ביום שנכנסו אלינו החיילים עם צו הגירוש בידיהם, בעלי לקח את הצו ואמר "קרע רע גזר דיננו" והניח אותו על השולחן וכשהחיילים התחילו לארוז את תכולת הבית שלנו הגיעו המון בחורי ישיבה והתחילו לרקוד ולשיר שירים של אמונה וחיזוק כדי לעודד ולהשתתף בצער, ואז עצרתי את כולם והתחלתי למרר בבכי