'ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך'

הנה ידוע שזבולון היה יוצא למסחר והיה עושה עסקים ויששכר היה יושב באוהלה של תורה ולומד. והיה זבולון מפרנס ומחזיק את ידי אחיו יששכר, ועל ידי שהיה זבולון תומך ומחזיק מכספו את יששכר, יכול היה יששכר לשבת באוהלה של תורה ללא טרדות פרנסה.

ורבינו האור החיים הקדוש כותב בכמה מקומות בספרו שאין לשמוח בעינייני עולם הזה, כי האדם כל ימי חייו מצווה ועומד לאדון עולם, לשמור ולקיים את כל מצוות ה'. ולכן כל זמן שאדם לא קיים את כל המצוות אין לו לשמוח כי חסר הוא בעשיית וקיום ציווי המלך, מלכו של עולם.

וזה לשון קודשו: שאין לאדם לשמוח אלא שישמור את כל אשר ציוה ה' לעשות, אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת מכל מצוות ה' בין מצות עשה ובין מצוות לא תעשה, עליו אמר שלמה ולשמחה מה זו עושה.

וכאן אומר משה רבינו עליו השלום בברכותיו לשבטים, שזבולון אפילו שיוצא מבית המדרש ללכת ולהתעסק בעינייני חולין ועושה עסקים, בכל זאת 'שמח זבולון בצאתך'. כשאתה יוצא לעסקים תהיה בשמחה. והטעם הוא, כי 'יששכר באוהליך'. כיון שיציאתך מבית המדרש לעסקיך, היא כדי שיששכר יתקיים באוהלו וימשיך להתעסק בתורה הקדושה, לכן יש לך לשמוח.

ולא עוד אלא, אדם שיוצא למסחר אין לו סיבה לשמוח, כיון שעדיין אינו יודע אם יחזור מוצלח או שיפסיד, אבל זבולון שמטרת עסקיו היא לתמוך בישראל בן תורה, מובטח שיצליח בעסקיו, לכן יכול לשמוח כבר בצאתו למסחר.

וזה לשון קודשו: 'עוד ירצה לפי שאין אדם יודע ביציאתו לסחורה אם יצליח אם לא עד שיחזור מוצלח, לזה אמר לזבולון שמח מעת יציאתך, כי בוודאי שתצליח. והטעם כיון שיששכר באהליך. שליח מצוה אתה לזון לומדי תורה'.

[אור החיים וזאת הברכה פרק לג פסוק כ. עקב פרק ז פסוק יב]