אבישי שינדלר ה' יקום דמו, נהרג על קידוש ה', יחד עם יצחק וטליה אימס וכוכבה אבן חיים, ביום שלישי בערב, אור לכ"ב באלול תש"ע, כאשר היה בדרכו חזרה מישיבת שבי חברון בה למד, לביתו בבית חג"י. בדיוק שנה ושלושה ימים אחרי חתונתו והוא בן 24 שנים.

אבישי נולד בפתח תקווה, כבן השני למשפחת שינדלר.

תוך כדי לימודיו בישיבה התיכונית "למרחב" הדריך בסניף חדש של "עזרא" שהקים בעיר אלעד, ולאחר מכן גם ריכז אותו. סיפורים רבים ישנם על מידת השפעתו הרבה על חניכי ומדריכי הסניף.

אבישי המשיך לישיבת ההסדר בקריית שמונה, שם למד תורה 5 שנים במסירות ובהתמדה. תוך ביצוע משימות חברתיות ולאומיות בעיר קריית שמונה, בגוש קטיף, ביישוב ניסנית, ובכל מקום בו היה. חיבורו לתורה היה יציב, עמוק ואמיתי והלימוד שלו היה מתוך התלהבות ושמחה.

את שרותו הצבאי עשה בחיל התותחנים וגם שם שימש כציר מרכזי בתיווך בין חבריו החיילים וצוות המפקדים. את כל זאת עשה בצניעות, ענווה וללא התנשאות.

בכל מקום בו היה, יצר אבישי קשרים משמעותיים עם חבר'ה בגילו, חבר'ה צעירים ממנו ואף עם המבוגרים. בעיניו המיוחדות קלט כל אדם וברגישות העניק- חיזוק, מילה טובה, שיחה חברית, חברותא, טיול או אפילו בדיחה. בכישרונו המיוחד גרם לכל אחד להרגיש נעים ונוח במחיצתו. הייתה לו היכולת להתחבר לכל אדם באשר הוא. אבישי לא שם את עצמו במרכז אלא ראה את האחר ונתן לו את מלוא תשומת הלב.

אהבת הארץ הייתה בנפשו של אבישי. בכל מאודו אהב לטייל בנופיה, לטבול במעיינותיה ולשמור על יופייה.

אבישי חיפש ומצא את השפ"ע, ראשי תיבות – שמחה, פשטות ועין טובה. הוא ידע לשמוח במה שיש בו ולהעניק לאחרים בחיוך, בענווה וברגישות.

עין טובה אינה מתעלמת מקשיים, חסרונות ונפילות אך היא משלימה את התמונה באמצעות האמונה בטוב הטמון בכל אדם ובכל מצב.

אבישי במותו מסר נפשו על ארץ ישראל, כחייל על הגנת המולדת.

בי"ח באלול תשס"ט התחתן ועבר לגור בבית חג"י. בהחלטתו לקבוע את ביתו בבית חג"י, אשר בדרום הר חברון, בחר להעצים את הקשר העמוק והאמיתי להתיישבות בארץ. כמו כן, אהב והעריך את אנשי בית חג"י ורצה מאד לתרום ליישוב. בחודשים האחרונים שירת בכיתת הכוננות של הישוב, כשהוא חדור בתחושת שליחות ורצינות.

עם ישראל כאילן הוא, שורשיו עמוקים עד לאבותינו הקדושים- אברהם יצחק ויעקב. אבישי, כאחד מבניו של אברהם אבינו קיבל ממידותיו המיוחדות.

בכולנו, כמו גם באבישי נמצאות תכונות היסוד האלו. בבחירתנו מה לעשות וכיצד לפעול איתם בעולם. אבישי בחר להוציא אל הפועל את התכונות האלה ולנו נותר להתפלל שנזכה גם אנו למצוא בעצמנו כוחות אלו ולממש אותם. עלינו לקחת מהפירות המתוקים שהשאיר אחריו אבישי ולנטוע עוד נטיעות של אור וטוב בעולם ובכך להמשיך ולצעוד "בדרכי אבישי".

ולסיום- קטע מתוך הודעת טקסט שכתב אבישי לחבריו לקראת חנוכה. בהודעה זו וברבות נוספות באים לידי ביטוי עומק של חיים בפשטות:
"אתה מתבונן בשלהבות המרצדות במשובה
ואינך מוצא בליבך אף שביב של תקווה
אך עצה לי אליך במקום ניחומים
תנסה להבחין בדברים הקטנים
ישנם פרטי אור חבויים נסתרים
שגם בתוך החושך מתגלים, מאירים
לכן בזמן הזה אל לך הייאוש
גם ימים טרופים אלו יעברו בלי לחוש
כשבסוף תביט אל העבר הרחוק
יהיו על פניך רק שמחה וצחוק"

אבישי, שכל חייו היו למען הכלל, הן במידות והן במעשים, הותיר אחריו שובל של ערכים והנהגות, מהם ניתן ללמוד, להתחזק ולפעול יחד למען עם ישראל כולו.