צורת השלטון בישראל היא הדמוקרטיה (שלטון העם) הפרלמנטרית. סמכות השלטון , הממשלה, נובעת מהאמון שנותן לה הפרלמנט, בישראל הכנסת. כנסת זו נבחרת על ידי אזרחי המדינה. דוד גדנקן מסכם עם 10 דברים שרציתם לדעת על הבחירות לכנסת ישראל.

א. הבחירות הראשונות במדינת ישראל היו ל"אספה המכוננת" .בחירות אלה נערכו ב-25 לינואר שנת 1949 והשיטה עליה הוחלט הייתה של בחירות יחסיות וארציות. הבוחר נקרא לבחור ברשימה לפרלמנט הישראלי ומספר חבריה שנבחרים הם במספר יחסי לכלל המצביעים (בתנאי שיעברו אחוז חסימה שנקבע בחוק). ההצבעה הינה לרשימה ולא אישית למועמדים. האספה המכוננת הפכה לכנסת הראשונה ומאז שיטת הבחירות כמעט ולא שונתה .

ב. כמה חוקים עיקריים הם בבסיס הבחירות לכנסת ישראל. "חוק יסוד הכנסת" משנת 1958,"חוק הבחירות לכנסת" משנת 1969 (כולל תיקונים שהתקבלו במשך השנים), "חוק הבחירות-דרכי תעמולה" משנת 1959 ו"חוק המפלגות " שהתקבל בשנת 1992.

ג. הבסיס העיקרי לבחירות לכנסת ישראל הינו סעיף מס' 4 לחוק יסוד הכנסת. בסעיף זה נאמר כי הכנסת תיבחר בבחירות כלליות,ארציות,ישירות,שוות,חשאיות ויחסיות. זהו סעיף שניתן לשנותו בהצבעה בכנסת של לפחות 61 חברי כנסת דהיינו: רוב מוחלט.

ד. כל אזרח ישראלי בוגר (בן 18 ביום הבחירות) זכאי להצביע. הבוחר חייב להיות אזרח ישראלי, להיות תושב קבע בישראל (מניעת הזכות ממאות אלפי ישראלים החיים קבע בחו"ל), הצבעתו מחייבת את המצביע להיות נוכח בישראל בעת הבחירה (הזכאים להצביע בחו"ל הינם שליחי המדינה ומטעמה נמצאים בחו"ל).בעבר נמנעה זכות ההצבעה מאסירים ומעצירים שלא יכלו להגיע לקלפי בהם הייתה זכותם להצביע. תיקון לחוק הבחירות לכנסת מחייב הצבת קלפיות גם בבתי סוהר ובבתי המעצר.

ה. הזכות להיבחר כחבר כנסת שונה ב"חוקיה". המועמד לבחירה חייב להיות בן 21, על המועמד להיות אזרח ישראלי בלבד ולוותר על כל אזרחות אחרת בה החזיק. על המועמד להיבחר להיות נקי כפיים וללא עבר פלילי. אם המועמד היה בעברו בעל עבר פלילי בעת הגשת מועמדותו עברו שבע שנים מסיום ריצוי מאסרו בפועל. בעלי תפקידים בכירים כגון: נשיא המדינה, מבקר המדינה, קצינים בצבא הקבע, ועובדי מדינה בכירים אינם רשאים להיות מועמדים לבחירה, אלא אם כן התפטרו מתפקידם ששה חודשים טרום המועד שנקבע ליום הבחירות. חיילים וקצינים בשירות סדיר אינם רשאים להציג מועמדותם, גם אם מלאו להם 21 שנים.

ו."עקרון הארציות". הבחירות לכנסת ישראל נערכות בכל רחבי הארץ בעת ובעונה אחת. בד"כ נהוג כי הקלפיות נפתחות בשעה 07:00 בבוקר וננעלות בשעה 22:00 בערב. בקיבוצים , במושבים, בכפרים קטנים ננעלות הקלפיות מוקדם יותר בשעות הערב. ספירת הקולות מתבצעת ע"י יו"ר הקלפי וחבריה לאחר נעילת הקלפי. תוצאות הבחירות נרשמות ונחתמות ומועברות בצורה מאובטחת אל הנהלת המחוז ומשם לוועדת הבחירות המרכזית (מקום מושבה בבנין הכנסת בירושלים). בפועל מדינת ישראל כולה היא אזור בחירה אחד ואין שום השפעה לתוצאות מקומיות ו-או אזוריות. נציין כאן כי השיטה הארצית (להבדיל מבחירות אזוריות) נהוגה כיום אך ורק בישראל ובהולנד.

