כשהיא קיבלה מתנות רבות
אזי הסתכלו והרימו גבות
שאלו, תמהו
לא קשה לה עם זה

ואיך אפשר עם לחץ כזה
ואם כל מתנה לה עולה
בהמתנה וסבלנות גדולה
אז ירחמו, יהנהנו

ואם היא אחת רגילה
שיש לה מכל סוג מתנה
ולפעמים קשה לה וכבד
אזי יכעסו, יפסיקו לעודד

ורק יגידו לה בתקיפות
שיש לה פשוט חציפות

אם הוא, תורתו לו אומנות
אזי כולם ישאלו ברחמנות
לא קשה לך עם זה
ואיך אפשר עם לחץ כזה

ואם הוא לפרנסתו עמל
שבוע שלם, יומם וליל
אז יתפלאו ינידו ראש
האם אינך נכלם ובוש?

ואם הוא אחד כזה רגיל
שעובד לפי דרישות הגיל
אך לא שוכח את תלמודו
כולם נכונים להעמידו על טעותו

יחזרו ויאמרו לו מה הם חושבים
והגית בו יומם וליל כך אומרים

כך או כך,
תמיד יש אנשים
שיגידו מה הם חושבים
תמיד יש בני אדם
שיאמרו מה דעתם

מה שלא תעשה
או מה שכן תשנה
יהיה מי שיאמר חבל
ואחר מולו יגיד חדל

הכישרון הוא להלך בין טיפות
להבדיל טיפה מרה
לבין זו המתוקה
לשכוח מה אמרה
אותה החברה

לא ליחס חשיבות
רק להנהן באדיבות

ולזכור,
מה שנתן לי בוראי בחיי
אותם נסיבות שגלגל לידי
זה הכי טוב עבורי
וכל העולם לא נברא אלא בשבילי.