ויהי אחרי מות * לכל אחד מגדולי ישראל, קיימת הנהגה שונה, הן בהליכות ביתו, והן בהנהגתו הציבורית. ככל שמרן פוסק הדור, הגר"ש ואזנר זצ"ל, מנע עצמו מהתעסקות ונגיעה פוליטית, כך בלטה מאידך העובדה שהקדיש את כל חייו לשני מפעלי מורשתו: הישיבה, בית הדין ובית ההוראה, על ידם הפיץ תורה הלכה מנהג והוראה, בעולם היהודי כולו, מרחוב הלפרין 13 בשכונת 'זכרון מאיר' בבני ברק.

הנביטה הראשונית של ישיבת יח"ל שהוקמה בבני ברק, החלה עוד כשהרב וואזנר עצמו, הינו צעיר לימים, והוא זוכה משום חביבותו, להתלוות לטיולים שנועדו לצורך התאווררות והבראה שערך מורו ורבו, הג"ר מהר"ם שפירא יחד עימו. אי שם בין השבילים המוריקים, של גינות לובלין סביב הישיבה, הנצו הניצנים הראשונים להקמת של ישיבת יח"ל, כשבמהלך אחד הטיולים, המתיק עמו סוד, מורו ורבו הגרמ"ש, ושח לו, "דע לך, תלמידי היקר, יש לי שני בנים, האחד, הדף היומי, והשני, ישיבת חכמי לובלין, כה משתוקק אני להעתיק את מקום משכנה של הישיבה מלובלין שבפולין לארץ ישראל, – – – .."

באותה העת בלובלין, כבר נישבה בעוז האווירה האנטישמית העוינת, ורוח המלחמה כבר ריחפה באוויר, הג"ר מאיר שפירא שחשש מהעבים הקודרים, שבשורת המלחמה נשאה בכנפיה עבור יהדות פולין בפרט ואירופה כולה חפץ להעתיק את ישיבתו ארצה, כשהוא בוחר לשתף במחשבות אלו את תלמידו היקר הגרשה"ו, זצ"ל. מאז ראה מרן הגר"ש זצ"ל, לנגד עיניו את החלום להקמת הישיבה, כקיום צוואתו של מורו והתגשמות חזונו. ואכן לאחר שעלה ארצה, והתחיל לשמש כרב שכונת 'זכרון מאיר' בבני ברק, החל להקים את ישיבתו שנקרא 'י'שיבת ח'כמי ל'ובלין ובשמה המקוצר יח"ל, כשהם הישיבה בה למד. הישיבה הוקמה כהמשך ישיר לישיבה שהייתה בלובלין שבפולין, וכגלעד זיכרון לרבניה ותלמידיה, שרובם ככולם נספו על קידוש ה' בתקופת השואה.

(לזכרם ולזכר רבבות רבבות האלפים, שנספו על קידוש השם במהלך שנות השואה. חיבר את קינתו הידועה 'אש תוקד בקרבי' וייסד לאומרה יחד עם יתר הקינות, שנאמרות בסיום תפילת שחרית של ט' באב).

בתהליך הקמת הישיבה, קיבל את עידודו וסיועו של החזו"א זצ"ל, שלא פסק מלעזור ולתמוך בכל צעד ושעל, שעבר על הישיבה מהקמתה בשלבים הראשונים ועד אשר הוקם ונחנך בניינה החדש שמתנוסס לשם ולתפארת, בלב שכונת 'זכרון מאיר' בעיר בני-ברק.

בישיבה עצמה השקיע את מיטב כוחותיו, כשהוא מייחד ומקדיש זמנים מיוחדים ללמד בעצמו שיעורי הלכה בקרב תלמידי הישיבה, כך החלה התשתית הראשונית של תלמידי חכמים שלימודם אינו מתמצה בבקיאות או בפלפול ואגדה, אלא גם יכולים הינם 'לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא', ומתמצאים בהליכות והלכות השונות המקיפים את רבדי וזמני החיים היהודיים.

ה'שבט הלוי' בניו, חתניו, נכדיו, ותלמידיו ממשיכי דרכו
מפעלו השני היה בית הדין ו'בית ההוראה', שבו השיב לשואלים הרבים שהתדפקו על דלתותיו, וקיבלו מענה ב'דבר ה' זו הלכה'. כאשר משם תצא הוראה לישראל, מבית הישיבה, בית הדין ובית ההוראה שברחוב הלפרין, התקבלו תשובות ופסקים בכל תפוצות בית ישראל. פסקים שרובם קובצו בי"א הכרכים של השו"ת 'שבט הלוי' ושם גם גדל וצמח דור חדש של תלמידי חכמים, שעשרות רבות ממנו הגיעו לכהן פאר כמוצי"ם ומורי הוראה בישראל.