ז."עקרון היחסיות". בהרבה מהארצות המערביות שיטת הבחירות היא אישית ולפעמים אישית-אזורית . הרעיון בוחרים מועמד באופן אישי . השיטה הנוהגת מאז ומתמיד בישראל הינה שיטת הבחירות היחסית . בוחרים במפלגה ,כאמור כל הארץ אזור אחד וסך הקולות מכל הקלפיות הן שקובעות "גורלה" של מפלגה. השיטה היחסית הקיימת בישראל הינה "קיצונית" . ישנה רק משוכה אחת אותה חייבת המפלגה לעבור כדי להכנס לכנסת . משוכה זו נקראת אחוז החסימה . מאז חודש מרץ 2014 אחוז החסימה שקבעה בחוק כנסת ישראל הינו 3.25% . דהיינו רק מפלגה שתקבל 3.25% מהקולות הכשרים שניספרו תוכל להכנס לכנסת . ההשערה הינה שכיום זה אקוויולנטי ל-4 חברי כנסת. מעבר ל"מחסום" זה כל הקולות הכשרים נספרים ומחולקים ב-120 (מספר חברי הכנסת ) וזהו המדד למנדט לבית הנבחרים הישראלי. ( על קולות עודפים והשיטה להופכם ל"חבר כנסת" בכתבה נפרדת).

ח. הקולות הנספרים הם הקובעים ישירות את תוצאות הבחירות. מהי הנפקא מינא של "ישירות"? בארצות הברית תוצאות ההצבעה לפי מדינה ומדינה, בוחרים אלקטורים, כעין "מתווכים" והם שמצביעים מי יהיה נשיא ארה"ב. קיים גם עיקרון השיוויון. זכות הבחירה לכנסת הינה לכל אזרח בהתאם לגיל ההכרחי ללא אפלליה של מין, גזע, צבע, דת וכד' (נזכור שאפילו בשוויץ ניתנה זכות ההצבעה לנשים רק לפני כמה שנים בלבד). ישנה החובה לשמור גם על עיקרון החשאיות. המצביע מוגן ע"י פרגוד, המעטפה בה הוא מניח את פתק ההצבעה הינה אטומה. שום פרט של זיהוי לא נמצא על מעטפת ההצבעה (ההצבעות בשגריריות בחו"ל ובמחנות הצבא וכד' הינן במעטפות כפולות ועל החיצונית שם וזיהוי. רק לאחר שוועדה מיוחדת מאשרת זכאות המצביע, מושמדת מעטפת הזיהוי ונותרת מעטפת ההצבעה לספירה).

ט. הבחירות לכנסת אמורות להיות אחת לארבע שנים. כנסת ישראל יכולה לשנות (בד"כ להקדים) בחקיקה מיוחדת את מועד הבחירות, כפי שקרה השנה. במקום בחירות בנובמבר 2017 הוקדמו הבחירות ל-17 במרץ 2015. לפי חוק הבחירות יכולה הכנסת לדחות מועד בחירות קבוע, לשם כך ההצבעה צריכה להיות ניתמכת ע"י 80 חברי כנסת (רוב של שני שליש).

י. כל הליך הבחירות, הן בחינת הארגון, הפיקוח על הגשת רשימות תקינה ובמועדה, ההפצה של רשימת בעלי זכות הבחיר ומקומות הצבעתן, הפיקוח על המותר והאסור בתעמולת בחירות, אישור שמו המפלגות המועמדות לבחירה ואותיות הבחירה, אישור ועדות מחוזיות וועדות הקלפיות, כל הפיקוח על תהליך תקין של הבחירות ולפי החוקים והעקרונות, ספירת הקולות הסופית והקובעת קבלת עירעורים ודיון בהם ולבסוף ההכרזה הרשמית על תוצאות הבחירות הן באחריות ועדת הבחירות המרכזית.
חבריה הם נציגי הסיעות השונות המכהנות בכנסת . בראשה תמיד יעמוד שופט בית המשפט העליון של ישראל. הוא הגורם ה"לא אינטרסנטי" והפוסק האחרון. ועדת הבחירות המרכזית הינה גוף הפועל כל השנים, גם בין בחירות לבחירות, היא אשר צריכה להיות מוכנה בכל עת לקריאה לביצוע הליך בחירות תקין . נאחל לעצמנו שאי"ה בשבוע הבא יעברו הבחירות בצורה מכובדת ואחראית ובהצלחה.