מעבר לאתר המותאם



    4 עצות פרקטיות להרגעת הילדים \\ ארי טננבוים

    ארי טננבוים 1 Comment on 4 עצות פרקטיות להרגעת הילדים \\ ארי טננבוים

    בימים כאלה, בעקבות אסון מירון והתפשטות הטילים לעבר ערי המרכז, עולה השאלה איך ניתן להרגיע את הילד ולנסוך בו ביטחון? | ארי טננבוים מומחה ברטוריקה נותן ארבע עצות פרקטיות אותם אסף מממוחים לתועלת ההורים | מלשתף את הילד במצב לאשורו עד לסיפורי אמונה

    תמונת אילוסטרצייה
    22:55
    20.06.21
    איתי גדסי No Comments on בדיון הערכת מצב על הקורונה הוחלט: הקמת מתחם בדיקות בנתב"ג

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    הערת הקדמה: אני לא מומחה בפסיכולוגיה, אני מומחה ברטוריקה. הדברים הבאים לוקטו מתוך פינות ברדיו שמסרו מומחים ועצות שאספתי וחשבתי מעצמי.

    איך להרגיע פחד אצל ילדים? הדברים נכתבים הן בשל אסון מירון והן בשל ירי הטילים שמתפשט גם למרכז הארץ (כמו גם המצב הנפיץ בעיר לוד). הערה נוספת וחשובה: אם אתם חשים כי לילדיכם יש טראומה – אין לי איך לעזור. הטור הזה בא להועיל להורים לילדים שמכורח המציאות הם קצת מפחדים.

    מה ניתן לעשות כדי להרגיע את הילדים ולנסוך בהם ביטחון בימים כאלה?

    הנה כמה עצות פרקטיות, כידוע המשפט המפורסם באומנות הדיבור: "לא מה להגיד, אלא איך להגיד":

    א. לא להגיד 'הכל בסדר', 'יהיה טוב', 'אין לך מה להילחץ'. זה לא יעזור. הילד כבר לחוץ ולא באמת הסברת לו למה לא להילחץ.

    כן להגיד – את המצב לאשורו. יש ירי טילים לעבר ערי המרכז, מערכת כיפת ברזל מנטרלת את רובם, אנחנו במקלט מוגנים, ה' איתנו, אוהב אותנו ושומר עלינו. ברגע שלא מסתירים מהילד ומספרים לו מה שהוא יכול לדעת בהתאם לגילו הוא מבין איפה זה עומד ולא נכנס לדמיונות שווא. לכן, אם נועיל להרגיע אותו, לספר לו את האמת ושהמצב בשליטה – זה יכול לעזור לו.

    ב. לתת לו משימה. שירגיש אחריות. שירגיש שהוא שותף לעזרה, שיש ביכולתו משהו לעשות במצב הזה. להלן רעיונות: "אם יש אזעקה אתה לוקח את … ואחראי על …", "אם יש אזעקה אתה פותח את הדלת ומוודא שהאור דלוק", "לך תבדוק אם הדרך למקלט נקייה מחפצים", "בדוק לי בבקשה כמה זמן יש בעיר שלנו לרוץ למקלט מהרגע שנשמעת אזעקה עד שחייבים להימצא במקלט". ככה שהוא שותף ובעל אחריות זה יכול להועיל. אגב, אם אתם מרגישים שזה רק מעמיס ומכביד עליו – וותרו על זה.

    ג. להגיד מה הם דרכי התגובה. נכון, אנחנו לא המשטרה ולא הצבא, אבל אנחנו יכולים להגיד לו מה הן דרכי הפעולה. "הצבא הרים מטוסים לאוויר ומפציץ בעזה", "המשטרה נכנסה בכוחות מתוגברים לעיר לוד, לפעול להרגעת הרוחות" וכן הלאה. פשוט לספר לו מה אנחנו – המדינה – עושים מצד שלנו נגד האויב. (לגבי אסון מירון, לספר שהמדינה עוזרת לאלמנות והיתומים בתקציבים מיוחדים, יהודים צדיקים נרתמו לעזור להם ובטח – יום אחד.. – תוקם וועדת חקירה כדי למנוע אסון כזה בשנית).

    ד. סיפורים. הרי אין דבר כיף מלשמוע סיפור. ספרו לו סיפורי צדיקים, המלחמות שהם עברו והניצחונות שלהם. כל מיני סיפורי אמונה וביטחון בה'. ספרו לו איך במלחמת איקס שאתם הייתם ילדים האויב גם רצה להשמיד הכל, האירו את הקטעים המצחיקים בסיפור שלכם וסיימו עם המסר המהדהד שהינה, אתם כאן היום לספר על זה לילדים שלכם ושאף אחד לא יכול על עם ישראל

    – תכלס.

    יש לכם הערה, הארה? רוצים להתייעץ ולהגיב על הטור? לחצו כאן


    1 תגובות

    מיין תגובות