הערכה היא שבין 200 ל-250 מתלמידיו כבר מורים הוראה בישראל, בארץ ובפזורות העולם היהודי בעולם כולו. ביניהם גם בנו הגדול, הגה"ח ר' חיים מאיר הלוי, רב שכונת זכרון מאיר, שהוכתר אמש כממשיך דרכו. גם יתר בניו, שרובם ממשיכים את דרכו בהלכה ובהוראה: רבי יוסף צבי הלוי, רבי בן ציון יעקב הלוי, רבם של קהילות 'שבט הלוי' בבית שמש ובמונסי, רבי משה יהודה הלוי, רבי אברהם אליהו הלוי, רב 'קהל שבט הלוי' במודיעין עלית, רבי מרדכי אלימלך הלוי, רב 'קהל שבט הלוי' בבורו פארק. חתניו; רבי יעקב אברהם איצקוביץ', רב קהל שבט הלוי בירושלים. רבי ישראל אונגר זצ"ל משיכון סקווירא שבארה"ב נפטר בשנת תשס"ט.

הממשיך • רבי חיים מאיר וואזנר ימלא מקום אביו // פרופיל

בין גדולי תלמידיו ששמם נפוץ כפוסקים ומורי הוראה בישראל לאלפים ורבבות, נמנים: רבי משה הלברשטאם זצ"ל, כיהן כמורה ודיין בבד"צ העדה החרדית, כיהן כנשיא בתיה"ח, 'ביקור חולים' ו'שערי צדק', וארגון 'הצלה-ישראל' שנהגו על פי פסיקותיו, בעמח"ס שו"ת 'דברי משה' כיהן כראש ישיבת 'דברי חיים-טשאקווא' הסמיך עשרות ומאות רבנים להוראה. רבי אברהם אלטר פולק זצ"ל, האדמו"ר מברגסז. רבי משה שאול קליין, רבו של המרכז הרפואי מעיני הישועה, רב שכונת אוה"ח ואב"ד וויז'ניץ בב"ב, מכהן כרב בביהכנ"ס החסידי 'משכן שמואל', שם אף הקים בית הוראה, בו עוברים בשנים האחרונות, רבים מתלמידי מרן פוסק הדור הגרשה"ו זצ"ל, שימוש ומקבלים היתר הוראה. רבי שמואל אליעזר שטרן, מראשי בית הדין ובית ההוראה של הרב וואזנר ומרבני העיר ב"ב, מכהן כראש ישיבת 'חוג-חת"ס', וכנשיא ארגון 'הצלה גוש-דן' הפועל על פי הנחיותיו, הקים את ביהמד"ר 'מתיבתא', ואת בית ההוראה 'שערי הוראה', שבראשותו ובנשיאותו. רבי יעקב מאיר שטרן, דיין בבית דינו של הרב וואזנר ובביה"ד וויז'ניץ, בעמח"ס 'משנת-סופר'. רבי שלמה זלמן אולמן דיין בבית דין זכרון מאיר, רבי מרדכי גרוס, גאב"ד בד"ץ ובתי ההוראה ורב קהילות 'חניכי הישיבות' בארץ ובעולם. רבי אברהם יחיאל אייזנצווייג, כיהן בעבר כמשגיח בישיבת יח"ל וכיום רב בעיר אמסטרדם.

בין נכדיו ששמם נודע בעולם ההוראה וההלכה נמנים: הג"ר יוסף בנימין וואזנר, בנו של הגרח"מ, מילא את מקום אביו בניהולה הרוחני של הישיבה, ומכהן משנת תש"ע, כרב קהילת סאטמר (ב"פ) בלונדון, במקום אביו ששב ארצה. הרב אברהם צבי וואזנר – רב קהילת סאטמר (ב"פ) בנו של משה יהודה. הרב עקיבא וואזנר, מו"צ בשכונת סנהדריה בירושלים מטעם בד"ץ העדה החרדית בירושלים, בנו של הגרח"מ. הרב שרגא פייבוש הגר, האדמו"ר מקאסוב בבורו פארק דיין בבית הדין ויז'ניץ מונסי, חתן הגרח"מ.

אבל גדול הושבר אמש העולם היהודי בלכתו, מעט מזעיר מעוצמת היקף השבר אותו חווה העולם היהודי, עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו, ניתן להבין בסקירה קצרה זו. אם כי גם נחמה פורתא איכא, במורשתו שהותיר אחריו, ע"י ספריו, ותלמידיו, בהם בניו חתניו ונכדיו ממשיכי דרכו, ומורשתו. זכותו תגן עלינו ועל כל בית ישראל.