצר והוכה על ידם במשך 5-6 דקות, כך טוענים עורכי הדין בפנייתם. מאוחר יותר בית המשפט שחרר אותו תוך שציין כי לא קיימת מסוכנות מצידו.

בפנייתם מציינים עורכי הדין כי שופטת בית משפט השלום בירושלים, עדי בר-טל ביקשה להעביר למפקד המחוז במשטרה מספר פעמים אודות הסוגיה, אך "נדמה שלא נעשה דבר חרף פניות כבוד השופטת בר טל".

אחד המעצרים, שבוצע במסגרת המחאות בעניין ועדת הרבנים לענייני תקשורת, ממחיש לטענת עורכי הדין את "המגמה של תחנת לב הבירה להשתמש בתנאי המעצר ככלי להרתיע המשך מחאות". אגב כך הם מציינים כי באותה פרשה שוחררו 12 עצורים בתאני הרחקה בסיסיים. מה שמעיד לכאורה כי לא הייתה סיבה של ממש לעצור אותם (י.ר).

במקרה מדאיג אחר, כותבים גדליהו והורביץ – התעלף קטין לאחר שהתייבש ופראמדיק מד"א הצהיר בבית המשפט כי הקטין היה נראה מיובש ובמצב של תת סוכר בדם, וזאת לאחר שסירבו להכניס לו אוכל מהדרין. השופט מינטקביץ הורה על שחרורו חרף סירובו להזדהות, הואיל והוא זקוק לטיפול רפואי.

במקרה נוסף, ב-22 ביוני השנה, נעצר אדם בשעה 21:25 בחשד להפרעה לעבודות הרכבת הקלה ושוחרר יומיים מאוחר יותר ב-24 ביוני בשעה 17:30 (בערב שבת).

עורכי הדין כותבים כי את הלילה הראשון נאלץ העצור להעביר על רצפת תא שהייה קטן ומואר בתחנת לב הבירה, יחד עם תשעה אחרים. רק למחרת מעצרו – בשש בבוקר, 18 שעות לאחר שאכל לאחרונה – ניתנה לו לאכול לחמנייה שהוכנסה ע"י איש הקהילה. הפעם הבאה שאכל דבר מה – הייתה אחרי 14 שעות, אז קיבל 'בייגלה'. בשעה 22 הוא הועבר ל"מגרש הרוסים", אך הואיל ועבר זמן ארוחת ערב זכה לאכול רק למחרת בשעה 8 בבוקר.

עוד כותבים גדליהו והורביץ כי במהלך כל שהותו בתחנה נאלץ להמתין בין חצי שעה לשעה לצורך שימוש בשירותים, וכי רק במקרה לאחד העצורים היו תפילין מהודרות וכך הסתייע בידו להתפלל בבוקר הראשון, אך בבוקר השני שב"ס סירבו להעביר לו את התפילין שהיו ביד חבריו בתא והוצעו לו תפילין בהכשר לא מספק.

עו"ד נדב גדליהו | צילום: באדיבות המצלם

באדיבות המצלם

בנוסף, חרף החלטת בית המשפט לאפשר לו שיחות טלפון להסדיר את תנאי שחרורו – השוטרים סירבו ליתן לו לעשות זאת. "מה שגרם לכך שנאלץ לשהות במעצר יממה נוספת".

עורכי הדין מביאים בפנייתם דוגמאות נוספות ומקרים מפורטים נוספים, מהם עולה תמונה מדאיגה של אלימות שוטרים במעצרים, מעצרים בתנאים בלתי חוקיים, אי ביצוע החלטות שיפוטיות חד משמעיות, עינוי שינה, אוכל ושתיה, אי סיפוק צרכים אנושיים בסיסיים כגון שירותים, כיור ומקלחת ופגיעה בפולחן הדת.

"מה שקורה בשנה האחרונה בתחנת לב הבירה הוא כתם על מדינת ישראל. מדובר בהפרת זכויות אדם ללא כל סמכות. התירוץ של 'עומס' אינו יכול להצדיק את הפרת זכויות האזרח שנעשים שם. לא יתכן שהגוף שאמון על אכיפת החוק דרוס אותו בצורה כל כך מבזה", כותבים עורכי הדין.

