מעבר לאתר המותאם



עבד ה' אמיתי – פרשת יתרו \\ הרב נהוראי משה אלביליה

הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on עבד ה' אמיתי – פרשת יתרו \\ הרב נהוראי משה אלביליה

"עבודת ה'" – איך ולמה?

16:53
03.04.20
קובי פינקלר No Comments on בצה"ל לוקחים פיקוד על ב"ב: "נבצע בדיקות מקיפות ונעביר חולים למלוניות"

התכניות האחרונות

ארכיון תוכניות מוקלטות

גם בפייסבוק

היום ברדיו

[daily-schedule schedule=1]

פוסטים אחרונים

תגיות

לכל יהודי ישנו מושג שמלווה אותו תמיד מום היוולדו והוא מתפתח לסעיפים ולתתי פרטים ע"ג פרטים, והם "המצוות", תרי"ג מצוות, ו613 הם במספרם, כל יהודי שמגיע לגיל הבר מצווה, נכנס לעול המצוות, ונכנס למושג של "עבד ה'", לא פשוט להיות מחויב למערכת ששמרו עלינו אבותינו ואבות אבותינו באדיקות יתר, אך אדם תמיד צריך לדעת לראות זאת באור החיובי, שזאת מערכת שנועדה בשבילך בפן האישי, לרומם אותך ולא בשביל לרצות אף אחד אחר, ישנם סיפורים למכביר על משפחות של יהודים שלא שמרו תורה ומצוות ופתאום אחד מבני משפחתם, התקרב קצת והחל לטעום את טעם התורה, ופתאום החל לשמור תורה ומצוות, והחלו להרגיש זאת בבית,  וחל שינוי מהקצה אל הקצה, ובמחשבה שניה הם אומרים לעצמם: "חבל שלא חיפשנו איך להתקרב לתורה, עוד כשהיינו צעירים, הרבה לפני הגיל שלנו היום, אז החיים שלנו היו נראים אחרת".

בפרשת השבוע מספרת לנו התורה על מתן תורה עת מעמד הר סיני, יום בו נהיינו עבדים של הקב"ה, ובדברה הראשונה מצאנו את המצווה שאנו מזכירים כמה פעמים ביממה (פרק כ',ב): "אָֽנֹכִ֖י ה' אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁ֧ר הֽוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים"׃ 

יציאת מצרים, המאורע ששייך לדורות, שנאמר עליו:  "ולקחתי אתכם לי לעם".

וכתב הרמב"ן לבאר את הקשר בין "אנוכי ה' אלוקיך" ל"מבית עבדים", מדוע הוקבלו זה לזה: "וטעם מבית עבדים, שהיו עומדים במצרים בבית עבדים שבויים לפרעה, ואמר להם זה שהם חייבין שיהיה השם הגדול והנכבד והנורא הזה להם לאלקים שיעבדוהו, כי הוא פדה אותם מעבדות מצרים, כטעם עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים (ויקרא כה,נה), וכו', וזו המצווה תקרא בדברי רבותינו (ברכות יג עמוד ב') קבלת מלכות שמים".

אנחנו חייבים לקב"ה, הוא לא חייב לנו כלום, וכל חיינו מלאים חסדים מאיתו יתברך…

והגאון המשגיח ר' חיים פרידלנדר זצוק"ל (שמות, פרשת יתרו) מגלה לנו את דבריו הנפלאים של גאון המוסר ר' ישראל סלנטר זיע"א (איגרת יז', במכתבים) וזה לשונו: "ובזאת הלא נדע כי אדם לעמל יולד, ללחום מלחמת מצווה, והחובה עליו להתייגע בעבודת ה', לא רק מה שטבעו מניחו מעצמו ומה שהוא קצת כבידות להזניח, [דהלא יתכן שאדם יקיים תורה ומצוות, אמנם אם יבדוק את עצמו היטב יווכח לראות שעושה דברים רק מה שטבעו מניחו לעצמו וכל הויתורים על הנאות עצמיות, לא יהיה מסוגל לעמוד בהם] "כי בזה האופן אין האדם עובד את ה', רק הטבע עושה שלה ויוכל להקרא חלילה פורק עול, כאשר לא יתן שום יגיעה לעבודת ה' ית"ש, רק לשמור מה שאין עליו עול". (וממשיך שם בדברין להסביר זאת עוד).

