דברים שלא מדברים 

מובן בהחלט שלכולם קשה לחזור לשגרה אחרי תקופה רוויה במאורעות מיוחדים ובידיעה שהחורף הולך להיות ארוך קר ובעיני אנשים מסוימים גם קצת מדכא. בניסיון להקל על הפרידה מהתקופה היפה אנשים בד"כ מדברים עליה בגעגוע כאילו הייתה לפני הרבה שנים ולא רק לפני כמה שבועות. 

החזרה לפעילות יומיומית רגילה קשה במיוחד לנבחרי הציבור שנאלצים לשוב ולהתכנס בכנסת אחרי חודשיים של העלבות מרחוק באמצעות הודעות לעיתונות שיוחלפו בלית ברירה בהטחת כל הדעות המנוגדות בצירוף מחמאות לא מחמיאות פנים מול פנים ובתקווה שהצגת התו הירוק הלא מחייבת בכניסה לא תהפוך בטעות לתו סגול מתחת לעין… 

כמי שהביט מהצד אחרי פתיחת מושב החורף של הכנסת השבוע וגם היה מוכן להקדיש מזמנו היקר כדי להקשיב למה שנאמר בחלקו הרגוע והמכובד יחסית של הדיון אני חייב להביע על ההתחלה את דעתי האישית שהכותרת שחבל שלא יצאה משם בעצמה מספקת התחבאה דווקא בנאומו הראשון של ח"כ לשעבר יצחק הרצוג כנשיא המדינה שבו הזכיר לחברי הכנסת שהציבור רואה ושומע אותם ומצפה מהם להתנהגות מכובדת. עכשיו חובה לבצע הפסקה קצרה לצחוק שלא נשמע במליאה- אך  אין ספק שכלל חברי הכנסת שנכחו שם כולל המוזמנים ביציע שעוסקים בספורט ומבינים משהו בהעמדת פנים הבינו עד כמה המשפט הזה לא מתאים לאלה שהמילה חבר מופיעה בתארם ועסוקים רוב ימות השנה בלריב ולהתנצח ועליהם כנראה נאמר המשפט הידוע "אם חברים כאלה- מי צריך אויבים". 

נפתלי בנט

פלאש 90

הדבר שעשה הרבה מאד רעש עד כדי כאב ראש המוסד היה הקטע השתול במזיד ובתכנון מראש בנאום רה"מ הנוכחי נפתלי בנט שהחליט משום מה לספר לכולם על מבצע מודיעיני שנערך לאחרונה בניסיון לחשוף מידע חדש על גורלו של הנווט הנעדר כבר שנים רבות רון ארד. נכון שהנושא כבר זכה לביקורת מקיר לקיר במסדרונות הכנסת ונכון שלשכת רה"מ מיהרה להבהיר שהסיבה לחשיפת המידע לא הייתה פוליטית אלא רק כדי להביע הערכה לאנשי המוסד(אז למה אנחנו לא שומעים עליהם בחדשות כל יום? רגע, יכול להיות שזה בגלל שהם עוסקים בנושאים רגישים וחשאיים או שהם סתם מתנשאים? בהזדמנות ראשונה שאפגוש מישהו מיחידה שושואית אשאל אותו למה הוא לא עונה לי ברור כשאני שואל מה הוא עושה בצבא. בטח תהיה לו תשובה טובה על זה) וגם על ההסבר המקורי הזה שבהחלטת רה"מ להצהיר בשידור חי מהכנסת על מבצע ביטחוני רגיש במדינת אויב שלא ברור מה הושג בו לא היו מעורבים שיקולים פוליטיים לא נשמע מיד צחוקם של רוב חברי הכנסת למרות שזה בטח מה שעשו בכל מקום שהיו באותו רגע(כי אחרי הדיון הפותח והמיוחד אולם המליאה התרוקן כרגיל כי כולם צריכים לאגור כוחות לחורף קשה במיוחד). 

המסקנה הביקורתית היחידה שלי מנאום "מצב האומה" של בנט שמן הסתם יש כאלה שיעזו בסתר לבם לכנותו "נאום מצב האומלל" ובעיקר בענייני ביטחון הוא שלהבא מומלץ למי שידוע כמנסה בכל הזדמנות לאמץ את הצדדים המוצלחים באישיותו של "קודמו בתפקיד" לעשות כמוהו ולצלם בלשכתו נאומים קצרים ומוקלטים מראש על כל מה שקורה עם תגובה מדויקת ומשדרת ביטחון עצמי בזמן אמת. למה? כי זו הדרך היחידה להימנע מהפתעות וקריאות ביניים שקוטעות את חוט המחשבה של בנט על מה יעשה ביום שאחרי העברת התפקיד ללפיד, כי ככה אפשר לחתוך החוצה קטעים שיכולים לסבך את רה"מ של כולם עם כולם וגם עם עצמו מכיוון שהוא לא ממש יודע בזמן אמת מה בדיוק הוא רוצה לומר בעצם ולמה, וגם אפשר להוסיף לסרטים קצרים אלה אפקטים מיוחדים שידגישו טוב טוב את ההבטחה שלא יהיה סגר כי חשוב שהמדינה תישאר פתוחה והפה ישאר סגור. 

