ההבדל בין עבודה של מורה לשאר העבודות היא בין היתר ברמת המעורבות הרגשית.
ובנוסף כל גננת תאמר לך שהיא כבר מזמן לא רק גננת- היא יועצת נישואין, היא פסיכולוגית, היא עו"סית, היא רופאה, היא שוטרת, היא מזכירה, היא מנהלת אדמנסטרטיבית ואחראית לוגיסטיקה ומנהלת רכש, מפעילה, מעצבת מתנות, מנהלת חשבונות ומרוב שהיא כ"כ מוכשרת רוצים לצלם אותה במהלך העבודה.

פעם גננות פרשו אחרי 46 שנות עבודה. היום גננות אם מתחננות שיעבירו אותן לתפקיד של 'משלימה' או גננת שילוב, יוצאות לשבתון או לפנסיה מוקדמת.

רק להתאושש מהשנה שעברה ולאגור כוחות נפש להתחלה מחודשת עם ילדים חדשים והורים חדשים ולפעמים גם צוות חדש, ונהלים חדשים מצריכה חודשיים.

ודיברתם על המורות והגננות בחינוך העצמאי, שמקבלות משכורת פחותה מאלו שבמשה"ח ועוד יעבדו יותר???? איך זה נשמע לכם הגיוני.

חוץ מזה שלא מעט גננות וסייעות עובדות עד ה-30.7 בקייטנות, אז גם להן חופש רק חודש.
וכן, כשמדובר בערך של לימוד תורה אין מה להשוות וטוב שהבנים לומדים יותר.

וגם ביחס לכל מה שכתבתי לעיל אין מה להשוות בין השקעה ודפוס ההוראה של גננות ומורות לזו של המלמדים [ומיותר לציין שלכל כלל יש יוצא מן הכלל]

* אני לא גננת/מורה. עובדת במקצוע טיפולי וגם אצלי- להעביר 17 טיפולים למשל בשבוע מסתכם אומנם ב- 3 ימי עבודה של 5 ש' אבל זה מתיש!! ולמה? כי המעורבות הרגשית גבוהה, כי אתה מנסה להפעיל מישהו אחר, לשנות ולקדם אותו באופן מיטבי. ק"ו מורות וגננות…