בפרשתינו מסופר, שיוסף הכניס את כל אחיו במשמר בבית האסורים למשך שלשה ימים, ולאחר מכן השאיר רק את שמעון בבית האסורים, ואת שאר האחים שלח לארץ כנען להביא אליו את בנימין.

ומספרת התורה: 'וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנֲנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ, עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת'.

ושואל רבינו האור החיים הקדוש שאלה עצומה, מדוע נתעוררו השבטים שכל זה קרה להם בעוון מכירת יוסף, רק לאחר שאסר רק את שמעון לבדו, ואילו בתחילה כשאסר את כולם לא נתעוררו כלל???

ומתרץ רבינו הקדוש, שבתחילה לא נתעוררו אחי יוסף בתשובה, כי סברו שהם עשו כדין, ומה שיוסף יכול להזיקם כי הוא בעל בחירה, ואין זה הוכחה לחטא שלהם, ורק לאחר שראו שהוא אסר אחד מהם במשמר, שזה דומה בדיוק למעשה מכירת יוסף, נתעוררו שזה מידה כנגד מידה כנגד החטא שלהם.

ומוסיף רבינו הקדוש ומחדש, שיוסף גם ציוה להם שהם יבחרו את האחד מהאחים שהוא ישאר בבית האסורים, וזה דומה יותר למכירת יוסף, שהם בחרו את יוסף מתוך כל השבטים, גם כאן נהג עמם מידה כנגד מידה, שהם יבחרו אחד מהם.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'צריך לתת טעם למה לא נתעוררו לחוש לאשמת אחיהם עד עתה. ואולי, כי קודם לא הרגישו, וחשבו כי אדם בעל בחירה ורצון להרע, ולא עון יוסף גורם, כי לדעתם מחויב היה להם, מה שאין כן כשאמר להם 'אחיכם אחד יאסר וגו' ויעשו כן', פירוש, יחדו הם אחד מהם, בזה נתעוררו מהנדמה כי הוא עון יוסף, כמו שהם נתאכזרו על אחיהם – לזה בא להם הצער בדרך זה שאסרו אחד מהם ביד איש נכרי.

וכבר רשמתי בכמה מקומות כי העון יוליד בדמותו בצלמו בסוד אומרו (תהלים ס"ב) תשלם לאיש כמעשהו. וכמו כן הדברים כאן, שהכאיב להם לבם בצרת אחיהם'. עד כאן לשון קודשו.

ובפרשת בחוקותי מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'והלכתי עמכם בקרי' שאם יוסיפו לחטוא יתן להם יסורים במקרה שלא יהיו מכוונים כנגד החטא, ולא כפי דרכו של הקדוש ברוך הוא שהיה נותן יסורים מכוונים כנגד החטא, שידע האדם במה להתעורר.

ובלשון קודשו: פירוש, שלא יביא עליהם יסורים מכוונים על חטאתם כמו שעשה מקודם שהיה מביא כחטאתם על דרך אומרו (תהלים ס"ב) תשלם לאיש כמעשהו, כי זה יעורר לב נרדם וישכילו להטיב מעשיו שכנגדם באה אליו הרעה.

[אור החיים מקץ פרק מב פרק כא, בחוקותי פרק כו פסוק כד]

חג חנוכה שמח לכל בית ישראל