יש כמובן עוד יתרון קטן אך משמעותי לריבוי נאומים מצולמים. במצב קבוע כזה  הדוברים המוצלחים ביותר לא יצטרכו להכחיש כל הזמן שבנט חי בסרט…

חיבור מחדש לחיים ממש 

התקלה הגדולה והמפתיעה שחסמה את הגישה לרשתות החברתיות למשך יותר משש שעות  הייתה בעיני רבים מתנה משמיים ושיעור חשוב לחיים שהוכיח לנו עד כמה  הטכנולוגיה המתקדמת והמהירה מדי כבשה אותנו ושעבדה אותנו לצרכיה עד ששכחנו להעריך נכונה את הדברים הפשוטים שבחיים ואת השקט והשלווה שמגיעים לכולנו הרבה יותר משעה או שעתיים ביום בלי צפצופי התראות וסיפורים ומעשיות של חיינו המוחצנים לרבים בבחינת "אם אתה לא שם- אתה לא קיים" חלילה וחס והס מלהזכיר את אבדן הגישה אל הקיר שהוא תעודת הזהות של העידן החברתי המקוון והמהיר. 

החיבור מחדש לדברים כמו שליחת הודעות מהטלפון והשיחה עם אנשים בבית כי אי אפשר להגיע זמנית לאלה שרחוקים ממנו לימדה את כולם לקח חשוב בניצול הזמן הפנוי וההבנה שלפעמים בלי שבכלל מבחינים בזה חלק גדול מהיום מנוצל לטובת שהייה במרחבים לא מוגנים מוחצנים ומועצמים בהגזמה פראית עד שנדמה שכל מה שאנחנו עושים נועד רק כדי שיסתכלו עלינו ויביעו דעה מידית או מכל הדלת שתוציא אותנו מסבך הרשת ותפתח את עינינו לעולם האמיתי שזכינו להכיר מחדש לכמה שעות של שקט בלי יכולת למסרן לעדכן לצייץ ולהשתחץ. 

פלאפון • אילוסטרציה

הלימוד העצמי הטוב ביותר הוא להפוך כל תקלה להזדמנות למידה ותיקון ומכל חוויה ללמוד שיעור חדש לחיים ובמקרה הזה אני סבור שכל המתנתקים מהרשת מחוסר ברירה ומכורח המציאות המדומה וההזויה שלא ניתן להסבירה רוב הזמן למדו לכמה שעות לעשות דברים כדי לחוות אותם לעצמם ולא לכל העולם ולהבין שמי שהכי חשוב לשמור אתו על קשר נמצא במרחק חדר אחד ולא מעבר לים הוא. כי קרוב אלינו הדבר מאד בפינו ובלבבנו לעשותו. וזה מוביל אותי לתובנה האחרונה לשבוע זה… 

רואים את הקולות 

"כמה טוב שנפגשנו". זה השיר שהיה לדעתי מתאים ביותר להשמיע אך לא הושמע במופע המושקע והמכובד שב"ה ראיתי ושמעתי השבוע יחד עם בני בכורי בזכות קול-חי וקול-חי מיוזיק לסיום תקופת בין הזמנים ולציון 40 שנות יצירה מוזיקלית המשתבחת עם השנים של הזמר אברהם פריד שמבחינתו המשיח יגיע או-טו-טו ובעזרת השם במהלך הופעתו ויפתיע אותו(בינתיים הוא נאלץ להסתפק כחלופה זמנית לקרוב משפחתו של דוד בן ישי בישי ריבו).

הסיבה שבחרתי דווקא בשיר הזה שהיה חסר לי מכל השירים הטובים שמפאת קוצר הזמן לא מילאו בשמחה ורגש את האולם(אפילו שהיו הרבה מאד כאלה גם בלעדיהם והמופע באמת היה אחד המושקעים והמוצלחים שראיתי בשנים האחרונות) הוא שזה השיר שמביע במילים את מה שכולם מרגישים במציאות החיים המורכבת בארץ ובעולם בצל הקורונה לגבי מפגשים והופעות שפעם היו דבר מובן מאליו והיום צריכים אישורים ותווים ולא לכלי נגינה כדי שיקרו. 

פריד וריבו בהופעה

אריאל שרפר

כשאני נזכר כעת באחד הרגעים הקטנים והמיוחדים במופע שלא היה שיר מובן לי פתאום שאברהם פריד בעצם אמר את הדברים שבשיר "כמה טוב שנפגשנו" במילים כשסיפר בקול למנהל המוזיקלי המוכשר של הערב יובל סטופל ולאחד הזמרים האורחים המשובחים שמופע טוב תלוי בקהל ואם הזמר הולך הביתה בידיעה שהקהל שר ורקד ושמח וחווה חוויה רוחנית מעצימה שיזכור עוד זמן רב זה מופע מוצלח. ואני בטוח שרוב הקהל שראה ושמע את זה ומחא כפיים מכל הלב והנשמה הרגיש כך בשובו הביתה כשהוא מאחל בלב לאבריימל'ה פריד את השורה הידועה משירו הידוע: חזק חזק ונתחזק(שגם לא הושמע במופע אבל מה זה חשוב) 

ועל ההבטחה בסיום של פריד לקיים מופע כזה בארץ כל שנה יאמר בוודאות: ברוך הבא! 

"אמרי שרפר" והשבוע: משחקי לשון לפתיחת מושב החורף של הכנסת:

תזכורת מצערת ליציאה מהמליאה: יו"ר-צא 

לחצן להזמנת מנקה לכנסת: קריאה לסדר 

פירש לא נכון את המציאות: עיוות-ליברמן 

כינוי הועדה לענייני חוק הגיוס: דחייה לדורות 

"רמיזא חרדית" למהומות בוועדת החוקה: השתא בהגעלה ובזמן קריב 

תיאור מדויק למפגש ח"כים חרדים עם השר לשירותי-דת: שאט-נפש משעת KOSHER

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]