שופטי בית המשפט העליון תקפו לפני שעה קלה את נציגי הפרקליטות בדיון בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד ליאת תבל בשם חברת 'סל' שירותי רפואה על חוקיותה של תעודת המחלה הגורפת שהוצאה על ידי משרד הבריאות לכל המבודדים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תקפה את נציגי הפרקליטות על טענתם כי יש להגדיר את ימי הבידוד בתור ימי מחלה לאור שיקול הדעת שיש בנושא לרופאים: "אם מחר יגיע אפדימיולוג ויגיד שבגלל החור באוזון צריך להכניס את כל הג'ינג'ים למקומות של צל – אסור להם להיות בשמש – האם זה שיקול דעת רפואי? שאי אפשר יהיה לבחון אותו?".

השופט אלכס שטיין ציין כי קשה לקבל את הפרשנות לחוק כי המילה 'מחלה' כוללת גם 'חשש למחלה'. "ברור לחלוטין שזה לא מה שעמד לעיני המחוקק" ציין שטיין כנגד טענות נציגי הפרקליטות. השופט שטיין אף ציין ללשון התקנות שהותקנו לחוק – בהן נכתב כי תעודת מחלה תינתן במקרה של אי מסוגלות  לבוא לעבודה עקב מחלה. לאור זה שאל השופט, כיצד לשון החוק מתיישבת עם טענת הפרקליטות כי יש לשקול בכך גם שיקולי בריאות הציבור?.

הנשיאה חיות אף תקפה את טענות ההסתדרות כי יש להותיר את הצו על קנו ולהמשיך במתן תעודת מחלה גורפת תוך הטלת העלות הכלכלית על המעסיקים. לפי זה, טענה הנשיאה, יש לסגור את המשק כולו, שכן ישנם רבים שצריכים להיות מבודדים ואינם מבודדים. על טענת ההסתדרות כי "אי כושר לבצע עבודה" המופיע בלשון חוק דמי מחלה אמור לכלול גם את מי שנמצא בבידוד, השיבה חיות כי לפי היגיון זה גם מי שלא יכול להגיע לעבודה כתוצאה ממלחמה צריך לקבל תעודת מחלה. "האם אין הבדל בין 'כושר' לבין 'אי יכולת"? סיכמה.

עו"ד אביתר קנולר ועו"ד ליאת תבל ממשרד MEI LAW, יוזמי ומגישי העתירה בשם חברת 'סל' שירותי רפואה, המעסיקה מאות עובדים בישראל, ציינו בדיון כי "ההרחבה של מחלה גם למצב של חשש למחלה – אינה מתקבלת על הדעת לאור לשון החוק בו נאמר 'מצב בריאותי לקוי'. מחלה מוגדרת בצורה מאוד ברורה בחוק דמי מחלה".

כמו כן, תקף קנולר בטיעוניו את הצו: "פרופ' סדצקי בתעודת המחלה הגורפת בעצם קבעה קביעות של מדיניות ושל תפיסה – על מי העלות של הבידוד. האם ראשת שירותי בריאות הציבור קובעת? מי שם אותה להחליט על מי יפלו העלויות המטורפות הללו שעומדות על מיליארד וחצי ש"ח?".

לעתירה הצטרפו מאוחר יותר אף התאחדות התעשיינים שטענו בדיון לנטל הכבד שמוטל על כתפי המעסיקים כתוצאה מהצו של סצדקי.