בעתירה שהגיש סמדר, לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד איתמר בן גביר, נטען כי התקנות לא חוקיות וכי אין לממשלת ישראל הסמכות להתקין את התקנות כאשר יש כנסת מכהנת, ואולם עיקר הטענה בעתירה היא על הפגיעה הלא מידתית והקשר הלא רציונאלי בין האינטרס לשמור על בריאות העם לבין החובה לאפשר למשפחות השכולות לכבד את זכרם של יקיריהם.

בין היתר נטען בעתירה, כי אם מותרת השתתפות בהפגנות ועריכת קניות בחנויות מסחר, אך בהגבלות כגון חבישת מסיכה ושמירה על המרחק, אין סיבה שלא יאפשרו לכלל אזרחי ישראל להתייחד עם הנרצחים ולעלות לבתי העלמין באותם הגבלות.

לחלופין נטען כי ניתן להגביל את העליה לקברים למשפחות השכולות בלבד. עם כל הכבוד להפגנה או לרכישה בחנות רהיטים גדולה, ערכים חשובים יותר הם לזכור את הנופלים, לאפשר לבכות עליהם, לבכות את לכתם ולהגיע לקברם.

בית המשפט העליון התבקש לקבוע דיון דחוף ולהוציא צו ביניים שיאסור על קיום התקנה ככל שהיא מתייחסת לבתי עלמין ביום הזיכרון.

עו"ד בן גביר מסר בתגובה: "מעבר לכך שאין לממשלה הנוכחית סמכות להתקין תקנות כשיש כנסת מכהנת, והיה צריך להביא את התקנות האלה להצבעה בכנסת, הרי התקנה שאוסרת על משפחות שכולות להגיע לקבר יקיריהן היא תקנה מבישה, אומללה, שאין לה שום מקום לא במדינת ישראל ולא בשום מדינה דמוקרטית.

איך יכול להיות שאוסרים על בן שאבא שלו נרצח להגיע לבית העלמין לבכות את לכתו, בשעה שהיום, כל עם ישראל יכולים להסתובב במרכולים ובחנויות, לקנות מוצרי אופטיקה, חשמל, פלאפונים, ספרים ולהשתתף בהפגנות. זה יוצר תוצאה אבסורדית. זאת החלטה לא חוקית, לא הגיונית, לא נכונה ולא מוסרית ולכן אנחנו מבקשים מבית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בעניין הזה".