ומביא הגאון הנ"ל תרגילים איך יכול האדם לרכוש משמעת עצמית בקבלת עול, שיוכל האדם בזה ג"כ להבין מה זה עבד אמיתי לאדוניו, שזה גם אם קשה לו לפעמים, הוא יודע להתגבר, וזה לשונו: "כדי שיוכל האדם בבוא העת לעמוד בניסיונות, הוא צריך לעשות תרגילים כשהוא עדיין אינו נמצא בתוך הניסיונות, אך כאשר כבר עומד במלחמת הניסיונות, או אז כבר אין לו את הכוח לעמוד במלחמה זו. אין מדובר בתרגילים מיוחדים, אלא בתרגילים הכוללים בחיי היום יום, ניסיונות קטנים, ע"י כך הוא רוכש לעצמו משמעת עצמית שלא לעשות רק מה שנוח לו , דברים שהם כפי טבעו והרגלו, ע"י כך הוא מתלמד לעמוד גם בקשיים הגדולים, כפי היודע בחיילי הצבא המקדישים זמן רב לאימונים שונים, בתחילה עורכים תרגילי "סדר", כיצד עומדים, איך הולכים, ובאיזה אופן צועדים, ולכאורה מה שייך כל זה למלחמה? אך באימונים אלו מתרגלים החיילים לשלוט בעצמם, לא לפעול וללכת רק כפי שנוח להם, ואז כאשר יגיעו למצבים קשים יוכלו לעמוד בהם. כך גם האדם צריך כסדר לעשות תרגילים של משמעת עצמית, שהם נגד טבעו והרגלו, שע"י כך ירכוש את הכוחות לעמוד בקשרי מלחמה כשיעמוד בתוך הניסונות. אבל אם אינו עורך לעצמו תרגילים לעמוד בניסונות, מלבד שהוא "פורק עול", הוא גם עלול להיכשל בעבירות שונות", ע"כ.

וזו עצה לכל מי שרוצה שינוי מהותי ודרסטי בחייו. שיבין את המושג של למה הוא "עבד ה'".

וסיפר הגה"צ ראב"ד מרוקו הרב ר' יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מעשה נפלא, שאנו יכולים ללמוד ממנו לנושא זה (תורת יאשיהו, מעשיהם של צדיקים, עמוד 83):

מסופר על רבי שניאור זלמן מלאדי זיע"א בעל ספר התניא, שנתפס למאסר בגין לימוד תורה והפצת היהדות, והובא לחקירה בפני חוקר יהודי שפרק מעליו עול תורה ומצוות. במהלך החקירה אמר החוקר לרבי שניאור זלמן: דע לך, שעזבתי את דרך התורה והמצוות מפני קושיא שניקרה במוחי. אמר לו הרבי, ומהי הקושיה? ענה החוקר: כיצד שאל הקב"ה את אדם הראשון אייכה? וכי הקב"ה לא היה שליט בעולמו ולא ידע היכן אדם הראשון נמצא? ומתוך קושיה זו הגעתי לכפירה. ענה לו ר' שניאור זלמן: טעות בידך, לא זו הייתה כוונתו של הקב"ה לשאול את אדם הראשון, שהרי בוודאי שידע הקב"ה את מקום מסתורו כמו שידע את כל הצפונות שבחדרי לבבו, אלא ששאלת הקב"ה הייתה שונה לחלוטין.

הקב"ה שאל את אדם הראשון: אייכה? היכן כל הכוחות המיוחדים שנתתי לך, היכן כל המעלות המיוחדות שהיו בך? וכמו שאמר דוד המלך על אדם הראשון "ותחסרהו מעט מאלוקים". ואם כן, מדוע לא השתמשת בכל הכוחות המיוחדים הללו לטובה, אייכה? וכיצד נפלת והגעת לאן שהגעת?!

הוסיף ר' שניאור זלמן ואמר לחוקר היהודי: שבעצם קריאתו של הקב"ה אייכה? אינה מכוונת רק לאדם הראשון אלא לכל אחד ואחד מאיתנו, שהרי גם בנו נתן הקב"ה כוחות מיוחדים ובכל אחד ואחד מבני ישראל טמונים כוחות נפלאים שצריך לדעת להשכיל ולנצלם כדבעי. אך בפועל אנו מאבדים את הכוחות הללו ושוגים בהבלי שווא, ועל כך שואל הבורא יתברך את כל אחד ואחד מאיתנו: אייכה?! כששמע החוקר היהודי את דברי הרבי, זלגו עיניו דמעות והרהורי תשובה התנוצצו בליבו, זעקתו של הרבי: אייכה? חלחלה וחדרה לתוך חדרי לבבו…

ואם לאותו יהודי שהוא עבד של הקב"ה רק "תינוק שנשבה" ולא יותר מזה, חזר בתשובה מכוח דבריו של בעל התניא מה נאמר אנו "דור היתמי דיתמי", שכמה צריכים אנו להיות קרובים לקב"ה ולהחליט שאנו עבדיו באמת ובתמים, ואז נקבל את העזרה ממרום, בבחינת "פתחו לי כחודו של מחט ואני יפתח לכם פתח כפתחו של אולם. ולואי שנזכה!

המאמר נכתב לרפואת:

דוד בן שמחה הי"ו.

יפה בת זוהרה תחי'.

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.



0 תגובות