בפנייתם, הם דורשים להטמיע במשטרה שורה של נהלים מחייבים למניעת הישנות אותם מקרים חמורים של הפרת זכויות בסיסיות.

הם דורשים להסדיר בנוהל מחייב כי כל החלטה שניתנה לשב"ס רלוונטית גם למשטרה ככל שהעצורים בחזקתה, לרבות הוראת בית משפט לאפשר שיחות טלפון.

כמו כן, הם דורשים לספק אוכל בהכשר בד"ץ לעצורים, להסדיר משמרת קבועה ומאורגנת שתספק תפילין מהודרות לעצורים, ולהסדיר בנוהל מחייב כי יסופק לכל שוהה בקבוק מים כל ארבע שעות.

בנוסף, דורשים עורכי הדין להסדיר נוהל מחייב שלכל עצור תינתן גישה לשירותים ובפרט מיד בעת הגעתו לתחנה. "לכל הפחות יש לאפשר לכל עצור בעת הגעתו גישה וגישה כל שעתיים לכל היותר".

עוד הם דורשים, להטמיע נוהל מחייב כי ככל ולא ניתן לשמר טמפרטורה הנמוכה מ-26 מעלות בתנאי השהיה – העצורים יועברו לחדר אחר או ישוחררו, וכן להסדיר חדר או מקום עם מזרנים לצורך לינה בלילה, כאשר במקרה שאין מקום להלין עצור – הוא ישוחרר.

ובנוסף, הם דרושים להטמיע נוהל מחייב כי בשעות החשיכה תבוצע החשכה של אזור שהיית העצורים על מנת שלא למנוע מהם שינה.

כן דורשים עורכי הדין בשם עמותת "באמונתו יחיה" – להעמיד לדין משמעתי את כל השוטרים אשר גרמו במעשה או במחדל לפגיעה החמורה בזכויות העצורים שפורטו בפנייה.

ממשטרת ישראל נמסר: "מתוקף תפקידה, משטרת ישראל אוכפת את החוק ומגנה על הציבור מפני חשודים ועבריינים המבצעים עבירות ופשיעה על כל גווניה. לצד חתירה לחקר האמת ומיצוי הדין עם המעורבים, המשטרה פועלת להקפדה על זכויותיהם של עצורים בכל מהלך ההליך הפלילי.

"האחריות לתחום כליאת עצורים בישראל היא של שירות בתי הסוהר, וזה תפקידו. לצערנו, בתקופה האחרונה קיימת מצוקה קשה ומוכרת של מקומות כליאת עצורים ברחבי הארץ, והמשטרה נאלצת בעל כורכה להחזיק ולשמור על העצורים בתאי שהייה במשך מספר שעות או לילה שלם, עד להבאתם לבית משפט לדיון בבקשה להארכת מעצרם או הטלת תנאים מגבילים משמעותיים שבסמכות בימ״ש עפ״י חוק.

"לא ייתכן כי העובדה שקיימת באזור מצוקה קשה של מקומות כליאה, בעיה שידועה למי שאמון על כליאת עצורים בישראל – תמנע מהמשטרה לעצור חשודים בביצוע עבירות בנות מעצר או תוביל לשחרור חשודים שנשקפת מהם מסוכנות לציבור, שקיים חשש להימלטותם מהדין, שקיים חשש שישבשו חקירה וכיו״ב".

נזכיר כי השבוע הוגשו לגורמי אכיפת החוק פניות דומות בנושא זה מטעם הסניגוריה הציבורית וכן מטעם האגודה לזכויות האזרח.

במכתב ליועמ"ש לממשלה ולשר הבט"פ, תיארה גם הסניגורית הציבורית אירועים בהם הולנו עצורים על כיסא או מזרן ובמקרה מסוים אף דווח על החזקה של עצור במשך שעות ארוכות בניידת משטרה. לדבריה נטען כי תנאי השהייה בתחנות המשטרה אינם מיועדים להלנה ובחלקם אין שירותים. כמו כן דווח על מניעת מזון, שינה ותרופות.