בג"ץ קיבל הערב את בקשת המדינה ודחה את מועד פקיעת חוק הגיוס בחצי שנה נוספת. על פי ההחלטה המעודכנת, החוק יפקע ב-6.1.2022. יצויין, כי מדובר בבקשת הדחיה העשירית של המדינה, מאז ביטול החוק בבג"ץ בשנת 2017.

בנובמבר 2015, לאחר כניסתן המחודשת של המפלגות החרדיות לקואליציה, הוכנסו תיקונים נוספים לחוק שירות ביטחון שעבר ב-2014, בין היתר הם האריכו בכמה שנים את תקופת ההסתגלות, ודחו את האפשרות להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות עד 2023, אז יוכל להחליט זאת שר הביטחון אם לא יתמלאו יעדי הגיוס.

ב-12 בספטמבר 2017, ברוב של שמונה מתוך תשעה שופטים, פסל בג"ץ גם את הסדר הגיוס המבוסס על התיקונים 19 ו-21 לחוק שירות ביטחון (פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים לחוק), וקבע שבטלות הפרק תיכנס לתוקף כעבור שנה ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר לכנסת לחוקק חוק מתוקן. את העתירה נגד התיקון לחוק הגישו התנועה למען איכות השלטון בישראל ומפלגת 'יש עתיד'.

מאז ביקשה המדינה 10 בקשות לדחיית מועד פקיעת החוק, ובג"ץ נענה להן. ב-25/10/2020, קיבל בית המשפט את בקשת הדחיה השמינית של המדינה, אך בהחלטה ציינו השופטים כי "מצופה של תתבקשנה בקשות ארכה נוספות".

אולם, למרות זאת ב- 1/2/2021 הגישה המדינה הודעת עדכון לבית המשפט בה טענה כי בשל היציאה לבחירות, סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת הקובע הארכת תוקפם של חוקים בזמן בחירות – חל בעניין ומקנה הארכה נוספת לחוק. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה ונתן דחייה נוספת של חצי שנה.

עם פקיעת החוק, לפני מספר ימים הגישה המדינה בקשת דחייה נוספת, העשירית במספר. המדינה נימקה את בקשת הדחייה בהתפזרות הכנסת העשרים ושלוש, היציאה לבחירות ומשבר הקורונה והעובדה שבעקבות עיכובים אלו, הכנסת לא הספיקה לחוקק חוק מתוקן.

בתנועה לאיכות השלטון התנגדו בנחרצות לבקשת הדחיה הנוספת: "הפתרון – החלת החוק הקיים על כלל הציבור", אמרו בתנועה. עם זאת, בג"ץ קיבל הערב (חמישי) את בקשת המדינה ונתן דחיה נוספת של חצי שנה למועד פקיעת החוק.